Skip to main content

Law2006

Section 15 of חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006, צו לסילוק מקור קרינה.

This section is in פרק ה׳: צו סילוק

15. צו לסילוק מקור קרינה

(א)נוכח ממונה כי הקמה או הפעלה של מקור קרינה נעשו בלא היתר או בניגוד לתנאיו או בניגוד להנחיות או הוראות שנתן ממונה לפי הוראות סעיפים 7(א)(2) ו־14(ג), וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לצוות על מקים מקור הקרינה, על המפעיל שלו, על בעל מקור הקרינה או על בעל הנכס שבו מצוי מקור הקרינה:

(1)להפסיק את ההקמה או ההפעלה, לפי הענין, או לסלק את מקור הקרינה למקום, באופן ובפרק זמן שתחילתו במועד מסירת הצו, הכל כפי שייקבע בצו; בפסקה זו, ”סילוק“ – לרבות נטרול או פירוק;

(2)להחזיר, במידת האפשר ובהתאם לנסיבות, את המצב לקדמותו.

(ב)מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי סעיף קטן (א), רשאי ממונה או עובד ציבור שהוא הסמיך לענין זה, לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו לקרן לשמירת הניקיון שהוקמה לפי סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984 (בחוק זה – הקרן לשמירת הניקיון); על גבייתן של הוצאות כאמור תחול פקודת המסים (גביה).

(ג)ממונה או מי שהוא הסמיך לענין ביצוע צו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי להיכנס לכל מקום לשם ביצוע הצו, ובלבד שלא ייכנס למקום כאמור בסעיף 14(א), אלא בהתאם להוראות אותו סעיף.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס״ו–2006⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring