Section 14א10 of חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל״א–1971, שירותי העברת נפטרים.

(א)מי שהעביר נפטר, לרבות בעל רישיון על פי דין לעסוק בקבורה, לא ימכור ולא יציע למכירה או ישווק בדרך אחרת בעת העברת הנפטר או בעת ההתקשרות בהסכם להעברת הנפטר, מוצר או שירות הקשורים בפטירה, ובכלל זה לוויה וסידוריה, קבורה והקמת המצבה (בסעיף זה – מכירה).

(ב)הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מכירה על ידי בעל רישיון על פי דין לעסוק בקבורה, המותרת לו על פי תנאי הרישיון.

(ג)מי שעוסק בהעברת נפטרים המתקשר בהסכם עם אדם לשם העברת נפטר לקבורה והוא אינו בעל רישיון לעסוק בקבורה, יודיע לאותו אדם בטרם ההתקשרות עמו כי הוא זכאי לקבל את שירות העברת הנפטר בלא תשלום מגוף שהוא בעל רישיון לעסוק בקבורה הפועל במקום המגורים של הנפטר או במקום פטירתו.

(ד)נטל ההוכחה לעניין מתן ההודעה כאמור בסעיף קטן (ג) הוא על מי שעוסק בהעברת נפטרים, למעט לעניין סעיף קטן (ה)(2).

(ה)העושה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977:

(1)מעביר נפטר ובעת העברתו או בעת ההתקשרות בהסכם להעברתו מוכר, מציע למכירה או משווק בדרך אחרת מוצר או שירות הקשורים בפטירה, בניגוד להוראות סעיף קטן (א);

(2)עוסק בהעברת נפטרים, שאינו בעל רישיון לעסוק בקבורה, המתקשר בהסכם עם אדם לשם העברת נפטר לקבורה, ולא מודיע לאדם שעמו הוא מתקשר בטרם ההתקשרות כי הוא זכאי לקבל שירות זה בלא תשלום מגוף שהוא בעל רישיון לעסוק בקבורה, בניגוד להוראות סעיף קטן (ג).

(ו)בלי לגרוע מהוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981, מי שעוסק בהעברת נפטרים לא יתקשר בהסכם עם קרוב של נפטר לשם העברת הנפטר תוך הפעלת לחץ על הקרוב, הטרדתו או ניצול מצוקה של הקרוב הקשורה בפטירה.

(ז)מצא בית המשפט כי מי שעוסק בהעברת נפטרים התקשר עם קרוב של נפטר בהסכם לשם העברת הנפטר והפר ביודעין את הוראת סעיף קטן (ו), רשאי הוא לפסוק פיצויים שאינם תלויים בנזק, בסכום שלא יעלה על 5,000 שקלים חדשים.

(ח)אין בהוראות סעיף קטן (ז) כדי לגרוע מזכותו של אדם לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין, בשל אותה הפרה.