Regulations1984The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 365 of תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, הגשת בקשה לסעד זמני.
This is an earlier wording of a text, kept beside the current one.
This section is in חלק ג׳2: ענינים מיוחדים נוספים / פרק כ״ח: סעד זמני / סימן א׳: כללי
365. הגשת בקשה לסעד זמני
תיקון: תשס״א־6, תשס״ב, תשע״ז
(א)בקשה לסעד זמני תוגש והדיון בה יתנהל כאמור בסימן א׳ של פרק כ׳, ובכפוף להוראות פרק זה.
(א1)בלי לגרוע מתקנה 241(ה), בעל דין יציין בפתח הבקשה אם הגיש אותה בקשה או בקשה דומה באופן העניין; אם הגיש בקשה כאמור – יציין את פרטי הבקשה הקודמת.
(ב)לבקשה תצורף התחייבות של המבקש לפיצוי מי שאליו מופנה הצו, בגין כל נזק שייגרם לו על ידי הצו הזמני, אם תיפסק התובענה או יפקע הצו מסיבה אחרת.
(ג)בתצהיר המצורף לבקשה יפרט המבקש את כל העובדות הנוגעות לבקשה.
(ד)בבקשה למתן צו הנוגע לנכסים שברשות מחזיק, יפורשו גם שמו ומענו של המחזיק.
(ה)בבקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ יפרש המבקש בבקשתו את שמו ושם משפחתו של המשיב, גם באותיות לטיניות, וכן מענו, מספר הזהות שלו, ואם אינו ידוע למבקש – פרטים אחרים שיש בהם, לדעת בית המשפט או הרשם, כדי לזהותו; בית המשפט רשאי לבקש פרטים נוספים כדי למנוע טעות בזיהוי.
(ו)בבקשה לסעד זמני לפי סימן ב׳1 יציין המבקש גם את תיאורם ומקום הימצאם של הנכסים, וכן יציע מועמד לשמש תופס נכסים או כונס נכסים זמני, לפי הענין, בכפוף לאמור בתקנה 387ג, ויצרף את הסכמת המועמד בכתב למינוי.
The text on this page is adapted from the entry תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.