Skip to main content

Law1967

Section 74ד of חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967, עיכוב יציאה מן הארץ.

This section is in פרק ז׳3: איחוד תיקים

74ד. עיכוב יציאה מן הארץ

תיקון: תשנ״א־4, תשס״ט

(א)הוגשה בקשת איחוד, יורה רשם ההוצאה לפועל בצו על עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ (בסעיף זה – צו עיכוב יציאה).

(ב)רשם ההוצאה לפועל יבטל צו עיכוב יציאה בהתקיים אחד מאלה:

(1)החובות בתיקים התלויים ועומדים נגד החייב סולקו במלואם;

(2)בקשת האיחוד נדחתה;

(3)כל הזוכים הסכימו לכך;

(4)צו האיחוד בוטל.

(ג)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי רשם ההוצאה לפועל, על פי בקשה הנתמכת בתצהיר, שלא לתת צו עיכוב יציאה או לבטל צו לאחר שניתן, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובתנאים שיקבע, לרבות מתן ערובה להנחת דעתו; וכן רשאי הוא ליתן צו עיכוב יציאה מחדש אם השתנו הנסיבות, או אם התנאים שקבע, כולם או מקצתם, לא קויימו.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring