Regulations1964The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 10 of תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ״ד–1964, הפסקות שאינן באות במנין.
10. הפסקות שאינן באות במנין
תיקון: תשכ״ד
לענין קביעת סכום הפיצויים לא יבואו במנין:
(1)שירות צבאי, או שירות צבאי מלא על פי התחייבות לשירות קבע, כאמור בסעיף 2(1) לחוק;
(2)תקופה של שירות חלקי כאמור בסעיף 2(1) לחוק העודפת על 120 יום;
(3)תקופה של חופשה או פגרה שלא בשכר כאמור בסעיף 2(5) לחוק העודפת של 14 יום לשנת עבודה, למעט תקופה כאמור שבעדה זכאית העובדת לדמי לידה בהתאם לתוספת השביעית לחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953;
(4)הפסקה מחמת תאונה או מחלה, למעט תקופת הפסקה, כאמור שעבורה זכאי העובד לתשלום מכוח היותו עובד, על פי חוק, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או נוהג ושלא תעלה על 30 יום לשנת עבודה, עם זכות צבירה;
(5)הפסקה כאמור בסעיף 2(9) לחוק העודפת על 7 ימים לשנת עבודה.
The text on this page is adapted from the entry תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ״ד–1964 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.