Section 14 of חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006, סמכויות ממונה.

(א)לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי ממונה, בכל עת סבירה, להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי מצוי בו מקור קרינה שהקמתו או הפעלתו טעונים היתר לפי חוק זה או מקור קרינה שניתנה לגביו הוראה לפי סעיף קטן (ג), או כי מתנהל בו עסק למתן שירות למדידת קרינה, ובלבד שלא ייכנס –

(1)למקום המשמש למגורים, אלא לפי צו של בית משפט;

(2)למקום המוחזק על ידי מערכת הביטחון, אלא אם כן בידו אישור כניסה למקום כאמור מאת השר הממונה או מי שהוא הסמיך לענין זה, וכל עוד לא מתרחשים באותו מקום ובעת כניסת הממונה פעילות מבצעית או פעילות עוינת; לענין פסקה זו –

”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:

(א)משרד הביטחון ויחידות סמך של משרד הביטחון;

(ב)צבא הגנה לישראל;

(ג)שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;

(ד)מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הוועדה לאנרגיה אטומית והמכון הביולוגי;

(ה)ספקים ומפעלים המפתחים או המייצרים מוצרים בעבור גוף המנוי בפסקאות משנה (א) עד (ד), ששר הביטחון הודיע עליהם לממונה;

(ו)משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;

”השר הממונה“, לענין הגופים המנויים בהגדרה ”מערכת הביטחון“ – בפסקאות משנה (א), (ב) ו־(ה) – שר הביטחון, בפסקאות משנה (ג) ו־(ד) – ראש הממשלה ובפסקת משנה (ו) – השר לביטחון הפנים.

(ב)בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), היה לממונה יסוד סביר להניח כי הפעלה של מקור קרינה נעשית באופן העלול לסכן את הציבור או לגרום נזק לסביבה, רשאי הוא, בכל עת סבירה, להיכנס למקום שבו מצוי מקור הקרינה ולבדקו, או לערוך מדידות של קרינה הנוצרת במהלך הפעלתו, ובלבד שלא ייכנס למקום כאמור בסעיף קטן (א) אלא בהתאם להוראות אותו סעיף קטן.

(ג)מצא ממונה כי מקור קרינה מופעל באופן העלול לסכן את הציבור או לגרום נזק לסביבה, רשאי הוא להורות, בכתב, לבעל מקור הקרינה או למפעיל מקור הקרינה לנקוט אמצעים, בפרק זמן כפי שיורה, לשם הפעלתו הבטוחה של מקור הקרינה.

(ד)(בוטל).