Law1993The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 21 of חוק החמרים המסוכנים, התשנ״ג–1993, תחולת הדין החדש על מפעל קיים.
21. תחולת הדין החדש על מפעל קיים
תיקון: תשפ״ד־2
(א)לעניין היתר של מפעל קיים שאינו טעון היתר רעלים אחוד לפי הוראות הדין החדש, יחולו הוראות הדין החדש החל מהיום הקובע.
(ב)היה מפעל קיים טעון היתר רעלים אחוד לפי הוראות הדין החדש, יחולו הוראות אלה:
(1)החל מהיום הקובע ועד תום תקופת הארכת התוקף החלה לגביו, יראו את היתר הרעלים הקיים, יחד עם התנאים שנתן נותן אישור לעניין סעיף 1(א)(1) לחוק רישוי עסקים, ברישיון העסק או בהיתר הזמני לפי הוראות החוק האמור שבידי בעל המפעל הקיים, כהיתר רעלים אחוד, ויחולו לגביו הוראות הדין החדש; בסעיף זה ובסעיף 22, ”נותן אישור“ – כמשמעותו בסעיף 6 לחוק רישוי עסקים, מטעם השר;
(2)הסמכויות הנתונות לממונה לעניין היתר רעלים אחוד לפי הדין החדש יהיו נתונות לו לעניין היתר שרואים אותו לפי הוראות פסקה (1) כהיתר רעלים אחוד; ואולם, על אף האמור בפסקה (1), הממונה יהיה רשאי לשנות תנאים בהיתר כאמור בהתאם לסמכויותיו לפי הדין הישן, ובכלל זה לפי הוראות סעיף 3(ה), כנוסחו בדין הישן.
The text on this page is adapted from the entry חוק החמרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.