Section 27 of חוק הטיס, התשע״א–2011, רישיון להפעלת יחידת נת״א.

(א)המנהל רשאי, בהתחשב בצורכי התעבורה האווירית, ליתן רישיון להפעלת יחידת נת״א למבקש שמתקיימים בו, נוסף על התנאים המנויים בסעיף 45, התנאים המפורטים להלן, אם שוכנע כי המבקש מסוגל לתת שירותי נת״א באופן המבטיח את בטיחות התעבורה האווירית, סדירותה ויעילותה:

(1)המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי ברשותו המיתקנים והציוד המתאימים, הדרושים לצורך מתן שירותי נת״א לפי סעיף 29(3)(א), ובכלל זה אמצעי תקשורת;

(2)המבקש המציא למנהל ספר עזר כנדרש לפי סעיף 29(3)(ב);

(3)המבקש הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, כי גובשו נוהלי תיאום בינו לבין יחידות נת״א אחרות, גופים המוסמכים לספק שירותים מטאורולוגיים לצורכי התעופה האזרחית כפי שקבע השר וצבא הגנה לישראל; בנוהלי תיאום בין המבקש לצבא הגנה לישראל ייקבעו, בין השאר, הוראות לעניין הגבלת טיסה או איסור טיסה במרחב הפיקוח התעופתי של ישראל, בהתאם להוראות לפי סעיף 82(ו);

(4)לעניין מי שמבקש לספק שירותי נת״א לכלי טיס בטיסה בין־לאומית – המנהל שוכנע כי המבקש ממלא אחר התנאים הקבועים לפי האמנה לעניין זה, למעט תנאים כאמור שלגביהם הודיע המנהל לארגון התעופה הבין־לאומי, לפי סעיף 4(ב) לחוק רשות התעופה האזרחית, כי ישראל פועלת באופן שונה.

(ב)ברישיון להפעלת יחידת נת״א, רשאי המנהל לקבוע בין השאר את אלה:

(1)סוגי שירותי נת״א שבעל הרישיון ייתן וסוגי הטיסות שלגביהם יינתנו שירותים כאמור;

(2)המרחב האווירי שלגביו יינתנו שירותי נת״א;

(3)נוהלי הפעלה ומגבלות הפעלה שבעל רישיון להפעלת יחידת נת״א ינהג לפיהם;

(4)הרשאה לבעל רישיון להפעלת יחידת נת״א לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי בהתאם להוראות סעיף 84(ב).