Law1952The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 42 of חוק הנפט, תשי״ב–1952, דיני חכירה.
This section is in פרק שלישי: זכויות, סמכויות וסייגים / סימן א׳: זכויות בקרקע
42. דיני חכירה
ואלה דיני החכירה לפי סעיף 40 או 41:
(1)בחכירת קרקע מנכסי המדינה ששימשה ערב החכירה למטרה מסויימת, או בחכירת כל זכות בקרקע כזאת, יהיו דמי החכירה בשיעור שייקבע לפי הכללים שבסעיף 12 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943; בכל חכירה אחרת יהיו דמי החכירה סמליים בלבד;
(2)חוזה החכירה יפרש את מטרת הנפט שלשמה ניתנה החכירה; השתמש בעל זכות הנפט במוחכר למטרה אחרת, בלא הסכמה בכתב מאת המנהל, יראו אותו כמפר תנאי זכות הנפט;
(3)החכירה ניתנת ללא קביעת תקופה או לתקופה שיקבע בעל זכות הנפט; ניתנה החכירה ללא קביעת תקופה, תפקע החכירה עם פקיעת זכות הנפט לגבי המוחכר; ניתנה החכירה לתקופה מסויימת, תפקע החכירה בתום אותה תקופה או עם פקיעת זכות הנפט לגבי המוחכר, הכל לפי המועד המוקדם יותר;
(4)חוזה החכירה לא יכיל שום תנאים מלבד התנאים המנויים בסעיף זה;
(5)ניתנה החכירה לבעל רשיון והוא קיבל מכוח רשיונו חזקה ובה הקרקע המוחכרת, יראו לענין סעיף זה את הרשיון ואת החזקה כזכות נפט אחת.
The text on this page is adapted from the entry חוק הנפט, תשי״ב–1952 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.