Skip to main content

Regulations1992

Section 4 of תקנות בתי דין מינהליים (סדרי דין), התשנ״ב–1992, מקום השיפוט.

4. מקום השיפוט

(א)ערר בענין מקרקעין או בענין מיסוי מקרקעין יידון בבית הדין שבאזור שיפוטו מצויים המקרקעין, וערר בענין אחר יידון בבית הדין אשר באזור שיפוטו מצוי אחד מאלה:

(1)משרדה של הרשות המינהלית שנתנה את ההחלטה נושא הערר;

(2)מקום מגוריו של העורר או מקום עיסוקו ביום הגשת הערר.

(ב)ראש בית הדין או בית הדין רשאי, להעביר ערר לאזור שיפוט אחר אם סבר שנפלה טעות בבחירת מקום השיפוט או שמאזן הנוחות מצדיק זאת; ערר שהועבר כאמור לא יועבר עוד.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות בתי דין מינהליים (סדרי דין), התשנ״ב–1992⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring