Regulations1984The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 522 of תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, חקירת מצהיר.
This is an earlier wording of a text, kept beside the current one.
This section is in חלק ה׳: הוראות כלליות / פרק ל״ה: שונות
522. חקירת מצהיר
תיקון: תשנ״א־3, תשנ״ב, תשס״ב [473]
(א)מצהיר בהליך עיקרי או בעל דין שמסר תצהיר בהליך ביניים, יתייצב לחקירה ביום הדיון, אלא אם כן הודיע בעל הדין שכנגד בהודעה בכתב לבית המשפט ולכל בעלי הדין, שהוא מוותר על חקירתו של המצהיר.
(ב)רצה בעל דין לחקור חקירה שכנגד מצהיר שאיננו בעל דין בהליך ביניים, יודיע על כך לבעל הדין שהגיש את התצהיר וידרוש את התייצבותו של המצהיר לשם חקירה שכנגד בשעת הדיון; ההודעה תומצא בעוד מועד כדי ליתן למצהיר שהות מספקת להתכונן ולנסוע למקום המשפט.
(ג)לא התייצב המצהיר בהתאם להודעה, לא ישמש תצהירו ראיה אלא ברשות מיוחדת מאת בית המשפט או הרשם.
(ד)בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת לדרוש, מיזמתו הוא, התייצבותו של מצהיר לשם חקירה.
The text on this page is adapted from the entry תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.