Regulations1984The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 497ה1 of תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, הוראת שעה.
This is an earlier wording of a text, kept beside the current one.
This section is in חלק ה׳: הוראות כלליות / פרק ל״ב: המצאת כתבי בי־דין / סימן ג׳2: המצאת כתב בי־דין אלקטרוני באמצעי אלקטרוני
497ה1. הוראת שעה
תיקון: תש״ף, תש״ף־3
(הוראת שעה עד יום 31.12.2020):
(א)בלי לגרוע מהאמור בתקנה 497ג, בעל דין או עורך דין המייצג בעל דין (להלן בתקנה זו – השולח) רשאי להמציא כתב בי־דין בתובענה מסוימת לבעל דין אחר או עורך דין המייצג אותו באותה תובענה (להלן בתקנה זו – הנמען), באמצעות שליחתו לכתובת דואר אלקטרוני שהיא אחת מאלה:
(1)הכתובת שבכתב בי־הדין שהגיש הנמען לבית המשפט באותה תובענה;
(2)הכתובת שבנייר המכתבים המשרדי של הנמען;
(3)הכתובת שבאתר האינטרנט של הנמען;
(4)הכתובת שמסר לו הנמען.
(ב)יראו כתב בי־הדין שהומצא לפי תקנת משנה (א) כאילו הומצא במסירה אישית לנמען ביום המשלוח, ובלבד שהנמען אישר את קבלת המסמך בכתב או בהודעה טלפונית; אישר הנמען את קבלת המסמך בהודעה טלפונית, יערוך השולח תרשומת של ההודעה הטלפונית שתכלול את פרטי כתב בי־הדין, זמן השיחה ושמו של האדם שמסר את האישור.
(ג)על אף האמור בתקנת משנה (א) המצאת כתב בי־דין למדינה, לכל פרקליטות או מחלקה המפורטים בטור א׳ בתוספת השלישית תהיה רק לכתובת דואר אלקטרוני שיועדה לשם כך, כאמור בטור ב׳ לצדה, ואישור קבלת כתב בי־דין יהיה באמצעות פרטי הקשר כאמור בטור ג׳ לצדם.
(ד)המבקש להמציא כתב בי־דין בדואר אלקטרוני לפי תקנה זו, יציין בכתב בי־הדין את כתובת הדואר האלקטרוני שבאמצעותה ניתן להמציא כתב בי־דין אליו.
(ה)לעניין מועד המצאת כתב בי־דין לפי תקנה זו, תחול תקנה 497ג(ו).
(ו)תקנה זו לא תחול על כתב בי־הדין הראשון בתיק, זולת אם היתה הסכמה אחרת בכתב של הנמען.
(ז)תקנה זו לא תחול על מסמך הכולל מידע שאינו על דף בגודל A4.
The text on this page is adapted from the entry תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.