Section 24ד of פקודת בריאות העם, 1940, כללים לעניין המשך טיפול רפואי פרטי לאחר טיפול רפואי במסגרת שירות מרפאה ציבורי או קהילתי.

(א) (1)שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, יקבע בתקנות כללים שיחולו על רופא, בין שכיר ובין עצמאי, שייעץ לאדם או טיפל בו במסגרת שירות מרפאה ציבורי או שירות מרפאה קהילתי לעניין איסור המשך טיפול באותו אדם או ייעוץ לו שלא במימון ציבורי, במהלך תקופת מרווח שיקבע.

(2)תקופת המרווח כאמור בפסקה (1) לא תפחת מארבעה חודשים ולא תעלה על שמונה חודשים מעת הייעוץ או הטיפול האחרון שנתן הרופא במסגרת שירות המרפאה הציבורי או שירות המרפאה הקהילתי.

(3)השר רשאי לקבוע בתקנות כאמור בפסקה (1) ובדרך האמורה בה הגבלות או הקלות במקרים ייחודיים שיקבע, שיחולו במקום האיסור כאמור באותה פסקה, אם מצא שניתן להסתפק בכך לשם מניעת ניגוד עניינים בין עבודתו של הרופא במסגרת שירות מרפאה ציבורי או שירות מרפאה קהילתי ובין עיסוקו כרופא שלא במימון ציבורי.

(ב)שר הבריאות ידווח לוועדת הבריאות של הכנסת על היישום וההשלכות של ההוראות לפי סעיף זה, פעמיים בשנה ב־1 באפריל של כל שנה וב־1 באוקטובר של כל שנה, במשך שלוש שנים החל מיום י״ט בכסלו התשע״ו (1 בדצמבר 2015).

(ג)בסעיף זה –

”חוק ביטוח בריאות“ – חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;

”מימון ציבורי“ – מקורות מימון אלה, כולם או חלקם:

(1)מקורות המימון המפורטים בסעיף 13(א) לחוק ביטוח בריאות;

(2)הכנסה שמקורה ברכש של משרד ממשרדי הממשלה, צבא הגנה לישראל או המוסד לביטוח לאומי;

(2א)תשלום ששילם תייר מרפא למוסד רפואי ציבורי; לעניין זה, ”מוסד רפואי ציבורי“, ”תייר מרפא“ – כהגדרתם בחוק תיירות מרפא, התשע״ח–2018;

(3)מקורות מימון ציבוריים נוספים שקבעו שר הבריאות ושר האוצר בצו;

”שירות מרפאה ציבורי“ – שירות הניתן במרפאת חוץ הפועלת במסגרת בתי חולים כלליים, לרבות מרפאת בריאות הנפש בבתי חולים כלליים וכן מכון המבצע פעולות אבחון בבית חולים כללי ולמעט שירות רפואי פרטי (שר״פ);

”שירות מרפאה קהילתי“ – שירות שמציעה קופת חולים כחלק מסל שירותי הבריאות כהגדרתו בסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות, לרבות שירות כאמור הניתן במכון המבצע פעולות אבחון.

פורסמו תקנות בריאות העם (כללים לעניין המשך טיפול רפואי שלא במימון ציבורי לאחר טיפול רפואי במסגרת שירות מרפאה ציבורי או שירות מרפאה קהילתי), התשע״ז–2017.