Skip to main content

Regulations1984

Section 363 of תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, סעד זמני לפני הגשת תובענה ולאחר מתן פסק דין.

This is an earlier wording of a text, kept beside the current one.

This section is in חלק ג׳2: ענינים מיוחדים נוספים / פרק כ״ח: סעד זמני / סימן א׳: כללי

363. סעד זמני לפני הגשת תובענה ולאחר מתן פסק דין

תיקון: תשס״א־6

(א)בית המשפט רשאי ליתן סעד זמני בטרם הוגשה תובענה, אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין, ובלבד שתוקפו של הצו יהיה מותנה בהגשת התובענה בתוך שבעה ימים ממועד מתן הצו או בתוך מועד אחר, שקבע בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ב)בית המשפט רשאי ליתן סעד זמני להבטחת ביצוע פסק הדין בעת מתן פסק הדין או בתכוף לאחריו, ואין צורך, לשם כך, בהמצאת התחייבות או במתן ערובה לפי תקנות 364 ו־365(ב); הבקשה לסעד הזמני יכול שתהיה בעל־פה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring

Section 363 of תקנות סדר הדין האזרחי 1984 | Israel.com