The full text of כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע״ח–2017, in 53 sections.

כללים אלה נועדו ליצור למועצות אזוריות, כמפורט בכללים אלה, מקור מימון למתן שירותי מים וביוב שוטפים ולהקמה, פיתוח ושדרוג של מערכות מים ומערכות ביוב, כך שיהיו ברמה, בטיב, באיכות ובתקנים הדרושים, ולהסדיר היבטים שונים הנוגעים לניהול משק המים והביוב בידי המועצות האזוריות, ולשם כך כוללים הוראות בעניינים המפורטים להלן:

(1)התעריפים של התשלומים החד־פעמיים שישלמו בעלי נכסים למועצה האזורית לכיסוי עלות ההקמה, הפיתוח והשדרוג של מערכות המים ומערכות הביוב כאמור, ובכלל זה הכנת תכניות, טיפול באישורן לפי כל דין, רכישת ציוד ושירותים, ביצוען של התכניות, מדידה, פיקוח, בקרה, גבייה, מימון והוצאות קשורות לכל אלה;

(2)העילות לחיוב בתשלומי הקמה והשטחים שלפיהם יחושבו תשלומי ההקמה;

(3)התעריפים לשירותי המים והביוב שישלמו מחזיקי הנכסים למועצה האזורית;

(4)הוראות שונות הנוגעות להסדרת משק המים והביוב במועצות האזוריות;

(5)דרישות תשלום ופירעונן, והוראות נלוות אחרות;

(6)חישוב עלויות שירותי מים וביוב לספק כפרי רב־יישובי.

(א)ניתן בתחום מועצה אזורית רישיון לספק כפרי רב־יישובי, יראו בכל מקום בכללים אלה שבו נאמר ”מועצה אזורית“ לגבי תחום הרישיון כאילו נאמר ”ספק כפרי רב־יישובי“.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), אם נקבעה בכללים אלה הוראה לגבי ספק כפרי רב־יישובי תגבר הוראה זו על הוראה שנקבעה באותו עניין לגבי מועצה אזורית.

(ג)אם הוקם ספק כפרי רב־יישובי תהיה סמכות להטלת תשלומים בעד שירותי מים וביוב, בתחום הרישיון, לפי סוג השירות, נתונה לו בלבד.

(ד)הטלת תשלומי הקמה על צרכן בידי ספק כפרי רב־יישובי תהיה לפי כללים אלה.

בכללים אלה –

”אדמה חקלאית“ – קרקע שייעודה לפי תכנית הוא לחקלאות, שלא ניתן לגביה היתר לשימוש למטרה אחרת, ואין משתמשים בה בפועל למטרה אחרת, לרבות מבנה חקלאי על אותה קרקע שאינו מחובר ואינו מיועד להתחבר למערכת ביוב;

”אחזקה“ – לרבות כל פעולה הדרושה לשמירתו התקינה של ביוב;

”בנייה“ – בנייה חדשה, בנייה קיימת או בנייה חורגת, לפי העניין;

”בנייה חדשה“ – בנייה של בניין חדש בנכס או של תוספת לבניין הבנוי בנכס;

”בנייה חורגת“ – שטח בנייה שמתקיימים בו כל אלה:

(1)הוא נבנה בלא היתר או חורג מן השטח שהותר בהיתר או שהוא הוקם כקירוי חניה סולרי ונעשה בו בפועל שימוש שאינו לחניית כלי רכב או שהוא הוקם כקירוי סולרי של מגרש ספורט ונעשה בו בפועל שימוש שאינו כמגרש ספורט; לא יראו שטח כחורג מן השטח שהותר בהיתר, רק בשל העובדה שלא הובא במניין השטח המותר לבנייה בעת מתן ההיתר;

(2)הוצג לגביו תשריט המזהה את אותו שטח בנייה ומפרט את גודלו;

(3)בנייה מסוגו הנעשית לפי היתר באה במניין השטח המותר לבנייה לפי תקנות חישוב שטחים;

(4)מתקיים לגביו אחד מאלה לפחות:

(א)ניתן לגביו אישור המהנדס כאמור בסעיף 8(ו);

(ב)הוצא לגביו צו הריסה מינהלי או שיפוטי או תלוי ועומד הליך מינהלי או שיפוטי בקשר להריסתו או לעבירה הכרוכה בהקמתו, או הוצא צו מינהלי או שיפוטי או תלוי ועומד הליך מינהלי או שיפוטי בקשר לשימוש בשטח שהוקם כקירוי חניה סולרי שלא לחניית כלי רכב, או בקשר לשימוש בשטח שהוקם כקירוי סולרי של מגרש ספורט שלא למטרת מגרש ספורט, או שגורם המוסמך לנקוט הליך כאמור מסר הודעה על כוונתו לנקוט הליך כאמור;

(ג)הוצגה בקשה להיתר מטעם בעל הנכס, המציגה את אותו שטח בנייה כשטח קיים שאין עליו היתר או כשטח שהוקם כקירוי חניה סולרי או כקירוי סולרי של מגרש ספורט, ומבוקש לגביו היתר לשימוש חורג, ומפרטת את גודלו כבא במניין השטח המותר לבנייה לפי תקנות חישוב שטחים;

”בנייה קיימת“ – בנייה בהיתר בנכס, שביצועה החל לפני הוצאת דרישה לתשלומי הקמה לגבי אותו נכס;

”בעל נכס“ –

(1)בנכסים שהם מקרקעי ציבור – החוכר לדורות, בין שבדין ובין שביושר, ובהעדר חוכר לדורות כאמור – מי שניתנה לו הרשאה להשתמש בנכס, שניתן לראותה מבחינת תוכנה כבעלות או כחכירה לדורות; ובהעדר חוכר לדורות או מי שניתנה לו הרשאה כאמור – בעליו של הנכס;

(2)בנכסים שאינם מקרקעי ציבור – מי שרשום בפנקסי המקרקעין כבעל או כחוכר לדורות, ובהעדר רישום כאמור – בעליו או החוכר לדורות של הנכס מכוח הסכם או מסמך מחייב אחר, ובהעדר הסכם או מסמך כאמור – מי שזכאי להירשם כבעל הנכס, ובהעדר זכאי כאמור – מי שזכאי להפיק הכנסה מהנכס;

”בקשה לבירור“ – בקשה לפי סעיף 17;

”גוף עתיר שטח“ – בעל נכס המחזיק נכס או נכסים ששטחם הכולל 70 דונם לפחות המרוכזים במתחם אחד, ובנה או שבכוונתו לבנות בהם בנייה ששטחה הוא 20,000 מטרים רבועים לפחות, והקים או שבכוונתו להקים בעצמו את מערכות המים ומערכות הביוב בנכסים שבמתחם בלי להעבירן למועצה האזורית;

”גורם מפתח“ – משרד ממשלתי או רשות מקרקעי ישראל שהתקשרו בהסכם עם המועצה האזורית לגבי פיתוח מתחם;

”דמי פיתוח“ – תשלומים ששולמו בשל נכס למינהל מקרקעי ישראל או לרשות מקרקעי ישראל או למי מטעמם למימון עלות ההקמה של מערכת מים או מערכת ביוב, ובלבד שמינהל מקרקעי ישראל או רשות מקרקעי ישראל אישרו את סכומם;

”דרישה לתשלומי ביוב“ – דרישת תשלום לפי סעיף 16(א);

”דרישה לתשלומי הקמה“ – דרישת תשלום לפי סעיף 15;

”דרישת תשלום“ – דרישה לתשלומי הקמה, דרישה לתשלומי ביוב, דרישה לתשלום בעד שירותים מסוימים לפי סעיף 16(ב) או דרישת תשלום אחרת לפי כללים אלה, לפי העניין;

”היטל ביוב“ – היטל שהוטל מכוח חוק עזר לפי הפרק השלישי לחוק הביוב, כפי שהיה בתוקפו עד יום כ״ב בתמוז התשס״ט (14 ביולי 2009) או לפי פרק ב׳ בכללי הוראת השעה;

”היטל הנחת צינורות“ – לרבות אגרת הנחת צינורות, היטל צנרת מים, היטל פיתוח מפעל מים ותשלום חובה, אף שכינויו שונה, שהוטלו מכוח חוק עזר, ובלבד שתכליתם היא מימון ההשקעות בהתקנת מערכת המים הציבורית, רכישתה או שידרוגה, ולהוציא אגרת חיבור רשת פרטית למפעל מים, אגרת חידוש, אגרת הרחבת חיבור, אגרת התקנת מד מים או כל תשלום חובה אחר לפי חוקי העזר אף שכינויו שונה ושאינו לתכלית האמורה;

”היתר“ – היתר לפי פרקים ה׳ ו־ו׳ לחוק התכנון והבנייה או הרשאה לבנייה לפי כל דין, לפי העניין;

”המהנדס“ – מהנדס המועצה האזורית או מי שסמכויות מהנדס המועצה האזורית נאצלו לו לפי סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס מועצה אזורית), התשנ״ב–1991 [צ״ל: חוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ״ב–1991];

”המדד המשוקלל“ – מדד המורכב מ־50 אחוזים מדד המחירים לצרכן ו־50 אחוזים מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים;

”הקמה“ – התקנה או שדרוג של מערכת מים או של מערכת ביוב;

”חוכר לדורות“ – כמשמעותו בחוק המקרקעין;

”חוק המקרקעין“ – חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969;

”חוק התכנון והבנייה“ – חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965;

”חוק עזר“ – חוק עזר של מועצה אזורית, לרבות דין שמועצה אזורית פעלה לפיו מכוח הוראת מעבר בחיקוק שהחיל תעריפים מחוק עזר כאמור, במלואם או בשינויים;

”חלקו היחסי של הביוב“ – בכל מועצה אזורית, היחס שבין התעריף לתשלומי ביוב לפי מטר מעוקב מים שסופקו לבין התעריף לתשלומי ביוב לפי מטר מעוקב שפכים, כפי שנקבעו בסעיף 11 לגבי אותה מועצה אזורית;

”יום התחילה“ – כמשמעותו בסעיף 27(א);

”יחידת דיור“ – בניין או חלק מבניין שהוא לפי טיבו ומהותו יחידה נפרדת ועצמאית בנכס למגורים, המשמש בפועל או המיועד לשמש כיחידה נפרדת למגורים, לרבות מבנים יבילים;

”יישוב“ – כהגדרתו בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958;

”כללי אמות המידה“ – כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות), התשע״א–2011;

”כללי דמי הקמה“ – כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע״ה–2015;

”כללי הוראת השעה“ – כללי הרשויות המקומיות (ביוב) (תעריפים בעד שירותי ביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד) (הוראת שעה), התשע״א–2010;

”כללי התעריפים לתאגידים“ – כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009;

”כללי חישוב עלות“ – כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש״ע–2009;

”כללי מקורות“ – כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987;

”כללי ספקים מקומיים“ – כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994;

”כללי קיצוב המים“ – כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל״ו–1976;

”כללי שפכי תעשייה“ – כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע״ד–2014;

”כללי שירותי תשתית“ – כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011;

”כללי תנאים ברישיון“ – כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014;

”מבנה משק“ – קרקע שייעודה לפי תכנית הוא למבנה משק, לרבות מבנה על אותה קרקע שאינו מחובר ואינו מיועד להתחבר למערכת מים או למערכת ביוב, לפי העניין;

”מד מים“ – כהגדרתו בכללי מדידת מים (מערכות מדידת מים), התשפ״ב–2022;

”מדד המחירים לצרכן“ ו”מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים“ – שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”מוסד עירוני“ – כהגדרתו בסעיף 3(2)(ד) לכללי התעריפים לתאגידים, ויראו כאילו בהגדרה האמורה המונח ”רשות מקומית“ כולל גם ועד עירוני;

”מועצה אזורית“ – רשות מקומית שהיא מועצה אזורית, כהגדרתה לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958, המנויה בתוספת הראשונה, ובכלל זה חברה המצויה בבעלות מלאה של מועצה אזורית כאמור, וכן מועצה מקומית תעשייתית;

”מועצה מקומית תעשייתית“ – מועצה שהוקמה לפי סעיף 2א לפקודת המועצות המקומיות;

”מחזיק ביחידת דיור“ – אדם המחזיק ביחידת דיור או בחלק ממנה כבעל, כשוכר, כבר־רשות או בדרך אחרת, למעט אדם המתגורר באורח ארעי בבית מלון, בית הארחה או במיתקני קיט ונופש אחרים;

”מים שאינם מוזרמים לביוב“ – מים המשמשים כדין למטרת גינון ציבורי או חקלאות, וכן מים הנצרכים בנכס שאינו מחובר ושאין חובה לחברו לפי דין, לתשתית ביוב;

”מיתקן לטיהור מי שפכים“ – מיתקן ביוב המשמש לטיהור שפכים;

”מיתקן קדם לטיפול בשפכים“ – מיתקן המשמש להקטנת ריכוז המזהמים בשפכים;

”מנהל הרשות הממשלתית“ – מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי סעיף 124יט לחוק;

”מערכת ביוב“ – ביוב כהגדרתו בחוק הביוב;

”מערכת מים“ – צנרת ומיתקנים אחרים להולכה, לאיגום ולאספקה של מים, לרבות מיתקני אחסון, אגירה, מדידה וויסות לחץ, ומיתקנים לטיוב המים ולטיפול בהם, למעט מיתקנים כאמור הנמצאים בחצרי הצרכן אחרי מד־המים, ובהעדר מד־מים – אחרי המקום שבו מועברים המים לרשות הצרכן;

”מקרקעי ציבור“ – כהגדרתם בסעיף 107 לחוק המקרקעין;

”מתחם פיתוח“ – שטח המיועד לפי תכנית למגורים, לתעשייה או לתעסוקה, לרבות שימושים אחרים המותרים באותה תכנית;

”מ״ק“ – מטר מעוקב;

”נכס“ – לרבות מגרש כהגדרתו בחוק התכנון והבנייה;

”נכס עתיר קרקע“ – נכס או נכסים ששטחם הכולל 50 דונם לפחות המרוכזים במתחם אחד שאינו מתחם פיתוח, וששטח הבנייה הקיים בו, יחד עם שטח הבנייה שניתן להקים בו לפי התכנית החלה עליו, אינו עולה על עשרה אחוזים משטח הקרקע בו, למעט אדמה חקלאית;

”ספק“ – כהגדרתו בכללי קיצוב המים;

”ספק אחר“ – ספק שאינו המועצה האזורית;

”ספק כפרי רב־יישובי“ – מי שקיבל רישיון ספק כפרי רב־יישובי כמשמעותו בפרק ג׳2 לכללי תנאים ברישיון;

”צרכן“ – מחזיק בנכס המחובר למערכת מים או למערכת ביוב, לפי העניין;

”צרכן גדול“ – כהגדרתו בכללי התעריפים לתאגידים, ויקראו את ההגדרה כאילו במקום ”החברה“ נאמר ”מועצה אזורית“;

”קולטים פוטו־וולטאיים“ – כהגדרתם בתקנות חישוב שטחים;

”קירוי חניה סולרי“ – קולטים פוטו־וולטאיים המייצרים קירוי מעל שטח קרקע או שטח בקומת גג של מבנה שיועד לחניה בתוכנית או בהיתר, ששטחם מחושב לפי תקנות חישוב שטחים;

”קירוי סולרי של מגרש ספורט“ – קולטים פוטו־וולטאיים המייצרים קירוי מעל שטח קרקע שיועד בתוכנית או בהיתר לשמש לתכלית של מגרש ספורט ציבורי, ששטחם מחושב לפי תקנות חישוב שטחים;

”קרן שיקום“ – כמשמעותה בסעיף 22;

”רפת“ – מקום שבו מוחזקים ראשי צאן או בקר, לרבות מכון חליבה, מפטמה, סככות, מרבצים וחצרות המתנה;

”הרשות הממשלתית“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי סעיף 124יא לחוק;

”שטח בנייה“ – (הנוסח הקבוע): שטח בנייה בנכס המחושב לפי תקנות חישוב שטחים, למעט שטחו של מבנה הפטור מהיתר לפי תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע״ד–2014; סימן י׳ לפרק ב׳ לתקנות האמורות, לא יילקח בחשבון לצורך החישוב;

”שטח בנייה“ – (הוראת שעה עד יום 31.12.2028): שטח בנייה בנכס המחושב לפי תקנות חישוב שטחים, למעט קירוי סולרי של מגרש ספורט וקירוי חניה סולרי ולמעט שטחו של מבנה הפטור מהיתר לפי תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע״ד–2014; סימן י׳ לפרק ב׳ לתקנות האמורות, לא יילקח בחשבון לצורך החישוב;

”שטח בנייה“ – (הוראת שעה מיום 1.1.2029 עד יום 31.12.2030): שטח בנייה בנכס המחושב לפי תקנות חישוב שטחים, למעט קירוי חניה סולרי ולמעט שטחו של מבנה הפטור מהיתר לפי תקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), התשע״ד–2014; סימן י׳ לפרק ב׳ לתקנות האמורות, לא יילקח בחשבון לצורך החישוב;

”שטח הקרקע“ – שטחה הכולל של הקרקע שבנכס, לרבות הקרקע שעליה ניצבת או מתוכננת בנייה, ואולם במועצה אזורית שנקבע לגביה שטח קרקע מרבי ליחידת דיור או לגוף עתיר שטח בתוספת השנייה או בתוספת השלישית או בתחשיב שעל יסודו נקבעו תעריפי ההקמה של אותה מועצה, לפי העניין – לא יותר משטח הקרקע המרבי שנקבע כאמור לגבי אותו סוג נכס;

”שיקום“ – שמירה על מצבו של רכיב במערכת מים או במערכת ביוב בתקופת הקיים והחלפתו בתום תקופת הקיים, למעט שדרוגו;

”שלב“ – לעניין מערכת ביוב – ביב ציבורי, ביב מאסף, מיתקן לטיהור מי שפכים או מיתקנים אחרים;

”תכנית“ – תכנית מהתכניות שלפי פרק ג׳ לחוק התכנון והבנייה, לרבות שינוי תכנית כאמור;

”תפעול“ – רכיבי אנרגיה, שכר ואחזקה הדרושים לצורך תפעול מערכת הביוב;

”תקנות חישוב שטחים“ – תקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתכניות ובהיתרים), התשנ״ב–1992;

”תשלומי ביוב“ – התשלומים השוטפים שעל מחזיקי נכסים לשלם למועצה האזורית לפי כללים אלה בעד אחזקה, תפעול ושיקום של מערכת ביוב ובעד הקמה של מערכת ביוב שאינה ממומנת באמצעות תשלומי הקמה לביוב;

”תשלומי הקמה“ – תשלומי הקמה לביוב או תשלומי הקמה למים, לפי העניין;

”תשלומי הקמה לביוב“ – התשלומים החד־פעמיים שעל בעלי נכסים לשלם למועצה האזורית לפי כללים אלה, בעד הקמה של מערכת ביוב או בעד הקמה של שלב של מערכת ביוב, לפי העניין;

”תשלומי הקמה למים“ – התשלומים החד פעמיים שעל בעלי נכסים לשלם למועצה האזורית לפי כללים אלה, בעד הקמה של מערכת מים;

”תשלום קודם“ – תשלומי הקמה לביוב, תשלומי הקמה למים, היטל ביוב, היטל הנחת צינורות, דמי השתתפות בהתקנת מערכת ביוב או מערכת מים או דמי פיתוח ששולמו בשל נכס בטרם הטילה המועצה האזורית על בעל הנכס חובה לשלם תשלומי הקמה לפי כללים אלה; ניתן פטור מתשלום סוג של תשלום קודם כאמור עקב ביצוע עבודות הקמה של מערכת מים או מערכת ביוב בידי בעל הנכס או במימונו, יראו לעניין הגדרה זו כאילו שולם אותו סוג של תשלום קודם.

(א)תעריפי תשלומי ההקמה נועדו לשקף, בקירוב ככל האפשר, את אומדן העלות למועצה האזורית של הקמת מערכת מים ומערכת ביוב ברמה, בטיב, באיכות ובתקנים הנדרשים לפי כל דין.

(ב)תשלומי ההקמה יוטלו לגבי בנייה לפי שטח הבנייה ולגבי קרקע לפי שטח הקרקע, ובלבד שלא שולם בשלהם תשלום קודם.

תעריפי תשלומי ההקמה למטר רבוע שטח בנייה ולמטר רבוע שטח קרקע בכל מועצה אזורית הם אלה:

(1)לגבי תשלומי הקמה לביוב – כמפורט לצד שם המועצה האזורית בתוספת השנייה לגבי מערכת הביוב בכללותה או לגבי כל שלב של מערכת הביוב;

(2)לגבי תשלומי הקמה למים – כמפורט לצד שם המועצה האזורית בתוספת השלישית.

(א)גוף עתיר שטח יחויב בתשלומי הקמה למים רק בידי מועצה אזורית שלגביה נקבעו תעריפי הקמה לגוף עתיר שטח בתוספת השלישית.

(ב)במתחם של גוף עתיר שטח שהוא קיבוץ או מושב, גודל שטח הקרקע שניתן לחייבו בתשלומי הקמה לביוב בעד שלב של מערכת הביוב שישמש את הנכסים במתחם לא יעלה על פעמיים גודל שטח הבנייה שיש לחייבו בשל אותה עילת חיוב.

(ג)גוף עתיר שטח שלא חל עליו סעיף קטן (ב) יחויב בתשלומי הקמה לביוב רק בידי מועצה אזורית שלגביה נקבעו תעריפי הקמה לביוב לגוף עתיר שטח בתוספת השנייה, או בידי מועצה אזורית שלא נקבעו לגביה תעריפים כאמור אך מתקיימים לגביה ולגבי החיוב כל אלה:

(1)נקבע לגביה בתוספת השנייה תעריף כללי או שיורי לשלב במערכת הביוב, המיועד לחול גם על אזור המתחם;

(2)החיוב בשל שלב מערכת הביוב שישמש את המתחם, בהנחה שהמועצה האזורית הקימה במלואו, יוגבל ל־50% מהתעריף האמור בפסקה (1), ולגבי שלב ביב ציבורי לא יחול חיוב כלל;

(3)גודל שטח הקרקע שייכלל בחיוב לא יעלה על פעמיים גודל שטח הבנייה שיש לחייבו לפי אותה עילת חיוב.

(ד)לעניין סעיפים קטנים (א) או (ג) קביעת תעריפי הקמה לגוף עתיר שטח יכול שתיעשה לגבי גופים עתירי שטח באופן כללי, לגבי סוג של גופים עתירי שטח או לגבי גופים עתירי שטח מסוימים, ולעניין מתחם של גוף עתיר שטח שהוא קיבוץ או מושב יראו גם תעריף החל בתחום אותו יישוב כתעריף לגוף עתיר שטח.

(א)תנאי לחיובו של נכס עתיר קרקע בתשלומי הקמה הוא שגודל שטח הקרקע שייכלל בחיוב לא יעלה על פי עשרה מגודל שטח הבנייה שיש לחייבו לפי אותה עילת חיוב.

(ב)נדרשה מועצה אזורית להקים מערכת מים או מערכת ביוב שתשמש נכס עתיר קרקע, ועלות ההקמה עולה על 150,000 שקלים חדשים ואינה מכוסה באמצעות חיובו של הנכס עתיר הקרקע בתשלומי הקמה לפי סעיף קטן (א), רשאית המועצה האזורית לפנות לרשות הממשלתית בבקשה לאשר לה גביית תשלומי הקמה לפי העלות הסבירה של ההקמה, במקום התעריפים הקבועים בכללים אלה.

(ג)קודם להגשת בקשה לרשות הממשלתית לפי סעיף קטן (ב) תודיע המועצה האזורית לבעל הנכס עתיר הקרקע על כוונתה להגיש את הבקשה ותיתן לו הזדמנות להגיב על כך; בהודעתה תציין המועצה האזורית פרטים בדבר הנכס עתיר הקרקע ובדבר מערכת המים או מערכת הביוב שהקימה או שבכוונתה להקים לצורך השימוש בנכס ובדבר העלויות הכרוכות בכך, וכי הוא רשאי להגיב בתוך 30 ימים.

(ד)בחלוף 30 הימים האמורים בסעיף קטן (ג), רשאית המועצה האזורית להגיש את בקשתה לרשות הממשלתית; בבקשתה תציין המועצה האזורית את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ג), ותצרף העתק מהודעתה לבעל הנכס עתיר הקרקע וכן מתגובתו, אם ניתנה; הרשות הממשלתית רשאית לדרוש מהמועצה האזורית פרטים נוספים.

(ה)התנגד בעל הנכס עתיר הקרקע לבקשה האמורה, לא תאשר הרשות הממשלתית את הבקשה, במלואה או בחלקה, אלא לאחר ששקלה את עמדת בעל הנכס עתיר הקרקע בתגובתו לפי סעיף קטן (ג).

(ו)הרשות הממשלתית רשאית לדחות את הבקשה לפי סעיף זה או לאשרה, במלואה או בחלקה; הרשות הממשלתית תמסור למועצה האזורית ולבעל הנכס עתיר הקרקע את החלטתה המנומקת בתוך 60 ימים מיום שקיבלה את הבקשה, ואם ביקשה פרטים נוספים – מיום קבלתם.

(א)בעד נכס מסוג אדמה חקלאית לא יוטל חיוב בתשלומי הקמה לביוב.

(ב)בעד מבנה חקלאי על אדמה חקלאית, המחובר או מיועד להיות מחובר למערכת ביוב, יוטל חיוב בתשלומי הקמה לביוב רק בידי מועצה אזורית שלגביה נקבע תעריף למבנה חקלאי או לאותו סוג של מבנה חקלאי בתוספת השנייה.

(ג)בעד נכס מסוג אדמה חקלאית יוטל חיוב בתשלומי הקמה למים, רק בידי מועצה אזורית שלגביה נקבע תעריף לאדמה חקלאית בתוספת השלישית ורק אם הנכס מחובר למערכת מים של המועצה האזורית או מיועד להיות מחובר כאמור.

(ד)בנכס מסוג מבנה משק לא יוטל חיוב בתשלומי הקמה אלא לפי הוראות אלה:

(1)לא יוטלו תשלומי הקמה על שטח הקרקע;

(2)לא יוטלו תשלומי הקמה למים או תשלומי הקמה לביוב על מבנה שאינו מחובר ואינו מיועד להתחבר למערכת המים או למערכת הביוב, לפי העניין;

(3)(נמחקה).

(א)לא יוטל חיוב בתשלומי הקמה בשל שטח המיועד להפקעה.

(ב)שילם בעל נכס תשלומי הקמה או תשלום קודם בשל נכס ובמהלך חמש השנים שממועד התשלום הוחל בהליך הפקעה וניתנה הודעה לפי סעיפים 5 ו־7 לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943, תשיב המועצה האזורית לבעל הנכס במועד ההפקעה את הסכום ששולם כאמור, בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מיום התשלום עד יום ההשבה; הוחל בהליך הפקעה וניתנה הודעה כאמור לאחר שחלפו חמש שנים ממועד התשלום אך בטרם חלפו חמש עשרה שנים ממועד התשלום, תשיב המועצה האזורית לבעל הנכס במועד ההפקעה את הסכום ששולם כאמור בניכוי 10% ממנו בעד כל שנה או חלק ממנה מחלוף חמש שנים ממועד התשלום עד מתן ההודעה כאמור, בצירוף הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מיום התשלום עד יום ההשבה.

(א)מועצה אזורית תטיל על בעל נכס חובה לשלם תשלומי הקמה לביוב או תשלומי הקמה למים, לפי העניין, בהתקיים האמור באחת מן הפסקאות (1), עד (4) ובכפוף לתנאים בסעיף קטן (ב), והיא רשאית להטיל על בעל נכס חובה לשלם תשלומי הקמה לביוב או תשלומי הקמה למים, לפי העניין, בהתקיים האמור בפסקה (5):

(1)אושרה בקשה להיתר לבנייה בנכס;

(2)המועצה האזורית חיברה את הנכס לראשונה לאספקת מים או להזרמת ביוב;

(3)נודע למועצה האזורית שקיימת בנייה חורגת בנכס;

(4)הנכס חדל להיות אדמה חקלאית;

(5)המקרים שבהם רשאית מועצה אזורית להטיל על בעל נכס תשלומי הקמה:

(א)המועצה האזורית הקימה את מערכת המים או את מערכת הביוב המאפשרת את חיבורו של הנכס לראשונה לאספקת מים או להזרמת ביוב או החלה בפעולות להקמה כאמור;

(ב)המועצה האזורית הקימה או החלה בהקמה של שלב של מערכת הביוב שישמש את הנכס.

(ב)תנאי לחיוב בתשלומי הקמה בהתקיים האמור בסעיפים קטנים (א)(1), (3) ו־(4) הוא –

(1)בתשלומי הקמה לביוב – שהוקמה מערכת ביוב או שהוקם השלב הנוגע לעניין במערכת ביוב שמשמשת או תשמש את הנכס, או שהמועצה האזורית החלה בפעולות להקמתם של מערכת ביוב או של שלב כאמור במערכת הביוב, שיאפשרו את חיבורו של הנכס להזרמת ביוב באמצעות מערכת הביוב של המועצה האזורית; ואם המועצה האזורית טרם החלה בפעולות כאמור, שהיא עומדת להתחיל בביצוען וניתן על כך אישור המהנדס לפי טופס 1 שבתוספת הרביעית;

(2)בתשלומי הקמה למים – שקיימת מערכת מים של המועצה האזורית שמשמשת או תשמש את הנכס, או שהמועצה האזורית החלה בפעולות להקמתה של מערכת מים כאמור, המאפשרת את חיבורו של הנכס לאספקת מים; ואם המועצה האזורית טרם החלה בפעולות כאמור, שהיא עומדת להתחיל בביצוען וניתן על כך אישור המהנדס לפי טופס 1 שבתוספת הרביעית.

(ב1)תנאי לחיוב בתשלומי הקמה לפי סעיף קטן (א)(3) לגבי בנייה שהקמתה הסתיימה שבע שנים או יותר לפני החיוב, הוא שמתקיים לגבי אותה בנייה האמור באחת לפחות מן הפסקאות (4)(ב) או (ג) שבהגדרת ”בנייה חורגת“.

(ג)הוטל חיוב בתשלומי הקמה לביוב בשל שלב של מערכת ביוב בנכס שאינו מחובר למערכת ביוב, תשיב המועצה האזורית את תשלום ההקמה שגבתה בעד שלב של מערכת הביוב כאמור בתוספת הפרשי הצמדה למדד ממועד התשלום עד מועד ההשבה, לידי מי שהוא בעל הנכס במועד הזכאות להשבה, בהתקיים אחד מאלה:

(1)הקמת שלב מערכת הביוב שבשלה הוטל החיוב לא הסתיימה בתוך שלוש שנים מהטלת החיוב;

(2)הנכס לא חובר למערכת ביוב בתוך חמש שנים מהטלת החיוב;

מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לבקשת המועצה האזורית, להאריך את המועדים האמורים לתקופה שיורה, מנימוקים מיוחדים בהחלטה בכתב, ובכלל זה אם מצא שהעבודות הנוגעות לעניין בעיצומן וכי השבת הכספים עלולה לסכל את השלמתן; לעניין סעיף קטן זה, ”מועד הזכאות להשבה“ – שלוש שנים או חמש שנים ממועד הטלת החיוב, לפי העניין.

(ד)לעניין תשלומי הקמה בהתקיים האמור בסעיף קטן (א)(2) –

(1)יראו חיבור כדין של נכס לאספקת מים או להזרמת ביוב, המחליף חיבור שנעשה שלא כדין, כחיבור לראשונה;

(2)יראו חיבור של נכס לאספקת מים, המחליף חיבור קודם של אותו נכס לאספקת מים באמצעות ספק אחר, כחיבור לראשונה, זולת אם בעל הנכס המחה למועצה האזורית את זכויותיו כלפי הספק האחר לגבי התשתיות ששימשו לאספקת מים לנכס והתשלומים ששולמו בעדן, אם יש לו זכויות כאמור, או אישר כי אין לו זכויות כאמור, בדרך של חתימה על טופס בנוסח שבתוספת החמישית או בדרך אחרת שאישרה לו המועצה האזורית, ובלבד שהמועצה האזורית הודיעה לבעל הנכס כי הואיל והחיבור שהיא ביצעה או עומדת לבצע מחליף חיבור של ספק אחר, הוא לא יחויב בתשלומי הקמה אם יתמלאו תנאי פסקה זו ועל האופן שבו עליו לפעול לשם כך;

(3)יראו חיבור של נכס לאספקת מים או להזרמת ביוב בנסיבות האמורות בסעיף 9(ו) כחיבור לראשונה.

(ה)על אף האמור בסעיף קטן (א), מועצה אזורית שהתקשרה עם גורם מפתח של מתחם פיתוח בהסכם שלפיו ההקמה של מערכת המים ומערכת הביוב בתוך מתחם הפיתוח, או אחת מהן, כולן או חלקים מהן, תתבצע באמצעות הגורם המפתח או מי מטעמו, תפחית מכלל תשלומי ההקמה שבהם יחויבו בעלי הנכסים במתחם הפיתוח לפי פסקאות (1) עד (4) שבסעיף קטן (א), לפי העניין, את ערך עבודות ההקמה שיבוצעו באמצעות הגורם המפתח או מי מטעמו, שעליו הסכימו המועצה האזורית והגורם המפתח, ובלבד שלא יעלה על תשלומי ההקמה המחושבים לפי התוספת השנייה או השלישית, לפי העניין.

(ו)לחיוב בתשלומי הקמה לפי סעיף 8(א)(3) יצורף אישור של המהנדס בדבר בנייה חורגת לפי טופס 2 שבתוספת הרביעית.

(א)תשלומי ההקמה יחושבו לפי שטח הבנייה ושטח הקרקע שבנכס, וסכומם יהיה הסכום המתקבל ממכפלת שטח הבנייה ושטח הקרקע בנכס בתעריפים שנקבעו למועצה האזורית לשטח בנייה ולשטח קרקע בתוספת השנייה או בתוספת השלישית או בסעיף 29, לפי העניין.

(ב)השטח שלפיו יחושב סכום תשלומי ההקמה לעניין חיוב המוטל בעקבות אישור בנייה חדשה בנכס הוא –

(הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2028): על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2) להלן, לא ייכלל שטח הקרקע בנכס בחישוב סכום תשלומי ההקמה אם הבנייה החדשה שאושרה כאמור כוללת קירוי סולרי של מגרש ספורט או קירוי חניה סולרי בלבד:

(1)בנכס שבעת אישור הבנייה החדשה אין בו בנייה קיימת – שטח הקרקע בנכס ושטח הבנייה החדשה; לעניין זה יראו נכס שהבנייה הקיימת בו בעת אישור הבנייה החדשה כוללת קירוי חניה סולרי בלבד כנכס שאין בו בנייה קיימת;

(2)בנכס שבעת אישור הבנייה החדשה יש בו בנייה קיימת – שטח הבנייה החדשה;

(הוראת שעה מיום 1.1.2029 עד יום 31.12.2030): על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), לא ייכלל שטח הקרקע בנכס בחישוב סכום תשלומי ההקמה אם הבנייה החדשה שאושרה כאמור כוללת קירוי חניה סולרי בלבד;

לעניין זה, ”שטח הבנייה החדשה“ – שטח הבנייה החדשה כפי שהוא מפורט בבקשה להיתר שאושרה כאמור, ואם לא נמצאה הבקשה להיתר – שטח הבנייה החדשה כפי שהיה מחושב לצורך הגשת בקשה להיתר במועד המצאת הדרישה לתשלום.

(ג)השטח שלפיו יחושב סכום תשלומי ההקמה לעניין חיוב המוטל בעקבות בנייה חורגת יהיה שטח הבנייה החורגת כפי שהיה מחושב לצורך הגשת בקשה להיתר במועד המצאת הדרישה לתשלום.

(ד)השטח שלפיו יחושב סכום תשלומי ההקמה לעניין חיוב המוטל בעקבות ביצוע עבודות הקמת מערכת מים או ביוב או חיבור נכס לראשונה למערכת מים או למערכת ביוב כאמור בסעיף 8(א)(2) או (5) יהיה שטח הקרקע ושטח הבנייה הקיימת כפי שהיה מחושב לצורך הגשת בקשה להיתר במועד המצאת הדרישה לתשלום.

(ה)שולמו תשלומי הקמה לפי סעיף 8(א)(5), אך ביצוע העבודות להקמת מערכת המים או מערכת הביוב, לפי העניין, לא החל בתוך שלוש שנים מיום התשלום, תחזיר המועצה האזורית לבעל הנכס את הסכום ששולם בשל תשלומי הקמה למערכת מים או תשלומי הקמה למערכת ביוב, לפי העניין, בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן מהמדד הידוע בעת התשלום עד המדד הידוע בעת ביצוע ההחזר, אך לא פחות מהסכום ששולם.

(ו)על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 10(א), החליטה המועצה האזורית כי כתוצאה מתוספת בנייה בנכס בהיקף ניכר או בשל שינוי מהותי בשימוש הנעשה בנכס, נוצר צורך להקים ולחבר לנכס מערכת מים או ביוב נוספת או להחליף את מערכת המים או הביוב הקיימת המחוברת לנכס, ומועצת הרשות הממשלתית אישרה את החלטתה, יחושבו תשלומי ההקמה בעד כל שטח הבנייה וכל שטח הקרקע בנכס; ואולם לגבי שטחים שאינם מובאים בחשבון לפי סעיף 10(א) יחושבו תשלומי ההקמה לפי התעריפים שנקבעו למועצה האזורית בתוספת השנייה או בתוספת השלישית, לפי העניין, בהפחתה של 90% מהם או בהפחתה של שיעור גבוה יותר שעליו תחליט מליאת מועצת המועצה האזורית.

(א)על אף האמור בסעיף 9(א) עד (ג) –

(1)שולם לגבי בנייה בנכס תשלום קודם, לא ייכלל שטח אותה בנייה בחישוב השטח שלפיו יחושב סכום תשלומי ההקמה למים או תשלומי ההקמה לביוב, לפי העניין;

(2)שולם לגבי קרקע בנכס תשלום קודם, לא ייכלל שטח אותה קרקע בחישוב השטח שלפיו יחושב סכום תשלומי ההקמה למים או תשלומי ההקמה לביוב, לפי העניין;

(3)בנכס שהיה בו בניין או חלק מבניין שנהרס או שיש בו בניין או חלק מבניין המיועד להריסה אגב הבנייה החדשה (להלן בסעיף זה – הבניין שנהרס) ושולם לגבי הבניין שנהרס תשלום קודם, יחושב סכום תשלומי ההקמה למים או תשלומי ההקמה לביוב, לפי העניין, רק לפי שטח הבנייה שאושרה או שטח הבנייה החורגת, לפי העניין, העולה על שטח הבניין שנהרס.

(ב)שטח הבנייה או הבניין שנהרס, לפי העניין, שלגביו שולם תשלום קודם כאמור בסעיף קטן (א), יחושב כפי שהיה מחושב לצורך הגשת בקשה להיתר במועד המצאת הדרישה לתשלום, אף אם בעת התשלום הקודם נהגה שיטת חישוב אחרת של שטחים.

(ג)רואים את כל אלה כבנייה ששולם בעדה תשלום קודם בשל מערכת מים או בשל מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב, לפי העניין:

(1)בנייה שהקמתה החלה לפני יום התחילה, לרבות בניין שנהרס שהקמתו נעשתה בהיתר, בנכס שחובר לפני יום התחילה בידי המועצה האזורית או בדרך אחרת כדין לאספקת מים באמצעות מערכת מים או להזרמת ביוב באמצעות מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב, לפי העניין, ובלבד שאם היתה הבנייה בנייה חורגת, הוכח כי לא מתקיים לגבי אותה בנייה האמור באיזו מן הפסקאות (4)(ב) או (ג) שבהגדרת ”בנייה חורגת“;

(1א)קירוי חניה סולרי שהקמתו החלה לפני יום ה׳ בטבת התשצ״א (31 בדצמבר 2030) והמשמש בפועל לחניית כלי רכב;

(2)כל בנייה אחרת שהוכח כי שולם לגביה תשלום קודם.

(ד)רואים את כל אלה כבנייה ששולם בעדה תשלום קודם בשל מערכת מים או בשל מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב, לפי העניין, זולת אם מדובר בבנייה חורגת או אם הוכח אחרת:

(1)בנייה בנכס שחובר בידי המועצה האזורית או בדרך אחרת כדין ביום התחילה או אחריו לאספקת מים באמצעות מערכת מים או להזרמת ביוב באמצעות מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב, לפי העניין;

(2)בנייה שהקמתה החלה ביום התחילה או אחריו, בנכס שחובר בידי המועצה האזורית או בדרך אחרת כדין לאספקת מים באמצעות מערכת מים או להזרמת ביוב באמצעות מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב, לפי העניין.

(ה)רואים את כל אלה כקרקע ששולם בעדה תשלום קודם בשל מערכת מים או בשל מערכת ביוב או שלב של מערכת ביוב, לפי העניין:

(1)כל קרקע, זולת אדמה חקלאית, בנכס שיש בו בנייה שפסקה (1) בסעיף קטן (ג) חלה עליה;

(2)כל קרקע שהוכח כי שולם בשלה תשלום קודם.

צרכן בנכס המחובר למערכת ביוב ישלם למועצה האזורית תשלומי ביוב לפי המפורט להלן:

(1)תשלומי הביוב יחושבו לפי כמות המים שסופקה לנכס במטרים מעוקבים, המוכפלת בתעריף לכל מטר מעוקב מים הנקוב בתוספת השישית, לגבי כל שלב במערכת הביוב המשמש את הנכס; המועצה האזורית תודיע לצרכן מהם שלבי מערכת הביוב המשמשים את הנכס והמתוחזקים בידי המועצה האזורית;

(2)על אף האמור בפסקה (1) ובלי לגרוע מהאמור בפסקה (3), במקרים האלה יחושבו תשלומי הביוב לפי כמות שפכים המחושבת כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן, מוכפלת בתעריף לכל מטר מעוקב שפכים הנקוב בתוספת השישית, לגבי כל שלב במערכת הביוב המשמש את הנכס:

(א)כמויות המים המרביות לצורך חיוב יחידת דיור בתשלומי הביוב, בעד תקופה המתחילה ב־1 באפריל בכל שנה ומסתיימת ב־30 בנובמבר באותה שנה (בפסקה זו – תקופת החיוב), יחושבו לפי כמויות מים ממוצעות יומיות שנמדדו בתקופה המתחילה ב־1 בדצמבר בשנה הקודמת לתקופת החיוב ומסתיימת ב־1 במרס בשנה שבה תקופת החיוב (בפסקה זו – תקופת החורף), במכפלה של סך כל הימים בתקופת החיוב (להלן – כמות מים לחיוב בתקופת הקיץ) או כמות המים שנקראה במד־המים של המחזיק ביחידת דיור בתקופת החיוב, לפי הנמוך מביניהם;

(ב)כמות השפכים לצורך חיוב יחידת דיור בתשלומי הביוב בעד תקופת החורף, תחושב לפי כמות המים שנקראה במד־המים של המחזיק ביחידת דיור בתקופת החורף במכפלה של 0.9;

(ג)מחזיק ביחידת דיור במועצות האזוריות המנויות בפרטים (15), (17) ו־(46) בתוספת השישית או מחזיק ביחידת דיור ברשויות מקומיות שייכללו בתחום קו מיעוט משקעים כמשמעותו בסעיף 8ד(3) לכללי קיצוב המים, רשאי להגיש למועצה האזורית בקשה להפחתת כמויות המים לצורך חיובו בתשלומי ביוב בעקבות השקיית גינון, באמצעות בקשה הערוכה לפי נוסח טופס 1 הקבוע בתוספת השביעית; ניתן למלא טופס כאמור גם בטופס אלקטרוני דרך קישור באתר האינטרנט של המועצה האזורית;

(ד)מצאה מועצה אזורית כי כמות המים לחיוב מחזיק ביחידת דיור לפי פסקאות משנה (א) ו־(ב) אינה משקפת את שימושיו ביחידת הדיור, רשאית היא לדרוש ממנו להגיש בקשה לצורך חיובו בתשלומי הביוב באמצעות בקשה הערוכה לפי נוסח טופס 1 הקבוע בתוספת השביעית; בדרישה כאמור יצוין כי ניתן למלא טופס כאמור גם בטופס אלקטרוני דרך קישור באתר האינטרנט של המועצה האזורית; לדרישה כאמור יצורפו נימוקי המועצה האזורית. נדרש מחזיק ביחידת דיור להגיש בקשה כאמור ולא הגיש, תחייבו המועצה האזורית בתשלומי ביוב לפי פסקה (1) או בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לפי שיקול דעתה.

(3)על אף האמור בפסקה (1), בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף 3(ה1)(1)(א) לכללי חישוב עלות יחושבו תשלומי הביוב לפי כמות שפכים המוזרמת למערכת הביוב של המועצה האזורית לפי אישור מכון התקנים הישראלי או לפי קריאת מד־המים המיועד למדידת שפכים כאמור בסעיף 3(ה1)(1)(א) לכללי חישוב עלות, לפי העניין, ופסקאות (1), (4) ו־(5) בסעיף 3(ה1) לכללי חישוב עלות יחולו, לעניין זה, וייקראו כאילו בכל מקום, במקום ”חברה“ נאמר ”מועצה אזורית“ ובמקום ”70%“ נאמר ”חלקו היחסי של הביוב“; על כמויות שפכים כאמור יחולו התעריפים לכל מטר מעוקב שפכים הנקובים בתוספת השישית, לגבי כל שלב במערכת הביוב המשמש את הנכס;

(4)על אף האמור בפסקאות (1) ו־(3), ברפת שבה פועל מיתקן קדם לטיפול בשפכים יחושבו תשלומי הביוב לפי כמות שפכים שתהיה לפי פרט 4 בתוספת השמינית; על כמויות שפכים כאמור יחולו התעריפים לכל מטר מעוקב שפכים הנקובים בתוספת השישית, לגבי כל שלב במערכת הביוב המשמש את הנכס;

(5)על אף האמור בפסקאות (1), (3) ו־(4), בצרכן גדול יופחתו מתעריפי תשלומי הביוב המצטברים לשלבי מערכת הביוב הנקובים בתוספת השישית 0.3 שקלים חדשים למטר מעוקב מים, או 0.3 שקלים חדשים למטר מעוקב שפכים, לפי העניין, ולא יותר מהתעריפים המצטברים כאמור, וזאת בעד כמות מים או שפכים, לפי העניין, העולה על 15,000 מטרים מעוקבים בשנה.

(א)חיוב צרכן בתחום ספק כפרי רב־יישובי בעד שירותי מים וביוב, יהיה לפי מ״ק של מים שנצרכו.

(ב)צרכן, למעט ספק, המקבל שירותי מים מספק כפרי רב־יישובי, יחויב גם בעד שירותי ביוב אף אם אינו מקבל ממנו שירותי ביוב, למעט לגבי מים שאינם מוזרמים לביוב.

(ג)חיוב בעד שירותי ביוב יהיה לפי כמות מים במ״ק שנצרכו.

(ד)על אף האמור בסעיף קטן (ג), לגבי צרכן הצורך גם מים שאינם מוזרמים לביוב יחולו הוראות אלה:

(1)חיוב צרכן בעד שירותי מים וביוב ייעשה לפי הוראות אלה:

(א)כמויות המים שיחויבו בעד שירותי מים וביוב בעד תקופה המתחילה ב־1 באפריל בכל שנה ומסתיימת ב־30 בנובמבר באותה שנה (בפסקה זו – תקופת החיוב), יחושבו לפי כמויות מים ממוצעות יומיות שנמדדו בתקופה המתחילה ב־1 בדצמבר בשנה הקודמת לתקופת החיוב ומסתיימת ב־31 במרס בשנה שבה תקופת החיוב (בפסקה זו – תקופת החורף), במכפלה של סך כל הימים בתקופת החיוב בחלוקה ל־0.6 או כמות המים שנקראה במד־המים של המחזיק ביחידת דיור בתקופת החיוב, לפי הנמוך משניהם;

(ב)כמות המים והביוב לצורך חיוב יחידת דיור בתשלומי הביוב בעד תקופת החורף, תחושב לפי כמות המים שנקראה במד־המים של המחזיק ביחידת דיור בתקופת החורף;

(2)חיוב צרכן בעד שירותי מים ייעשה לפי כמות המים, במ״ק, שהיא ההפרש שבין הכמות שנמדדה לבין הכמות שחויבה בתעריף המים והביוב לפי פסקה (1), במכפלת התעריף לשירותי מים לפי סעיף 3 לכללי התעריפים לתאגידים;

(3)מחזיק ביחידת דיור במועצות האזוריות המנויות בפרטים (15), (17) ו־(46) בתוספת השישית או מחזיק ביחידת דיור ברשויות מקומיות שייכללו בתחום קו מיעוט משקעים כמשמעותו בסעיף 8ד(ב)(3) לכללי קיצוב המים, רשאי להגיש לספק הרב־יישובי בקשה להפחתת כמויות המים לצורך חיובו בתשלומי ביוב בעקבות השקיית גינון, באמצעות בקשה הערוכה לפי נוסח טופס 1 בתוספת השביעית;

(4)מצא ספק כפרי רב־יישובי כי כמות המים לחיוב מחזיק ביחידת דיור לפי פסקה (1) אינה משקפת את שימושיו ביחידת הדיור, רשאי הספק לדרוש ממנו למסור פרטים לצורך חיובו בתשלומי הביוב באמצעות בקשה הערוכה לפי נוסח טופס 1 בתוספת השביעית; לדרישה כאמור יצורפו נימוקי הספק; נדרש מחזיק ביחידת דיור להגיש בקשה כאמור ולא עשה כן, יחייבו הספק בתשלומי ביוב לפי פסקה (1) או סעיף קטן (ג), לפי שיקול דעתו;

(5)ספק כפרי רב־יישובי יאפשר להגיש את טופס 1 בתוספת השביעית גם באמצעות טופס מקוון באתר האינטרנט שלו.

(א)ספק אחר ימסור למועצה האזורית, לפי דרישתה, כל נתון ופרט מידע לצורך קביעת כמות המים שנצרכה בנכס המצוי בתחומו, ובכלל זה מידע כמפורט ובאופן האמור בסעיפים 6(ב) ו־(ד) לכללי קיצוב המים.

(ב)לא קיבלה המועצה האזורית מידע כאמור בסעיף קטן (א) בחלוף 30 ימים ממועד הדרישה לפי סעיף קטן (א), בכלל או בהיקף המאפשר את חיובו של הצרכן בתשלומי ביוב, והספק האחר סירב להשלים את המידע הדרוש למועצה האזורית לצורך החיוב, תודיע על כך המועצה האזורית לרשות הממשלתית בכתב, ותצרף לפנייתה את כל המסמכים המצויים בידה בעניין ובכלל זה העתקים מפניותיה לספק האחר והתייחסות הספק האחר; הרשות הממשלתית רשאית לתת הוראות כאמור בפרט 1 בתוספת התשיעית, והספק האחר או המועצה האזורית, לפי העניין, יפעלו לפי הוראותיה.

(ג)חלפו 90 ימים מהודעת המועצה האזורית לרשות הממשלתית כאמור בסעיף קטן (ב) ולא ניתנה הוראה אחרת של הרשות הממשלתית כאמור בפרט 1 בתוספת התשיעית, המועצה האזורית רשאית לחייב את הצרכן בתשלומי ביוב לפי כמויות שפכים כאמור בפרט 2 בתוספת התשיעית, ובלבד שמסרה לרשות הממשלתית הודעה על כוונתה לעשות כן שבעה ימים מראש לפחות; חיוב הצרכן במתכונת האמורה ייעשה כל עוד לא קיבלה המועצה האזורית את המידע הנוגע לכמות המים מספק המים, ואולם חיוב כאמור לתקופה העולה על 12 חודשים מותנה בהצגת דרישה נוספת לספק והודעה נוספת לרשות המים באופן ובמועדים באמורים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), וכך מדי 12 חודשים.

(ד)צרכן רשאי לפנות אל המועצה האזורית בבקשה לעדכון כמויות המים לחישוב תשלומי הביוב חלף החיוב כאמור בסעיף קטן (ג), ובלבד שעמד בכל אלה:

(1)צירף לבקשתו את חשבונות המים הנוגעים לעניין שלפיהם חייב אותו הספק;

(2)צירף כל מסמך אחר בעניין זה לפי דרישת המועצה האזורית;

(3)לא חלפו 12 חודשים מיום שהמועצה האזורית הוציאה את דרישת החיוב.

(ה)יראו בקשה של צרכן לעדכון כמויות המים לפי סעיף קטן (ד) כבקשה להחזר תשלום יתר ששולם במועד הגשת הבקשה, ויחול לעניין זה סעיף 19.

(א)לעניין שפכי מפעלים יחולו על המועצה האזורית כללי שפכי תעשייה, ויראו לעניין זה, כאילו בכל מקום, במקום ”חברה“ או ”תאגיד“ נאמר ”המועצה האזורית“, במקום ”מהנדס החברה“ נאמר ”מהנדס הביוב של המועצה, ובהעדרו – מהנדס המועצה או מי שמהנדס המועצה הסמיכו לעניין זה“.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין שפכים חריגים ואסורים, אופן חיובם, מספר הדיגומים, המרכיבים שיידגמו, מיקום נקודת הדיגום, סוג הדיגום, חישוב כמויות המים או השפכים לחיוב והתעריפים לחיוב, יחולו על רפת שבה פועל מיתקן קדם לטיפול בשפכים, הוראותיה של התוספת השמינית.

(ג)לכל תשלום שרשאית מועצה אזורית לגבות לפי כללי שפכי תעשייה כהחלתם בסעיף זה, ייווסף רכיב בגובה מס הערך המוסף או מס ערך מוסף, לפי העניין.

מועצה אזורית תגבה בעד השירותים המנויים בפרטים (1) עד (9) ו־(12) עד (16) בתוספת השנייה לכללי התעריפים לתאגידים את התעריפים הנקובים בתוספת השנייה האמורה, בתוספת 50 שקלים חדשים לפרטים (1) עד (3) ו־250 שקלים חדשים לפרט (4) – בשורה ”תוספת לכל מד מים בשל רכיב קריאה מרחוק“, בתוספת רכיב בגובה מס הערך המוסף או מס ערך מוסף, לפי העניין, ויראו לעניין זה, כאילו בכל מקום, במקום ”חברה“ נאמר ”מועצה אזורית“.

בפרק זה –

”היום הקובע“ – י״ב בתמוז התשפ״ג (1 ביולי 2023);

”המדרג החברתי־כלכלי“ – הפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית־כלכלית של האוכלוסייה, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”כמות מים למטרת בית“ – כמות המים השפירים שסופקו לספק כפרי רב־יישובי או הופקו לו או הופקו על ידו, לכל מטרת צריכה, למעט למטרת חקלאות, בשנה האחרונה שלגביה היו קיימים ברשות הממשלתית נתונים כאמור, נכון למועד האישור או העדכון האחרון של מפקד הנכסים שנעשה לגבי אותו ספק כפרי רב־יישובי;

”מחירון“ – כהגדרתו בכללי שירותי תשתית;

”מקדם פחת גבייה“ – כמשמעותו בסעיף 14ט(ג);

”מקדם פחת מים“ – כמשמעותו בסעיף 14י(ד);

”סקר תשתיות“ – כמשמעותו בסעיף 14טו;

”ערך כינון מופחת כולל“, ”ערך כינון מופחת של מערכת ביוב“, ”ערך כינון מופחת של מערכת מים“ ו”ערך כינון מלא“ של מערכת ביוב או של מערכת מים" – כהגדרתם בכללי חישוב עלות, ואולם בכל מקום, במקום ”כפי שאישר הממונה במפקד הנכסים“ יקראו ”כפי שאישר מנהל הרשות הממשלתית בסקר התשתיות, לפי כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע״ח–2017“;

”פחת גבייה“ ו”פחת מים“ – כהגדרתם בכללי חישוב עלות, ואולם בכל מקום, במקום ”החברה“ יקראו ”הספק הכפרי הרב־יישובי“;

”ריבית מצוטטת“, ”שיעור התשואה על הון עצמי“, ”שירותי ביוב“, ”שירותי מים“, ”תעריף אחיד גבוה“ ו”תעריף אחיד נמוך“ – כהגדרתם בכללי חישוב עלות;

”שיעור הון זר בפועל“ – היחס שבין ההלוואות וההתחייבויות הפיננסיות הרשומות בדוח השנתי האחרון של ספק כפרי רב־יישובי במועד החישוב, לבין סך כל ערך כינון מופחת כולל שלו; ובלבד שבשנתיים הראשונות להקמת הספק הכפרי הרב־יישובי, או לצירוף יישוב, יוכרו ההלוואות ששימשו באופן ישיר להקמת תשתיות המים והביוב שהועברו לספק כאמור;

”שיעור הון זר בפועל ליום הקובע“ – שיעור הון זר בפועל כפי שחושב לפי הדוח השנתי האחרון של ספק כפרי רב־יישובי לפני היום הקובע;

”שיעור התשואה על הון זר“ – היחס בין מכפלה של 4%, ובספק כפרי רב־יישובי שהממוצע המשוקלל, לפי גודל האוכלוסייה, של המדרג החברתי־כלכלי של היישובים שבתחומו אינו עולה על 3 – 5%, בשיעור הון זר בפועל ליום הקובע בתוספת מכפלה של הריבית המצוטטת בהפרש בין שיעור הון זר בפועל לשיעור הון זר בפועל ליום הקובע;

”תעריף גינון ציבורי“ – התעריף הנקוב בסעיף 4(1) לכללי התעריפים לתאגידים;

”תקופה ראשונה“ – ליישוב שלא קיבל שירותי מים מהמועצה האזורית קודם להצטרפותו לספק כפרי רב־יישובי – שלוש השנים הראשונות להצטרפותו לספק כפרי רב־יישובי;

”תקופה שנייה“ – ליישוב שחלה עליו התקופה הראשונה – שלוש השנים העוקבות אחרי התקופה הראשונה, ולכל יישוב אחר – שלוש השנים הראשונות להצטרפותו לספק כפרי רב־יישובי.

(א)העלות המוכרת לכל מ״ק מים לספק כפרי רב־יישובי, בעד אספקת שירותי מים בכמות המוכרת, בכמות מעל הכמות המוכרת ולגינון ציבורי, בעד אספקת שירותי ביוב, המפורטת בתוספת התשיעית ב׳, בטורים ג׳ עד ו׳, ובעד אספקת שירותי ביוב המפורטת בתוספת השישית, תחושב לפי פרק זה, והיא שווה לסך כל רכיבי העלות האלה:

(1)תשואה מוכרת על הון זר, הון סביל והון עצמי ופחת על ההשקעה המוכרת במערכות המים או הביוב למ״ק לפי סימן ג׳;

(2)הכרה בפחת מים ובפחת גבייה למ״ק לפי סימן ד׳;

(3)הכרה בעלויות תפעול, מינהלה והון חוזר למ״ק לפי סימן ה׳;

(4)הכרה בעלות המוכרת לטיפול בשפכים למ״ק לפי סעיף 11 לכללי חישוב עלות, ויראו לעניין זה כאילו בכל מקום, במקום ”חברה“ נאמר ”ספק כפרי רב־יישובי“.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), מהעלות המוכרת למ״ק מים בעד אספקת שירותי מים, יופחת סכום השווה ל־0.9 ממכפלת הסכום הנקוב בסעיף 4(1)(3.2) לכללי ספקים מקומיים, בכמות המים שמעבר לכמות המים למטרת בית, ובחלוקה לכמות המים למטרת בית.

(א)על אף האמור בסעיף 14ב, עד לאישור סקר תשתיות ראשון לפי סעיף 14טו, העלות המוכרת בעד שירותי ביוב תהיה שווה לתעריף בעד שירותי ביוב בניכוי תעריף החזר הון שהוא חלף דמי הקמה כפי שנקבע בתוספת השישית למועצה האזורית שבתחומה פועל ספק כפרי רב־יישובי.

(ב)לא הביא ספק כפרי רב־יישובי לאישור מנהל הרשות הממשלתית סקר תשתיות ראשון עד למועד הקבוע בסעיף 14טו(ב), יופחתו מהעלות המוכרת שלו בעד אספקת שירותי מים וביוב 25 אחוזים מהעלות שנקבעה בסימן זה, עד לאישור סקר התשתיות.

(א)הון זר מוכר למערכת מים או למערכת ביוב, לפי העניין, של ספק כפרי רב־יישובי יחושב כמכפלה של שיעור ההון הזר בפועל בערך כינון מופחת של מערכת מים או של מערכת ביוב, לפי העניין.

(ב)תשואה מוכרת על הון זר של מערכת מים או של מערכת ביוב למ״ק של ספק כפרי רב־יישובי, תחושב כיחס שבין מכפלת הון זר מוכר של מערכת מים או מערכת ביוב, לפי העניין, בשיעור התשואה על הון זר, ובין כמות מים למטרת בית או כמות מי ביוב מוכרת, לפי העניין.

(א)הון סביל מוכר למערכת מים או למערכת ביוב, לפי העניין, של ספק כפרי רב־יישובי, יחושב כמכפלה של 50% פחות שיעור ההון הזר בפועל בערך כינון מופחת של מערכת מים או של מערכת ביוב, לפי העניין.

(ב)תשואה מוכרת על הון סביל של מערכת מים או של מערכת ביוב, למ״ק, תחושב כיחס שבין מכפלת הון זר מוכר של מערכת מים או של מערכת ביוב, לפי העניין, ב־1%, ובין כמות מים למטרת בית או כמות מי ביוב מוכרת, לפי העניין.

(א)הון עצמי מוכר למערכת מים או למערכת ביוב, לפי העניין, יחושב כמכפלה של 50% בערך כינון מופחת של מערכת מים או של מערכת ביוב, לפי העניין.

(ב)תשואה מוכרת על הון עצמי של מערכת מים או של מערכת ביוב, למ״ק, תחושב כיחס שבין מכפלת הון עצמי מוכר של מערכת מים או של מערכת ביוב, לפי העניין, בשיעור התשואה על הון עצמי, ובין כמות מים למטרת בית או כמות מי ביוב מוכרת, לפי העניין.

(א)פחת של ערך כינון מערכת מים או מערכת ביוב, לפי העניין, יחושב כמכפלת ערך כינון מלא של מערכת מים או של מערכת ביוב, לפי העניין, באחד חלקי שלושים וחמישה.

(ב)פחת ערך כינון של מערכת מים למ״ק או מערכת ביוב למ״ק, לפי העניין, יחושב כיחס שבין פחת של ערך כינון מערכת מים או מערכת ביוב, לפי העניין, כמשמעותם בסעיף קטן (א), ובין כמות מים למטרת בית או כמות מי ביוב מוכרת, לפי העניין.

(א)על אף האמור בסעיף 22, ספק כפרי רב־יישובי יעביר מן הסכומים שקיבל בעד שירותי מים וביוב את הסכום המתקבל ממכפלה של כמות מים למטרת בית, בפחת ערך כינון של מערכת מים למ״ק, וממכפלה של כמות מי ביוב מוכרת, בפחת ערך כינון למערכת ביוב למ״ק, כאמור בסעיף 14ז(ב), וכן תשלומי הקמה שקיבל, ותשלומים לפי סעיף 1 לתוספת השמינית, לחשבון בנק נפרד בבעלותו, לשם שיקום, חידוש ופיתוח מערכות המים והביוב, לרבות פירעון אשראי, כולו או חלקו, לרבות הפרשי הצמדה וריבית הנובעים מאותו אשראי, שהתקבל ממלווה למטרה כאמור; ספק כפרי רב־יישובי לא יעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור שלא למטרה שלה נועדו.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להתיר לספק כפרי רב־יישובי לעשות שימוש בסכומי פחת ערך כינון למערכת מים ולמערכת ביוב, למטרה אחרת, אם מצא כי הסכומים הנדרשים לשם שיקום, חידוש ופיתוח מערכות המים והביוב קטנים מסך כל הסכומים שהופקדו בחשבון כאמור.

(א)שיעור פחת גבייה המוכר לכל מטרת צריכה, למעט למטרת צורכי בית, של ספק כפרי רב־יישובי יהיה 1.5%.

(ב)שיעור פחת הגבייה המוכר למטרת צורכי בית של ספק כפרי רב־יישובי יחושב כממוצע משוקלל, לפי גודל האוכלוסייה המתגוררת בכל יישוב שבתחומו פועל הספק הכפרי הרב־יישובי, של שיעור פחת הגבייה המוכר לכל יישוב כאמור, לפי המדרג הכלכלי־חברתי הזה:

(1)בתקופה הראשונה: אשכול 1–4 – 12%, אשכול 5–6 – 7%, ואשכול 7–10 – 3%;

(2)בתקופה השנייה: אשכול 1–4 – 9%, אשכול 5–6 – 5%, ואשכול 7–10 – 2%;

(3)מתום התקופה השנייה למשך 3 שנים: אשכול 1–4 – 4.33%, ואשכול 5–10 – 1.5%; ולאחר מכן – לכל אשכול, שיעור פחת הגבייה המוכר הקבוע בסעיף קטן (א).

(ג)מקדם פחת גבייה מוכר של ספק כפרי רב־יישובי יהיה שווה לאחד חלקי ההפרש בין אחד לבין שיעור פחת הגבייה המוכר של הספק הכפרי הרב־יישובי.

(ד)פחת גבייה נמוך מוכר למ״ק של ספק כפרי רב־יישובי יחושב כמכפלה של שיעור פחת גבייה בתוצאה המתקבלת מתעריף אחיד נמוך בניכוי העלות המוכרת למ״ק בעד אספקת שירותי ביוב.

(ה)פחת גבייה גבוה מוכר למ״ק של ספק כפרי רב־יישובי יחושב כמכפלה של שיעור פחת גבייה בתוצאה המתקבלת מתעריף אחיד גבוה בניכוי העלות המוכרת למ״ק בעד אספקת שירותי ביוב.

(ו)פחת גבייה לגינון ציבורי מוכר למ״ק של ספק כפרי רב־יישובי יחושב כמכפלה של שיעור פחת גבייה בתוצאה המתקבלת מתעריף גינון ציבורי.

(ז)פחת גבייה לביוב מוכר למ״ק של ספק כפרי רב־יישובי יחושב כמכפלה של שיעור פחת גבייה במקדם פחת הגבייה המוכר ובתוצאה המתקבלת מסך העלויות הנקובות בסעיפים 14ב(א)(4) ו־14י(ו) ובסימן ג׳ וסימן ה׳ בעד שירותי ביוב.

(א)שיעור פחת המים המוכר לכל מטרת צריכה, למעט למטרת צורכי בית, של ספק כפרי רב־יישובי יהיה – 7%.

(ב)שיעור פחת המים המוכר למטרת צורכי בית של ספק כפרי רב־יישובי יחושב כממוצע משוקלל, לפי גודל האוכלוסייה המתגוררת בכל יישוב שבתחומו פועל הספק כפרי רב־יישובי, של שיעור פחת המים המוכר לכל יישוב כאמור, לפי המדרג הכלכלי־חברתי הזה:

(1)בתקופה הראשונה: אשכול 1–4 – 17.5%, אשכול 5–6 – 11%, ואשכול 7–10 – 9%;

(2)מתום התקופה השנייה ולמשך שלוש שנים: אשכול 1–4 – 12.66% ואשכול 5–10 – 7%; ולאחר מכן – לכל אשכול, שיעור פחת הגבייה המוכר הקבוע בסעיף קטן (א).

(ג)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), שיעור פחת מים מוכר בעד מים שהפיק ספק כפרי רב־יישובי, יהיה שיעור פחת המים המוכר לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לפי העניין בניכוי 2%.

(ד)מקדם פחת מים מוכר של ספק כפרי רב־יישובי יהיה שווה לאחד חלקי ההפרש בין אחד לבין שיעור פחת המים המוכר של הספק הכפרי הרב־יישובי.

(ה)פחת מים מוכר לשירותי מים למ״ק של ספק כפרי רב־יישובי יחושב כמכפלה של שיעור פחת מים מוכר בתוצאה המתקבלת מתעריף אחיד גבוה בניכוי תעריף ביוב למ״ק ופחת גבייה גבוה מוכר למ״ק.

(ו)פחת מים לביוב מוכר למ״ק של ספק כפרי רב־יישובי יחושב כמכפלה של שיעור פחת מים, במקדם פחת גבייה מוכר, במקדם פחת מים מוכר ובתוצאה המתקבלת מסך כל העלויות הנקובות בסעיף 14ב(א)(4) בסימן ג׳ וסימן ה׳ בעד שירותי ביוב.

(א)עלויות התפעול והמינהלה המוכרות לשירותי מים למ״ק של ספק כפרי רב־יישובי יהיו שוות לכל אלה:

(1)תוצאת החלוקה של סך כל אלה בכמות המים למטרת בית של הספק הכפרי הרב־יישובי:

(1)447,900 שקלים חדשים;

(2)427.13 שקלים חדשים במכפלת מספר היישובים הכלולים ברישיון הספק הכפרי הרב־יישובי למשך עשר שנים מיום ההכרה על ביצוע הסקר;

(3)מכפלה של 0.48 שקלים חדשים בכמות המים למטרת בית עד 1,500,000 מ״ק, בתוספת מכפלה של 0.35 שקלים חדשים בכמות המים למטרת בית שמעל 1,500,000 מ״ק;

(4)מכפלה של מספר הצרכנים המקבלים שירותי מים וביוב מהספק הכפרי הרב־יישובי ב־43.36 שקלים חדשים;

(5)בספק כפרי רב־יישובי שמפעיל מערכת קריאה מרחוק – מכפלה של מספר הצרכנים של אותו ספק כפרי רב־יישובי המחוברים למערכת קריאה מרחוק ב־40.29 שקלים חדשים;

(6)סכום המכפלה של ערך הכינון המלא של הנכסים הפעילים של ספק כפרי רב־יישובי מהסוגים הקבועים בטור א׳ בתוספת התשיעית א׳, בסכום מקדם האחזקה הקבוע בטור ב׳ ומקדם הארנונה והשמירה הקבוע בטור ג׳ לנכס מאותו סוג באותה תוספת; לעניין תשתיות מים שהועברו לספק כפרי רב־יישובי עם קבלת הרישיון – סכום המכפלה של ערך הכינון המלא ב־1.5%;

(7)עלות האנרגיה של מערכת מים של ספק כפרי רב־יישובי לפי הדוח השנתי לשנה האחרונה שלגביה הגיש הספק הכפרי הרב־יישובי דוח שנתי; בשנתיים הראשונות להקמת ספק כפרי רב־יישובי, או לצירוף יישוב, תחושב עלות האנרגיה שלו כמכפלה של כל אלה: כמות המים שסופקה באמצעות משאבות במערכת המים של הספק הכפרי הרב־יישובי או היישובים שבתחומם הוא פועל, לפי העניין, גובה ההרמה של המים, האנרגיה הדרושה להרמה והמחיר לקילו־וואט שעה כמשמעותם של מונחים אלה בכללי חישוב עלות;

(2)מכפלה של 0.96 שקלים חדשים ביחס בין כמות המים הנוספת לכמות המים הנותרת כהגדרתן בסעיף 10(א) לכללי חישוב עלות;

(3)מכפלה של 35,840 שקלים חדשים במספר היישובים שלהם מספק הספק הכפרי הרב־יישובי שירותי מים יחד עם שירותי ביוב, לטובת פעילות חירום, ביטחון מים וסייבר.

(ב)עלויות התפעול והמינהלה המוכרות לשירותי ביוב למ״ק של ספק כפרי רב־יישובי יהיו שוות לכל אלה:

(1)תוצאת החלוקה של סך כל אלה בכמות מי ביוב המוכרת של הספק הכפרי הרב־יישובי:

(1)895,800 שקלים חדשים;

(2)מכפלה של 0.96 שקלים חדשים בכמות המים למטרת בית עד 1,500,000 מ״ק, בתוספת מכפלה של 0.70 שקלים חדשים בכמות המים למטרת בית שמעל 1,500,000 מ״ק;

(3)מכפלה של מספר הצרכנים המקבלים שירותי מים וביוב מספק כפרי רב־יישובי ב־43.36 שקלים חדשים;

(4)סכום המכפלה של ערך הכינון המלא של הנכסים הפעילים של ספק כפרי רב־יישובי מהסוגים הקבועים בטור א׳ בתוספת החמישית לכללי חישוב עלות בסכום מקדם האחזקה הקבוע בטור ב׳ ומקדם הארנונה והשמירה הקבוע בטור ג׳ לנכס מאותו סוג באותה תוספת;

(5)עלות האנרגיה של מערכת הביוב של ספק כפרי רב־יישובי לפי הדוח השנתי לשנה האחרונה שלגביה הגיש ספק כפרי רב־יישובי דוח שנתי; בשנתיים הראשונות להקמת ספק כפרי רב־יישובי, או לצירוף יישוב, תחושב עלות האנרגיה שלו כמכפלה של כל אלה: כמות הביוב שהוזרמה באמצעות משאבות במערכת הביוב של ספק כפרי רב־יישובי או היישובים שבתחומם הוא פועל, לפי העניין, גובה ההרמה של הביוב, האנרגיה הדרושה להרמה והמחיר לקילו־וואט שעה כמשמעותם של מונחים אלה בכללי חישוב עלות;

(2)בספק כפרי רב־יישובי שבבעלותו מערכת טיפול בשפכים – 0.01 ש״ח בעד כל מערכת טיפול בשפכים.

(ג)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), סך כל עלויות התפעול והמינהלה המוכרות לשירותי מים ולשירותי ביוב של חברה לא יעלה על 4.27 ש״ח למ״ק.

עלות מוכרת בעד הון חוזר תהיה –

(1)לשירותי מים – 0.052 ש״ח למ״ק;

(2)לשירותי ביוב – 0.020 ש״ח למ״ק.

(א)ערך כינון מלא של מערכת מים יחושב לפי עלות ההון של מערכות מים קיימות של ספק כפרי רב־יישובי, על בסיס סקר תשתיות שנערך לספק כפרי רב־יישובי ולפי מחירון, בהתאמות לפי סעיף 14טו(ד).

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), במועד קבלת רישיון לספק כפרי רב־יישובי –

(1)ערך כינון מלא של מערכת המים יחושב כמכפלה של 47% מתעריף דמי הקמה לנכס הבנוי בצפיפות נמוכה לפי סעיף 5(א) ו־(ד) לכללי דמי הקמה, בסך כל שטח הבנייה, כהגדרתו בכללי דמי הקמה, בנכסים שאינם מקרקעי ציבור או אדמה חקלאית או אזורי מסחר ותעשייה, ביישובים שבתחומם פועל הספק הכפרי הרב־יישובי או ביישוב שהצטרף, לפי העניין;

(2)ערך כינון מופחת של מערכת מים יחושב כרבע מערך הכינון המלא של מערכת המים.

(א)ערך כינון מלא של מערכת הביוב יחושב לפי עלות ההון של מערכות הביוב הקיימות של ספק כפרי רב־יישובי, על בסיס סקר תשתיות שנערך לספק כפרי רב־יישובי או ליישוב המצטרף ולפי מחירון, ואולם הערך המוכר בעד תחנת שאיבה יהיה 150% מהערך הקבוע במחירון, בהתאמות לפי סעיף 14טו(ד).

(ב)במועד קבלת רישיון ספק כפרי רב־יישובי או בהצטרפות יישוב לתחום פעילותו של ספק כפרי רב־יישובי, יחושב ערך כינון מופחת של מערכת ביוב כרבע מערך הכינון המלא שנקבע לפי סעיף קטן (א).

(א)ספק כפרי רב־יישובי יערוך סקר תשתיות לכל הנכסים במערכת המים ובמערכת הביוב המשמשים אותו לצורך מתן שירותי מים וביוב.

(ב)סקר התשתיות טעון אישור של מנהל הרשות הממשלתית; ספק כפרי רב־יישובי יביא לאישור מנהל הרשות הממשלתית סקר תשתיות ראשון, בתוך שלוש שנים מהיום שבו קיבל רישיון ספק כפרי רב־יישובי.

(ג)ספק כפרי רב־יישובי יעדכן את סקר התשתיות כל שלוש שנים, יוסיף תשתיות חדשות מוכרות שלו במערכת המים והביוב שהוקמו בתקופה שחלפה מאז אושר סקר התשתיות האחרון, ובמקרה של הוספת יישוב לרישיונו – יוסיף את כלל התשתיות באותו יישוב.

(ד)ערך כינון מלא ומופחת של מערכות מים וביוב, יחושב בניכוי הוצאות פחת על הנכסים שפורטו בדוחות הכספיים המבוקרים של ספק כפרי רב־יישובי ובניכוי נכסים שאינם נכסים פעילים עוד ושנגרעו ממאזן ספק כפרי רב־יישובי באותם דוחות ובהתאמות בשל תשלומים חד־פעמיים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב.

(ה)לא גרע ספק כפרי רב־יישובי נכסים, כולם או חלקם, כאמור בסעיף קטן (ד), ייקבעו הנתונים לפי אומדן דעתו של מנהל הרשות הממשלתית.

(א)ראה מנהל הרשות הממשלתית כי השתנתה רמת הטיפול בשפכים של ספק כפרי רב־יישובי, יעדכן בהתאמה את העלות המוכרת של הספק בעד שירותי ביוב בתוספת תשיעית ב׳.

(ב)ראה מנהל הרשות הממשלתית כי בוצעה השקעה חדשה מוכרת בתחום שירותי ביוב, בנכס שנקבע בסקר תשתיות כנכס מהותי טרם הקמתו, הוא רשאי לעדכן את העלות המוכרת לספק כפרי רב־יישובי בעד שירותי ביוב בתוספת תשיעית ב׳, בסמוך למועד הפעלת הנכס ובלבד שיאפשר לציבור להשמיע את טענותיו בעניין זה.

(ג)מועצת הרשות הממשלתית רשאית, לבקשת ספק כפרי רב־יישובי, ובהמלצת מנהל הרשות הממשלתית, להכיר לו בהשקעה תעריפית עד לגובה של 40% מסכום הפער בין ההשקעה לפי תוכנית ההשקעות לעלות המוכרת לפחת ערך כינון בפריסה על תקופת ההשקעות אם מתקיימים כל אלה:

(1)מנהל הרשות הממשלתית אישר לספק הכפרי הרב־יישובי תוכנית השקעות חמש שנתית (בסעיף זה – תוכנית ההשקעות);

(2)סכום ההשקעה בשיקום תשתיות לפי תוכנית ההשקעות שאישר מנהל הרשות הממשלתית עולה פי 3 לפחות על העלות המוכרת לפחת ערך כינון בתקופה המקבילה;

(3)ההשקעה התעריפית לא תעלה על שני שלישים מגובה ההלוואות שהספק הכפרי הרב־יישובי יידרש ליטול בעצמו בהתחשב בהשקעה התעריפית;

(4)מנהל הרשות השתכנע כי בלא השקעה תעריפית הספק הכפרי הרב־יישובי אינו עומד ביחסי הכיסוי למימון הפער בין ההשקעה לפי תוכנית ההשקעות לעלות המוכרת לפחת ערך כינון שאושרה לו בתוכנית ההשקעות.

התעריף לצרכן שמקבל שירותי מים וביוב מספק כפרי רב־רשותי יהיה כמפורט בתוספת התשיעית ג׳, בתוספת תעריף החזר הון כמפורט בתוספת השישית.

התעריפים לפי סימן זה אינם כוללים מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף; אם הספק הכפרי הרב־יישובי הוא מוסד ללא כוונת רווח, יוסיף על התעריפים לפי סימן זה רכיב בגובה מס ערך מוסף כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף.

ספק כפרי רב־יישובי לא יגבה כל תשלום בעד שירותי מים וביוב שלא לפי התעריפים הנקובים בכללים אלה.

(א)עדכון כמות המים למוסד עירוני לצורך כללי מקורות, יבוצע בכל שנה שבה מעודכן סקר התשתיות שנערך בהתאם לסעיף 14טו, לפי דיווח של הספק כפרי רב־יישובי, לפי סעיף 23 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014, על כמויות המים שמכר הספק כפרי רב־יישובי לאותו שימוש.

(ב)מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות לספק כפרי רב־יישובי למסור לו הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בנוגע לכמות המים שנצרכה בצריכה עירונית, לרבות התפלגות חיוב הצריכה לפי עונות השנה, סוגי מבנים או מבנה מסוים, הבדיקות שערך לאימות הנתונים והנכסים שגרע מרשימת הנכסים.

(ג)ראה מנהל הרשות הממשלתית כי סך כל הכמות למוסד עירוני שמכר הספק כפרי רב־יישובי בפועל לשימוש זה פחותים ממה שדיווח הספק כפרי רב־יישובי, יעדכן לו את כמות המים שדווחה כמוסד עירוני לצורך כללי מקורות.

(ד)לא העביר ספק כפרי רב־יישובי דיווח עד מועד עדכון סקר תשתיות לפי סעיף קטן (א), תהיה כמות המים במ״ק המוכרת לספק כפרי רב־יישובי לצורך כללי מקורות, לפי החלטת מנהל הרשות הממשלתית בשים לב לנתונים המצויים בידו.

(ה)ראה מנהל הרשות הממשלתית או ספק כפרי רב־יישובי כי בנכס שנמסר לגביו שהוא מוסד עירוני, לא מתקיימים כל התנאים לסיווגו כאמור, יפעלו כלהלן:

(1)מנהל הרשות הממשלתית – יפחית את הכמות לפי הוראות סעיף קטן (ג);

(2)הספק הכפרי הרב–יישובי – יחייב את הנכס כנכס שאינו מוסד עירוני ויערוך בדיקה נוספת לגבי השימוש במים בכל המוסדות העירוניים בכלי סוג שימוש דומה; על הוצאות הבדיקה יחולו התעריפים כאילו נערכה בהם בדיקת מד מים כאמור בתוספת השנייה לכללי התעריפים לתאגידים.

(א)המועצה האזורית תמציא לבעל נכס החייב בתשלומי הקמה דרישה לתשלומי הקמה; דרישה לתשלומי הקמה תימסר בכתב ויצוינו בה הפסקה לפי סעיף 8(א) שמכוחה מוטל החיוב, השטחים והתעריפים שלפיהם חושב הסכום לתשלום והמועד לתשלום.

(ב)דרישה לתשלומי הקמה תומצא סמוך לאחר המועד שבו התקיים אחד התנאים שבסעיף 8(א)(1), (3), (4) או (5), וסמוך לפני המועד שבו צפוי להתקיים התנאי האמור בסעיף 8(א)(2).

(ג)דרישה לתשלומי הקמה שהומצאה בשל קיום התנאי שבסעיף 8(א)(1) תיפרע לפני מתן היתר לבנייה החדשה; לא נפרעה הדרישה בתוך 45 ימים מהמצאתה, יפקע תוקפה אלא אם כן ניתן היתר; פקע תוקפה של הדרישה, תמציא המועצה האזורית לבעל הנכס דרישת תשלום חדשה לפי תעריפי תשלומי ההקמה במועד המצאתה.

(ד)דרישה לתשלומי הקמה שהומצאה בשל קיום התנאי שבסעיף 8(א)(5) או התנאי שבסעיף 8(א)(4) תיפרע בתוך שלושה חודשים ממועד מסירתה.

(ה)דרישה לתשלומי הקמה שהומצאה בשל קיום התנאי שבסעיף 8(א)(2) תיפרע בתוך 45 ימים ממועד המצאתה, ופירעונה יהיה תנאי לחיבור הנכס לאספקת מים או להזרמת ביוב; לא נפרעה הדרישה בתוך התקופה האמורה, יפקע תוקפה אלא אם כן בוצע החיבור; פקע תוקפה של הדרישה, תמציא המועצה האזורית לבעל הנכס דרישת תשלום חדשה לפי תעריפי תשלומי ההקמה במועד המצאתה.

(ו)דרישה לתשלומי הקמה שהומצאה בשל קיום התנאי שבסעיף 8(א)(3) תיפרע בתוך שלושה חודשים ממועד מסירתה, ואולם המועצה האזורית תבטל אותה אם בעל הנכס הרס את הבנייה החורגת בתוך התקופה האמורה.

(ז)אין בפגם שנפל בדרישה לתשלומי הקמה, או באי־המצאתה של דרישה לתשלומי הקמה, כשלעצמם, כדי לגרוע מחובת בעל הנכס לשלם למועצה האזורית תשלומי הקמה לפי כללים אלה.

על דרישת תשלום, זולת דרישה לתשלומי הקמה, יחולו הוראות אלה:

(א)דרישה לתשלומי ביוב תימסר לצרכן בכתב ויצוינו בה בין השאר, כמות המים או השפכים, לפי העניין, התעריפים שלפיהם חושב הסכום לתשלום והמועד לתשלום, שלא יהיה קצר מ־15 ימים ממועד מסירת הדרישה;

(ב)דרישת תשלום בעד שירותים מסוימים כאמור בסעיף 14 או כל דרישת תשלום אחרת לפי כללים אלה זולת דרישה לתשלומי הקמה תימסר בכתב ויצוינו בה בין השאר, פריטי החיוב, התעריפים לאותם פריטי חיוב והמועד לתשלום, שלא יהיה קצר מ־15 ימים ממועד מסירת הדרישה;

(ג)יכול שדרישת תשלום תימסר לצרכן שהסכים לכך באמצעות דואר אלקטרוני.

(א)בעל נכס הטוען כי בדרישה לתשלומי הקמה נפלה טעות באחד מן העניינים המנויים בסעיף קטן (ג), רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו הדרישה, לפנות למועצה האזורית בבקשה לקיים בירור בעניין דרישת התשלום; בקשה לבירור תהיה ערוכה לפי נוסח הטופס שבתוספת העשירית.

(ב)אין בהגשת בקשה לבירור כדי לדחות את מועד הפירעון של דרישת התשלום כאמור בסעיף 15, ואולם המועצה האזורית רשאית, לבקשת בעל הנכס, לדחות את מועד הפירעון עד בירור הבקשה.

(ג)העניינים שלגביהם ניתן להגיש בקשה לבירור, הם אלה:

(1)השטח המחויב בתשלומי הקמה;

(2)זהות החייב בתשלום תשלומי הקמה;

(3)קיומו של תשלום קודם שלפי סעיף 10 מחייב את ביטול החיוב או את הקטנת סכום דרישת התשלום;

(4)טעות סופר, טעות בתיאור אדם או נכס, בתאריך, במספר או בחישוב, או טעות טכנית אחרת בדרישת התשלום.

(ד)המועצה האזורית תמציא למבקש הודעה בכתב על תוצאות הבירור שערכה בתוך 60 ימים מיום קבלת הבקשה לבירור.

(ה)יראו בקשה לבירור כבקשה להחזר תשלום יתר ויחול לעניין זה סעיף 19.

(א)הרשות הממשלתית תברר תלונות של צרכן או בעל נכס בין השאר, לעניין תשלומים שחויבו בהם לפי כללים אלה, לפי סעיף 101(ב) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001, כפי שהוחל לעניין כללים אלה בסעיף 15א(ב) לחוק הביוב, ובלבד שהמתלונן פנה תחילה בכתב למועצה האזורית וצירף לתלונתו את הפנייה האמורה; תלונה שעניינה חיוב בתשלומי הקמה שהוגשה לגביו בקשה לבירור לפי סעיף 17 לא תוגש אלא בחלוף המועד למתן הודעה על תוצאות הבירור לפי סעיף 17(ד), ויצורפו אליה הבקשה לבירור והודעת המועצה האזורית על תוצאות הבירור.

(ב)מועצה אזורית תפעל לפי הוראות הרשות הממשלתית בבירור תלונה לפי סעיף קטן (א), לרבות לעניין הקפאת הליכים או עיכוב ביצוע.

(ג)הוראה להקפאת הליכים או לעיכוב ביצוע כאמור בסעיף קטן (ב) תינתן רק במקרים שבהם סברה הרשות הממשלתית, לאחר בחינה ראשונית של התלונה, כי הנסיבות מצדיקות הוראה כאמור, ויכול שהוראה כאמור תוגבל בזמן.

על חיוב צרכנים לפי כללים אלה, על הסדר תשלומים ועל החזר תשלום יתר יחולו, לפי העניין, סעיפים 31, 32 ו־35 לכללי אמות המידה, ויקראו את אותם סעיפים כאילו במקום ”לחברה“ נאמר ”למועצה האזורית“.

(א)ביקש בעל נכס מהמועצה האזורית להשיב לו את מלוא תשלומי ההקמה שהוטלו עליו או על בעלו הקודם של הנכס לפי סעיף 8(א)(1), מהטעם שהתקופה להוצאת ההיתר לפי הבקשה להיתר הסתיימה והארכתה לא התבקשה או התבקשה וסורבה, או שההיתר שניתן לפיה פקע וחידושו לא התבקש או התבקש וסורב, תשיב לו המועצה האזורית את הסכום ששילם.

(ב)ביקש בעל נכס מהמועצה האזורית להשיב לו חלק מתשלומי ההקמה שהוטלו עליו או על בעלו הקודם של הנכס לפי סעיף 8(א)(1), בשל כך שהבנייה בנכס היתה בשטח הקטן מן השטח שלפיו חושב הסכום ששילם, תשיב לו המועצה האזורית סכום השווה להפרש שבין הסכום ששילם לבין הסכום שהיה עליו או על בעלו הקודם של הנכס לשלם אילו הבקשה להיתר היתה לפי השטח שנבנה בפועל.

(ג)הסכום שיש להשיבו לפי סעיף קטן (א) או (ב) יוחזר למי שהוא בעל הנכס במועד היווצרות הזכות להשבה בתוספת הפרשי הצמדה לפי שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שפורסם לאחרונה לפני יום ההחזר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום; לא בוצע ההחזר בתוך 60 ימים מן היום שבו התקבלה בקשת בעל הנכס כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), יראו את הסכום שיש להשיבו כתשלום יתר, ויחול סעיף 19, ולעניין סעיף 35 לכללי אמות המידה יראו את המועד שבו הפך הסכום לתשלום יתר כמועד ההחזר.

המצאה של דרישה לתשלומי הקמה לפי פרק זה תיעשה באחת הדרכים האלה:

(1)במסירה אישית לידי האדם שאליו היא מכוונת; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו – לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני אדם – במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;

(2)במשלוח מכתב רשום למענו של האדם שאליו היא מכוונת, עם אישור מסירה, ויראו את תאריך המסירה שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה;

(3)אם לא ניתן לבצע מסירה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), תהיה המסירה כדין, אם הוצגה ההודעה או הדרישה או הודבקה במקום בולט על הנכס שבו היא דנה, או הוכנסה לתיבת דואר הנושאת את שמו של האדם שאליו היא מכוונת, או פורסמה באחד העיתונים הנפוצים בתחום המועצה האזורית.