Section 16א of חוק החמרים המסוכנים, התשנ״ג–1993, צו מינהלי לעניין חומרים מסוכנים או עיסוק.

(החל מיום 5.9.2027):

(א)היה למנהל או לממונה יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מהמפורטים להלן, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לתת צו לפי הוראות סעיף זה (בחוק זה – צו מינהלי):

(1)חומר מסוכן או פסולת חומרים מסוכנים נמצאים ברשות אדם המחזיק בהם באופן שעלול לסכן את הציבור או את הסביבה;

(2)מתבצע עיסוק ברעלים ללא היתר בניגוד להוראות לפי חוק זה, או תוך הפרה של הוראה מהותית לפי חוק זה;

(3)חומר מסוכן או פסולת חומרים מסוכנים הושלכו לרשות הרבים.

(א1)צו מינהלי יכול שיינתן לבעל החומר המסוכן או למחזיק בו, לבעל נכס או למחזיק בו, לעוסק ברעלים או למי שהשליך חומר מסוכן או פסולת חומרים מסוכנים.

(א2)בצו מינהלי רשאי המנהל או הממונה לצוות על כל אחד מאלה, והכול באופן ובמועדים שפורטו בצו:

(1)לפנות את החומר המסוכן או את פסולת החומרים המסוכנים למקום שיורה, וכן להחזיר, במידת האפשר, את המצב לקדמותו (בסעיף זה – צו פינוי ושיקום);

(2)לנקוט אמצעים הדרושים למניעת סיכון או זיהום מהחומר המסוכן או מפסולת החומרים המסוכנים או מהעיסוק בהם, או להימנע מפעולה העלולה לגרום לסיכון או לזיהום, ובכלל זה רשאי הוא להורות על איסור מכירה או העברה של חומר מסוכן (בסעיף זה – צו מניעת סיכון);

(3)להפסיק את השימוש בחומר מסוכן או את העיסוק ברעל, כולו או חלקו (בסעיף זה – צו הפסקה).

(א3)צו מינהלי לא יינתן אלא לאחר שהמנהל או הממונה נתן למקבל הצו הזדמנות לטעון את טענותיו; ואולם, מצא המנהל כי השהיה של מתן הצו עלולה לגרום לפגיעה בבריאות הציבור או הסביבה באופן מיידי, רשאי הוא לתת את הצו לאלתר, ובלבד שייתן למי שצו הוצא כלפיו לטעון את טענותיו בהזדמנות הראשונה לאחר מכן.

(א4)צו מניעת סיכון להימנעות מפעולה או לאיסור מכירה או העברה של חומר מסוכן וצו הפסקה יעמדו בתוקפם 30 ימים מיום שניתנו; ואולם, שוכנע המנהל או הממונה כי הליקוי שבשלו ניתן הצו לא תוקן, רשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו לתקופה נוספת של 30 ימים; בתום התקופות האמורות יפקע תוקפו של הצו אלא אם כן אושר על ידי בית משפט שלום; בית המשפט רשאי לאשר את הצו בשינויים או בלי שינויים.

(א5) (1)נתן המנהל או הממונה צו מניעת סיכון להימנעות מפעולה או לאיסור מכירה או העברה של חומר מסוכן, רשאי הוא לתפוס את החומר המסוכן אם סבר כי יש חשש לאי־קיום הצו או כי הדבר דרוש כדי למנוע סיכון מיידי לציבור או לסביבה.

(2)על תפיסה כאמור בפסקה (1) יחולו הוראות סעיף קטן (א4), בשינויים המחויבים; מצא המנהל או הממונה כי חומר מסוכן שנתפס אינו מזיק או מסכן את הציבור או הסביבה, יחזירו לגורם שממנו נתפס במועד המוקדם ביותר האפשרי ולא יאוחר מתום התקופות האמורות בסעיף קטן (א4).

(3)בית המשפט שדן באישור תפיסה לפי סעיף קטן זה רשאי לתת כל הוראה שיראה לנכון בנסיבות שלפניו כדי למנוע או לצמצם את הסיכון מהחומר המסוכן או מהעיסוק בו, ובכלל זה להורות על סילוקו או מכירתו.

(א6)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א5), מפקח הגנת הסביבה רשאי לתת צו לתפיסה זמנית או להגבלת השימוש בחומר מסוכן שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (א), לתקופה שלא תעלה על שלושה ימים (בסעיף זה – צו מינהלי ארעי); צו כאמור יינתן על ידי מפקח הגנת הסביבה אם מצא שהאמור בסעיף קטן (א) מתבצע לנגד עיניו ויש צורך דחוף ומיידי להפסיק את השימוש או ההחזקה בחומר המסוכן, או שאי־מתן הצו המינהלי הארעי באופן מיידי והעברת ההחלטה לממונה או למנהל ימנעו את האפשרות לעשות זאת; בסעיף קטן זה, ”מפקח הגנת הסביבה“ – כהגדרתו בחוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011.

(ב)לא קוימו הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי הממונה או מי שהוא הסמיך לענין זה לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו, לקרן לשמירת הנקיון.

(ג)מי שהוסמך לענין ביצוע צו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי להיכנס לכל מקום לשם ביצוע הצו, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

(ד)צו שניתן לפי סעיף זה יומצא למי שהצו ניתן כלפיו או למחזיק בחומר המסוכן בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי, ואם לא ניתן לאתרו בשקידה סבירה – יוצג הצו במקום שעליו הוא חל.