Law1993The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 3 of חוק החמרים המסוכנים, התשנ״ג–1993, היתר רעלים ותנאים למתן היתר.
3. היתר רעלים ותנאים למתן היתר
תיקון: תשנ״ז, תשס״ב, תשפ״ד־2, תשפ״ד־3
(החל מיום 5.9.2027):
(א)לא יעסוק אדם ברעל בעל תכונת סיכון, בעיסוק בפעילות המנויה בחלק א׳ או ב׳ לתוספת השלישית, בטור א׳ שבהם, בהיקף, בהספק, בכושר ייצור, בכמויות או ביחידות מדידה אחרות, כמפורט בטור ב׳ או ד׳ לצידו בחלק א׳ לתוספת השלישית או בטור ב׳ או ג׳ לצידו בחלק ב׳ לתוספת האמורה, אלא אם כן יש בידו היתר רעלים מתאים מאת הממונה ובהתאם לתנאיו; הוראה זו לא תחול על רוקח מורשה העוסק ברעלים רפואיים לצרכי רפואה בבית מרקחת או בעסק שעיקר עיסוקו סמי מרפא או רעלים רפואיים או על עסק המוכר תכשירים בלא מרשם, כהגדרתם בפקודת הרוקחים, אף אם המכירה נעשית שלא בבית מרקחת.
(א1)על אף האמור בסעיף קטן (א), עיסוק בפעילות כאמור באותו סעיף קטן הטעון היתר פליטה אחוד אינו טעון היתר רעלים לפי סעיף זה לגבי אותו עיסוק.
(ב)אין בהיתר רעלים כדי להתיר סחר או יבוא של סם מסוכן כמשמעותו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973.
(ג)היתר רעלים יינתן למבקש, ובלבד שהוא או מי שמינה מטעמו, באישור הממונה, יהיה אחראי רעלים; אחראי רעלים יהיה מי שמתקיימים בו כל אלה:
(1)הוא בעל ידע מקצועי מספק לגבי תכונות הרעלים שהוא עוסק בהם ואופן הטיפול בהם;
(2)הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק ברעלים;
(3)הוא עומד בתנאי כשירות נוספים שנקבעו לפי הוראות סעיף 12, אם נקבעו.
(ד)(בוטל).
(ה)(בוטל).
(ו)(בוטל).
The text on this page is adapted from the entry חוק החמרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.