Law1959The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 112 of חוק המים, תשי״ט–1959, קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם.
This section is in פרק רביעי: דמי מים / סימן א׳: פיקוח על דמי מים
112. קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם
תיקון: תשל״ו, תשנ״ג, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ד־3, תשס״ה, תשס״ו, תשע״ז, תשפ״ה
(א)מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים תעריפים לדמי מים, בדרך כלל או לגבי מצאי סוגי המים באזור מסוים, לגבי סוג ספקים מסוים או לפי ההיצע של סוגי המים השונים באזור מסוים, ורשאית היא לדרג את דמי המים לפי מטרות המים, לפי השימושים במים, לפי עונות השנה או שעות היממה, בשים לב ליכולת התשלום של צרכני המים ולתצרוכת המים לאותה מטרה, ובלבד שכל תעריף ישקף את עלות השירות המסוים, בלא שתהיה הפחתת תעריף אחד על חשבון העלאתו של תעריף אחר.
(א1)תעריפים לדמי מים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי סעיף 111, עקרונות אחידים ארציים ונוסחאות לקביעת התעריפים ודרכי עדכונן שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ״ק, והם יתעדכנו לפי הוראות סעיף 112א.
(ג)תשלום לפי סעיף זה שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם לספק מים, ובמועד שבו היה עליהם לשלמו (בסעיף זה – מועד החיוב) לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין תשלומי הפיגורים שיחולו על חוב כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה יהיו הרשות או הצרכן האחר חייבים בתשלומי הפיגורים.
(ד)לא נקבעו כללים כאמור בסעיף קטן (ג), ישולם החוב בתוספת ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל, אלא אם כן יוסכם אחרת בין הספק לרשות המקומית או לצרכן האחר, ובלבד שלא יסכימו על ריבית העולה על הריבית האמורה בסעיף קטן (ג); בסעיף קטן זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
(ה)מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים את אופן גבייתם של תשלומים בעבור שירותי הספקת מים שמספק בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה לפי חוק זה לצרכניו, באחת או לשיעורין על פני תקופה, ואת סדרי הגבייה ובירור מחלוקות בעניין תשלומים כאמור; לעניין זה, ”בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה“ – למעט בעל רישיון שהוא חברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001, רשות מקומית ורשות המים הארצית.
פורסמו כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987.
פורסמו כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994.
פורסמו כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011.
פורסמו כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת), התשע״ה–2014.
פורסמו כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017.
פורסמו כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע״ח–2017.
פורסמו כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ״א–2021.
פורסמו כללי המים (הקמת תשתיות הולכה וטיפול בשפכים), התשפ״ד–2024.
פורסמו כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים), התשפ״ו–2025.
The text on this page is adapted from the entry חוק המים, תשי״ט–1959 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.