The full text of חוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967, in 264 sections.

בחוק זה –

”בית משפט“ – לרבות בית דין דתי;

”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

”פסק דין“ – פסק דין או החלטה אחרת של בית משפט בענין אזרחי, לרבות החלטה על תשלום הוצאות בענין שאינו אזרחי;

”זוכה“ – מי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו;

”חייב“ – מי שפסק דין ניתן לחובתו;

”חוב פסוק“ – החוב, לרבות הפרשי ההצמדה, הריבית וההוצאות, שנתחייב בהם החייב לפי פסק דין;

”הליך“ – פעולה לפי חוק זה לשם הוצאה לפועל של פסק דין;

”ערובה“ – ערבון, ערבות, התחייבות או בטוחה בכל צורה אחרת;

”נכס“ – לרבות זכות קיימת או עתידה;

”לשכה“ או ”לשכת הוצאה לפועל“ – לשכת הוצאה לפועל שהוקמה כאמור בסעיף 2;

”קיבוץ“ – אגודה שיתופית שסווגה על־ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, כקיבוץ או כמושב שיתופי;

”המצאה מלאה“ – כל אחת מאלה:

(1)המצאה באחת הדרכים המפורטות בתקנות 161(3) ו־(4)(א) ו־(ב)(1), 163 ו־165(א) לתקנות סדר הדין;

(2)המצאה במהלך עיקול מיטלטלין לפי סעיף 21(א)(1);

(3)המצאה שמתקיימים לגביה התנאים שבסעיף 3ז(א) לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים;

(4)(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 5ד(ו) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995): המצאה בהתאם להוראות סעיף 5ד לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995;

”חוק בתי המשפט“ – חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984;

”חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018;

”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;

”חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים“ – חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים, התשע״ח–2018;

”הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – הממונה כהגדרתו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;

”כרטיס חיוב“ ו”כרטיס תשלום“ – כהגדרתם בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”כרטיס חיוב מיידי“ – אמצעי תשלום כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019, שהוא לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים לרכישת נכסים מאת ספק, בתשלום מיידי של התמורה בידי הלקוח, למעט כרטיס תשלום;

”תקנות סדר הדין“ – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018;

”פסק דין לפינוי מושכר“ – פסק דין בתביעה לפינוי מושכר שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972, אינו חל עליו;

”מנהל רשות האכיפה והגבייה“ – מי שמונה לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959, לשמש מנהל רשות האכיפה והגבייה;

”רשות האכיפה והגבייה“ – רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים המופקדת על ביצוע חוק זה וחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995.

(א)שר המשפטים רשאי, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להקים לשכות הוצאה לפועל בכל אחד מהמחוזות במספר שלא יפחת מלשכה אחת בכל מחוז, ובהן רשמי הוצאה לפועל ומנהלי לשכות הוצאה לפועל, ולקבוע את מקום מושבן.

(ב)בכל בית משפט שלום שלידו אין לשכת הוצאה לפועל יהיה ניתן להגיש בקשות ומסמכים שניתן להגישם בלשכת הוצאה לפועל ולקבל מידע בעניין תיקים והליכים בהוצאה לפועל.

(ג)בסעיף זה, ”מחוז“ – מחוז בהתאם לאזורי השיפוט של בתי המשפט המחוזיים שקבע שר המשפטים לפי סעיף 33 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984.

(א)שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, רשמי הוצאה לפועל; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

(ב)לא ימונה לרשם הוצאה לפועל, אלא אזרח ישראלי הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום.

(ג) (1)הוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – הוועדה לבחירת רשמים), תהיה בת חמישה חברים, והם:

(א)שופט של בית המשפט המחוזי שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;

(ב)מנהל מערכת ההוצאה לפועל;

(ג)הממונה על רשמי הוצאה לפועל;

(ד)נציג לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה בבחירה חשאית;

(ה)נציג ציבור בעל השכלה משפטית שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם נציב שירות המדינה.

(2)הוועדה לבחירת רשמים תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה.

(3)תקופת כהונתם של חברי הוועדה לבחירת רשמים המנויים בפסקה (1)(א), (ד) ו־(ה) תהיה חמש שנים.

(4)הרכב הוועדה לבחירת רשמים יפורסם ברשומות.

(ד)כהונת רשם הוצאה לפועל לא תסתיים אלא באחת מאלה:

(1)בצאתו לקצבה;

(2)בהתפטרות;

(3)על פי החלטת הוועדה לבחירת רשמים שהציע יושב ראש הוועדה או האחראי על בירור תלונות שמונה לפי סעיף 3ד;

(4)על פי החלטת בית דין למשמעת לפי חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963.

(א)רשמי הוצאה לפועל יהיו עובדי המדינה, ויחולו עליהם הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה וסעיפים 3 ו־3ב עד 3ד.

(ב)רשם הוצאה לפועל רשאי לדון ולהחליט ולהורות ככל שיראה לנכון בבקשות בכל עניין הנוגע לניהולו של הליך לפי חוק זה.

(ג)החלטות וצווים של רשם הוצאה לפועל דינם, לעניין אכיפה והוצאה לפועל, כדין החלטה או צו של בית משפט.

(ד)בהפעלת סמכויותיו על פי דין, אין על רשם הוצאה לפועל מרות זולת מרותו של הדין.

(ה)הממונה על הרשמים, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע כללי אתיקה לרשמי הוצאה לפועל.

פורסמו כללי אתיקה לרשמי ההוצאה לפועל, התשע״ו–2016.

הוראות סעיף 104 לחוק בתי המשפט יחולו על רשם הוצאה לפועל ועל הדיונים לפניו, בשינויים המחויבים, ואולם על אף האמור בסעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט, ערעור על החלטה של רשם הוצאה לפועל לפי אותו סעיף יוגש לבית משפט שלום וידון בו נשיא בית משפט השלום או שופט אחר שהנשיא קבע לכך.

רשם הוצאה לפועל שתקופת כהונתו הסתיימה מחמת מינויו לרשם בית משפט או לשופט בית משפט, יהיה מוסמך לסיים דיון שהחל בו בתוך שלושה חודשים מיום שהסתיימה תקופת כהונתו כרשם הוצאה לפועל.

נמנע מרשם הוצאה לפועל, מכל סיבה שהיא, לסיים את הדיון, רשאי רשם הוצאה לפועל אחר לנהוג בעדות שנרשמה בפרוטוקול הדיון או שצורפה אליו כאילו הוא עצמו שמע או רשם את העדות, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו.

(א)שר המשפטים ימנה, לפי בחירה של הוועדה לבחירת רשמים, מי שכשיר לכהן כשופט של בית המשפט המחוזי שהוא בעל ניסיון וידע מקצועי בתחום ההוצאה לפועל, לממונה על רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – הממונה על הרשמים); לעניין סעיף זה, במקום הממונה על הרשמים יהיה האחראי על בירור תלונות חבר בוועדה לבחירת רשמים; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.

(ב)הממונה על הרשמים יהיה אחראי מבחינה מקצועית על כלל רשמי ההוצאה לפועל; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראת סעיף 3א(ד) או כדי לאפשר התערבות בהפעלת סמכויותיו של רשם על פי דין בנוגע להליך שלפניו.

(ג)תקופת כהונתו של הממונה על הרשמים תהיה שבע שנים והוא יכהן תקופת כהונה אחת בלבד.

(ד)הממונה על הרשמים יהיה עובד המדינה, ויחולו עליו הדינים החלים על עובדי המדינה, בכפוף להוראות לפי סעיף זה.

(ה)בלי לגרוע מהוראות חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, הנחיות כלליות של הממונה על הרשמים שיש להן נגיעה או חשיבות לציבור יועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה.

(א)שר המשפטים ימנה שופט, לרבות שופט שיצא לקצבה או שפרש, לאחראי על בירור תלונות נגד רשמי הוצאה לפועל (בחוק זה – אחראי על בירור תלונות); מי שמונה כאמור יהיה אחראי לבירור תלונות על התנהגות רשמי הוצאה לפועל במסגרת מילוי תפקידם, לרבות תלונות לעניין דרך ניהול הליכים לפי חוק זה, על ידם.

(ב)על אף האמור בסעיף 32 לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963, קובלנה על רשם הוצאה לפועל בעניין כאמור בסעיף קטן (א) תוגש לתובע לפי הוראות סעיף 32 לחוק האמור, בידי האחראי על בירור תלונות, בלבד, בין מיוזמתו ובין על פי תלונה שהוגשה לו.

(א)שר המשפטים ימנה מנהלי לשכות הוצאה לפועל; המינוי יפורסם ברשומות.

(ב)שר המשפטים ימנה את מנהל מערכת ההוצאה לפועל שיהיה אחראי לפניו על מערך ההוצאה לפועל ועל ביצועם של סדרי המינהל בלשכות ההוצאה לפועל; למנהל מערכת ההוצאה לפועל יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל לשכת הוצאה לפועל; מינוי מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפורסם ברשומות.

(א)שר המשפטים רשאי לקבוע בצו כי בקשות המוגשות לפי חוק זה, שיפורטו בצו, בציון הסעיפים שלפיהם הן מוגשות, יהיה רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל, סגנו, מי שממלא את מקומו בהעדרו, וכן עובד מערכת ההוצאה לפועל שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות או עובד מערכת ההוצאה לפועל בעל ותק של חמש שנים לפחות וניסיון של חמש שנים לפחות בתחום ההוצאה לפועל, שקיבלו אישור לכך ממנהל מערכת ההוצאה לפועל, לדון ולהחליט בהן בתקופה שתיקבע בצו; בצו כאמור לא ייכללו בקשות לפי סעיפים 19, 25, 48, 58 ו־70.

(ב)צו לפי סעיף קטן (א) טעון אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(ג)אין לאצול, להעביר או להטיל סמכות לדון ולהחליט בבקשות שפורטו בצו לפי סעיף זה לאדם אחר.

פורסם צו ההוצאה לפועל (הענקת סמכויות לדון בבקשות), התשע״ד–2014.

(א)מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להטיל על פקיד של בית המשפט וכן על אדם אחר, שהסכימו לכך, ביצוע של הליכים שבתחום סמכותו (להלן – תפקיד ביצוע); מנהל לשכת הוצאה לפועל שמנהל מערכת ההוצאה לפועל הסמיכו לכך במיוחד רשאי להטיל תפקיד כאמור גם לענין הליכים שבתחום סמכותו של מנהל לשכת הוצאה לפועל אחר; מנהל לשכת הוצאה לפועל רשאי להתנות את הטלת התפקיד וביצועו בתנאים שימצא לנכון.

(ב)מנהל לשכת הוצאה לפועל לא יטיל תפקיד ביצוע על אדם שאינו פקיד של בית המשפט אלא אם כן יש בידי אותו אדם אישור בר תוקף לכך מאת הועדה שמונתה לפי סעיף 5א, ואולם רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל תפקיד ביצוע על עורך דין או מתמחה לעריכת דין אף אם אין בידם אישור כאמור; לענין זה, ”אדם“ – למעט תאגיד.

(ג)מי שקיבל עליו תפקיד ביצוע (להלן – בעל תפקיד), דינו, לענין אותו תפקיד, כדין מנהל לשכת הוצאה לפועל, עליו לבצעו אישית ואין הוא רשאי להטיל את ביצועו על אדם אחר.

(ג1)אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי למנוע מבעל התפקיד להסתייע באנשים מתאימים לביצוע התפקיד, ובלבד שיהיה נוכח במקום בעת הביצוע ואולם אין באמור כדי לגרוע מאחריותו האישית של בעל התפקיד.

(ד)על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי מנהל לשכת הוצאה לפועל להטיל על תאגיד תפקיד של שמירה על מיטלטלין מעוקלים ומכירתם; התאגיד יודיע למנהל לשכת ההוצאה לפועל מי הם נושאי המשרות שיהיו אחראים לביצוע התפקיד האמור, ויראו כל אחד מהם כבעל תפקיד ביצוע לענין סעיפים קטנים (ג) ו־(ג1).

(א)שר המשפטים ימנה ועדה למתן אישורים לענין סעיף 5(ב) (להלן – ועדת האישורים); חבריה יהיו שופט של בית משפט שלום, והוא יהיה היושב־ראש, נציג שר המשפטים וקצין משטרה ששר המשטרה מינה על פי הצעת המפקח הכללי של המשטרה.

(ב)הועדה רשאית לתת אישור לאדם לצורך קבלת תפקיד כאמור בסעיף 5(ב), אם נתקיימו בו אלה:

(1)הוא תושב ישראל;

(1א)הועדה מצאה כי סגולות אופיו ואישיותו, וידיעותיו הלשוניות, מתאימות לתפקיד על פי מבחנים ובדיקות שקבעה הועדה בהתייעצות עם נציבות שירות המדינה;

(2)הוא הוכיח להנחת דעתה של הועדה שהוא בקיא בהליכים של ההוצאה לפועל;

(3)הוא בעל תעודת בגרות ישראלית, או תעודה אחרת שמשרד החינוך והתרבות אישר כי היא שוות ערך לתעודת בגרות.

(ג)הועדה רשאית לסרב לתת אישור –

(1)בהתחשב בעברו הפלילי של המבקש או בהתנהגותו, או מטעמים של שלום הציבור;

(2)אם המבקש ביקש את האישור בטענה כוזבת;

(3)אם היא סבורה שהמבקש לא יוכל למלא את התפקיד כראוי;

(4)אם היא סבורה כי מילוי תפקידו של המבקש כבעל תפקיד עשוי ליצור ניגוד עניינים עם מקצועו או עם עיסוקיו האחרים, לרבות היותו בעל רשיון לחקירות פרטיות או בעל רשיון לארגון שירותי שמירה או תאגיד חוקרים, כמשמעותם בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל״ב–1972;

(5)אם המבקש הוא נושא משרה או עובד בתאגיד שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף 5(ד), או מועסק על־ידו.

(ד)לא יינתן אישור לאדם שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, אם ביום שבו הגיש בקשה לקבלת אישור טרם עברו עשר שנים מיום שעבר את העבירה.

(ה)לא יינתן אישור לאדם אלא אם כן הוא ממלא אחר התנאים ועומד בדרישות שקבע שר המשפטים לענין עשיית ביטוח או מתן ערבות בנקאית או ערבות מנותן ערבות אחר, לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם על ידו במהלך ביצוע תפקידו; בסעיף קטן זה, ”נותן ערבות אחר“ – בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או מבטח; לעניין הגדרה זו –

”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

”רישיון למתן אשראי“ ו”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016.

(א)אישור יינתן בכתב, ותקפו עד תום השנה שלאחר נתינתו, ולאחר מכן הוא טעון חידוש מדי שנה בשנה; אישור שחודש יהיה בתוקף עד תום השנה שבה ניתן.

(ב)אישור אשר פקע תקפו ולא הוגשה בקשה לחידושו במשך תקופה של למעלה משנה, לא יחודש; ואולם רשאי בעל אישור כאמור לבקש אישור מחדש.

(ג)בקשה למתן או לחידוש אישור תוגש לאחר תשלום אגרה, בדרך, במועד ובצירוף מסמכים, הכל כפי שייקבע בתקנות.

(ד)הועדה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות.

בעל אישור, אשר טרם חלפה חצי שנה מיום שניתן לו אישור לראשונה (בסעיף זה – בעל אישור חדש), יצא לביצוע כל תפקיד שיוטל עליו בחברת בעל תפקיד נוסף אשר אינו בעל אישור חדש.

מנהל מערכת ההוצאה לפועל ינהל פנקס של בעלי אישורים.

(א)בעל תפקיד לא יעסוק בגבייה של חובות, במישרין או בעקיפין, לא בעצמו ולא על ידי קרובו או שלוחו, אלא מכוח הטלת תפקיד ביצוע על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל; לענין זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורים, אחים וילדים.

(ב)האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על פעולות שנעשו במסגרת עיסוקו של בעל תפקיד כעורך־דין או כמתמחה.

לא יגלה בעל תפקיד מידע שהגיע אליו עקב מילוי תפקיד ביצוע שהוטל עליו, ולא יעשה בו כל שימוש אלא לצורך ביצוע אותו התפקיד.

ועדת האישורים רשאית לסרב לחדש או לבטל אישור שניתן, או לפסול אדם מלקבל אישור לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, אם ראתה כי נתקיים אחת מאלה:

(1)נתקיימה בו עילה שהיה בה כדי להצדיק סירוב לתת אישור;

(2)הוא הפר חובה מן החובות המוטלות עליו לפי חוק זה;

(3)הוא התנהג באופן המסכן את שלום הציבור;

(4)הוא התנהג באופן שאינו הולם בעל תפקיד.

(א)הוגשה לועדת האישורים תלונה נגד מי שקיבל אישור לפי סעיף 5א ובכלל זה תלונה בקשר לביצוע תפקידו לפי חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995, רשאית היא, לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון טענותיו בפניה, להתלות את אישורו עד לסיום בירור התלונה; לא נסתיים הבירור תוך חדשיים מיום ההתליה – בטלה ההתליה, זולת אם החליטה הועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך אותה לתקופה שלא תעלה על חדשיים נוספים.

(א1) (1)ועדת האישורים רשאית לחייב בעל אישור, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה, בתשלום הוצאות ההליך, אם מצאה שהתלונה נגדו היתה מוצדקת.

(2)ועדת האישורים רשאית לעיין שנית בהחלטתה לחייב בעל אישור בתשלום הוצאות, אם ניתנה שלא בפניו, והוועדה שוכנעה שלא התייצב מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.

(3)החלטת ועדת האישורים לפי סעיף קטן זה ניתנת לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כאילו היתה פסק דין.

(א2)לצורך בירור תלונה יהיו לוועדת האישורים הסמכויות הנתונות לוועדת חקירה לפי סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968, למעט סעיפים 9(א)(4) ו־11(ה).

(ב)מנהל מערכת ההוצאה לפועל או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי, באופן מיידי, להתלות אישור של בעל תפקיד לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, אם היה לו יסוד לחשוש שנתקיימה בו עילה לביטול האישור לפי סעיף 5ו(3) או (4).

מי שתוקף אישורו הותלה או פקע מכל סיבה, בטלה בו בזמן כל הטלת תפקיד ביצוע שהטיל עליו מנהל לשכת הוצאה לפועל.

(בוטל).

(א)הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק הדין; הוא יציין בה פרטים מזהים של החייב כפי שייקבעו, ואם הוא קטין או פסול דין, וכן יפרש בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו, ויכול הוא מפעם לפעם לבקש נקיטת הליכים נוספים.

(ב)לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין 30 הימים במועד המצאת פסק הדין.

(ב1)על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא נקבע בפסק הדין מועד לביצועו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר לזוכה שביקש זאת, בבקשה הנתמכת בתצהיר, להגיש בקשה לביצוע פסק הדין, אף אם טרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין, אם היה לרשם יסוד סביר להניח שאי־פתיחת תיק הוצאה לפועל עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.

(ב2) (1)על אף האמור בכל דין או הסכם, הוגשה בקשה לביצוע פסק דין או שטר בחלוף שנה מהמועד שבו היה אפשר להגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל לפי פסקה (2):

(א)תתווסף לסכום הקבוע בפסק הדין או בשטר, לפי העניין, רק ריבית שקלית, אלא אם כן נקבע אחרת לפי סעיף 2(ג), מהמועד שבו היה אפשר להגיש את הבקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ועד למועד שבו הוגשה הבקשה לביצוע; ואולם –

(1)קבעו בהסכם הפרשי הצמדה – ייווספו הפרשי ההצמדה כפי שנקבעו בהסכם;

(2)הריבית לא תעלה על ריבית מכוח הסכם או מכוח הדין;

(ב)יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הגשת הבקשה ועד למועד התשלום בפועל לפי הוראות סעיפים 5 ו־5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה, ומניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים כאמור בסעיף 5א לחוק האמור יחל –

(1)לעניין פסק דין – ממועד מסירת האזהרה לפי סעיף 7, ואם פסק הדין הומצא לחייב או ניתן במעמד הצדדים – ממועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל;

(2)לעניין שטר – מהמועד להגשת התנגדות הקבוע בסעיף 81א(ג1).

(2)לעניין סעיף קטן זה, יראו את המועדים כמפורט להלן כמועד שבו היה אפשר להגיש בקשה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל:

(א)לעניין פסק דין – לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור – לאחר שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין גם אם ניתן שלא במעמד החייב;

(ב)לעניין שטר – מועד הפירעון, כהגדרתו בסעיף 81א3(א)(1).

(3)רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לקבוע תקופה ארוכה יותר מזו שבפסקה (1), מטעמים שיירשמו.

(4)הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על פסק דין למזונות.

(ב3)הוגשה בקשה לביצוע פסק דין, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי הפיגורים על הסכום שנקבע בפסק הדין לפי סעיף 5א לחוק פסיקת ריבית והצמדה במועד הפירעון כהגדרתו בסעיף 1 לחוק האמור; ואולם, נקבעה בפסק הדין חובת המצאה לצדדים של פסק הדין, יחל מניין התקופה כאמור במועד ההמצאה או במועד מסירת האזהרה לפי סעיף 7, לפי המוקדם.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.

(ג1)על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר לאחר שחלפו 15 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו של פסק דין לחייב כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו – חלף אותו מועד.

(ד) (1)שר הפנים ימסור, לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, את פרטי הזיהוי המפורטים בתוספת הראשונה (בסעיף זה – פרטים שניתן לקבל מהמרשם), כפי שמופיעים במרשם האוכלוסין; על מסירת מידע לפי פסקה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.

(2)לא תתקבל בקשה נגד חייב שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין אם הפרטים שניתן לקבל מהמרשם, כפי שציין הזוכה, אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין.

(3)שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, וכן לקבוע כאמור הוראות לעניין ביצועו של סעיף זה, לרבות לעניין דרך העברת המידע ממרשם האוכלוסין.

(א)משהוגשה בקשת ביצוע, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל לחייב אזהרה שעליו למלא אחר פסק־הדין, או לשלם את החוב הפסוק בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א או בצו לפי סעיף 69(ב), או להגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, והכל בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה, ואולם לעניין בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע תקופה אחרת, ובלבד שלא תפחת מ־20 ימים אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו ולעניין פינוי דירת מגורים, לא תפחת התקופה מ־10 ימים; לאזהרה יצורף העתק מאושר של פסק הדין או העתק הפסיקתה, אם לא הומצאו לחייב קודם לכן, וכן העתק הוראת תשלום או הצו כאמור; לענין זה, ”העתק“ של פסיקתה, הוראת תשלום או צו – לרבות נוסח של פסיקתה, של הוראת תשלום או של צו שנכלל באזהרה ואשר הופק באמצעות מערכת ממוכנת.

(א1)האזהרה תכלול, לפי הענין, הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה כי אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב הפסוק במלואו או בתשלומים שנקבעו לו, עליו להתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה, ולהמציא מסמכים שיפורטו באזהרה; החייב יוזהר, בין היתר, כי אם לא ישלם את החוב הפסוק או את התשלומים ולא יתייצב לחקירת יכולת, יראו אותו כחייב המשתמט מתשלום חובותיו ויהיה ניתן לדרוש מסירת מידע עליו בלא הסכמתו מרשימת גורמים, להטיל עליו הגבלות כאמור בפרק ו׳1, לרשום אותו במרשם החייבים המשתמטים כאמור בפרק ו׳2 או לנקוט הליכי הבאה ומאסר לפי פרק ז׳2; ואם נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות – יהיה ניתן לקבל מידע על קיומו של החוב לפי הוראות סעיף 7ב3 או לבקש מידע על גובה החוב לפי הוראות סעיף 7ב4.

(א2)הוגשה בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, תכלול האזהרה הודעה לחייב בשפה פשוטה וברורה, כי אם לא ימלא אחר פסק הדין בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (א), תהיה למנהל לשכת ההוצאה לפועל סמכות להיכנס למקרקעין האמורים, לפנותם ולמסרם למי שזכאי לקבלם לפי פסק הדין, בהתאם להוראות סעיף 64.

(א3)שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר מידע נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א1) ו־(א2), שיש לכלול באזהרה.

(ב) (1)המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית דין לפי תקנות סדר הדין או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים בסעיפים 3ו או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים; לענין זה, הסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.

(החל ממועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף 5ד(ו) לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995):

המצאת האזהרה לידי החייב תהיה בדרך שממציאים כתבי בית דין לפי תקנות סדר הדין או בדרך שמתקיימים לגביה התנאים הקבועים בסעיפים 3ו או 3ז לחוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים או לפי סעיף 5ד לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995, וחובת המשלוח בדואר רשום האמורה בסעיף 5(א1) לחוק האמור תחול, אלא אם כן הזוכה ביקש להמציא את האזהרה בהמצאה אישית; לענין זה, הסמכויות הנתונות בתקנות סדר הדין לבית המשפט או לרשם, יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל.

(2)על אף הוראות פסקה (1), המצאת אזהרה בבקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר תומצא לחייב וכן לצד שלישי המחזיק במקרקעין או בחלק מהם, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירתו על ידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל; היו המקרקעין נעולים או שלא היה אפשר להמציא את ההודעה כאמור ידביק מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההודעה על פתח המקרקעין או יקבע אותה עליהם ויערוך דין וחשבון על פעולתו.

(ג)על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על מסירת מידע לפי סעיף 7ב(א2) ו־(א3), לא יינקטו נגד חייב הגבלות לפי פרק ו׳1 לא יירשם חייב במרשם החייבים המשתמטים כאמור בפרק ו׳2, ולא יינקטו נגד חייב הליכי הבאה או מאסר לפי פרק ז׳2, אלא אם כן התייצב החייב בפני רשם ההוצאה לפועל, או שהומצאה לו אזהרה בדרך של המצאה מלאה.

(ג1)הגיש החייב בקשה בתיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום הגשת הבקשה האמורה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

(ד)סירב החייב או מי שניתן להמציא לו את האזהרה בהמצאה מלאה, לקבל את האזהרה או לחתום על אישור מסירה, יראו את החייב כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה; הערת פקיד הדואר או המוסר בדבר הסירוב תהווה ראיה לאמיתותה.

(ה)לא יוחל בביצוע פסק הדין אלא לאחר המצאת האזהרה כאמור בסעיף קטן (א) ולאחר שעברה התקופה שנקבעה באזהרה, זולת אם ראה רשם ההוצאה לפועל שנסיבות הענין מצדיקות נקיטת הליך לפני כן.

(ו)סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה הנתמכת בתצהיר, כי לא ניתן להמציא אזהרה לחייב מאחר שנראה כי החייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה להמציא מידע בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע; המידע האמור יימסר לרשם ההוצאה לפועל בלבד והוא יהיה רשאי להודיע לזוכה האם החייב נמצא בישראל אם לאו; כמו כן רשאי הרשם, במקרים שבהם שוכנע שיש בכך צורך, למסור לזוכה מידע מלא או חלקי בדבר יציאות החייב מישראל וכניסותיו לישראל או למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, אם היה החייב מחוץ לישראל בזמן המצאת המידע.

(א)חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א, יגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה או במועד אחר שנקבע בה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; והכול בכפוף לתקופות לתשלום החוב הפסוק כמפורט בסעיף 7א1 ולשיעורים כמפורט בו; לבקשה יצורפו:

(1)הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע;

(2)כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 (בחוק זה – תאגיד בנקאי), וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים בטור א׳ בחלק א׳ בתוספת השניה, אשר ניתן לקבל ממנו מידע ומסמכים כאמור בהתאם למפורט בטור ב׳ שלצדו (להלן – כתב ויתור על סודיות).

(א1)לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2).

(ב)מנהל לשכת ההוצאה לפועל ישלח לזוכה הודעה על הגשת הבקשה בידי החייב; ההודעה תכלול תמצית של תוכן הבקשה.

(ג)רשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשת החייב ולתת צו תשלומים לפי סעיף זה, לאחר שבדק את יכולת החייב על יסוד העיון בבקשתו ובמסמכים שצורפו לה, וכן רשאי הוא להורות לחייב להמציא מסמכים נוספים לתמיכה בבקשתו, או להזמינו לחקירת יכולת במעמד הזוכה לפי סעיף 67, או לדחות את בקשתו.

(ד)הגיש החייב בקשה למתן צו תשלומים לפי סעיף קטן (א), ישלם את החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שהציע, עד להחלטת רשם ההוצאה לפועל בבקשתו וכל עוד לא החליט רשם ההוצאה לפועל אחרת; ואולם לא יקובל תשלום בסכום הנמוך מהסכום שייקבע בתקנות.

(ה)הסכים הזוכה לבקשת החייב למתן צו תשלומים שהוגשה לפי סעיף קטן (א), יגיש את ההסכמה לאישור רשם ההוצאה לפועל שיהיה רשאי לאשרו או לדחותו; להסכמה שאושרה יהיה תוקף של צו תשלומים שניתן לפי סעיף זה.

(ו)חייב, שניתן לגביו צו תשלומים לפי סעיף זה, וחל שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בתשלומים שנקבעו, יודיע על כך בכתב בהקדם האפשרי בנסיבות העניין לרשם ההוצאה לפועל, ובלבד שהשינוי אינו שינוי של מה בכך; חייב כאמור רשאי להגיש לרשם ההוצאה לפועל בקשה לשינוי צו התשלומים, ויחולו הוראות סעיף זה.

(א)התקופה לתשלום החוב הפסוק בצו תשלומים לפי סעיפים 7א(ג), 69, 69יג(ב)(1) או 74יא (בסעיף זה – צו תשלומים) לא תעלה על תקופה כמפורט להלן:

(1)שלוש שנים – אם סכום החוב אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים;

(2)ארבע שנים – אם סכום החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), שוכנע רשם ההוצאה לפועל, במועד מתן צו התשלומים או במועד מאוחר יותר, כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף קטן (א) וכי החייב יוכל לשלם את החוב הפסוק בתוך תקופה ארוכה יותר, רשאי הוא להאריך את תקופת תשלום החוב לתקופות נוספות שלא יעלו בסך הכול על שלוש שנים מתום התקופות האמורות בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – החלטת הארכה); הרשם יפרט בהחלטתו את נימוקיו.

(ג)נתן רשם ההוצאה לפועל החלטת הארכה, יבחן אם יכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה ממשיכה להתקיים; הבחינה תיערך בתום שנה ממועד מתן ההחלטה או בתום תקופה אחרת שקבע רשם ההוצאה לפועל בהחלטתו (בסעיף קטן זה – מועד הבחינה), ולשם כך יורה הרשם בהחלטת ההארכה כי על החייב להגיש במועד הבחינה, הצהרה וכתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף 7א(א); מצא רשם ההוצאה לפועל במועד הבחינה כי אין ביכולתו של החייב לשלם את החוב הפסוק בהתאם להחלטת ההארכה – יחולו הוראות סעיף 7א2.

(ד)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת צו תשלומים לתקופה העולה על התקופות האמורות בסעיפים קטנים אלה, אם הזוכה והחייב נתנו את הסכמתם לכך.

חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו בהוראת תשלום לפי סעיף 69א, וכן אין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק בתקופות או בשיעורים כאמור בסעיף 7א1, יגיש הודעה על כך לרשם ההוצאה לפועל; הגיש חייב הודעה כאמור, יחולו הוראות אלה:

(1)אם סך חובותיו של החייב אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים, יראו את הודעתו כבקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סימן א׳ לפרק י״ב בחלק ג׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; החייב יצרף להודעה את המסמכים שיש לצרף לבקשת יחיד לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 104 לחוק האמור;

(2)אם סך חובותיו של החייב הוא 150,000 שקלים חדשים לפחות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע לגבי האפשרות להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לפי פרק ב׳ לחלק ג׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

(פקע).

(א)רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, על יסוד כתב ויתור על סודיות, לצוות על כל גורם כאמור בסעיף 7א(א)(2) שברשותו מצוי מידע על החייב כאמור באותו סעיף, למסור לידיו את המידע.

(א1)נוכח מנהל לשכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל כי כתובתו של החייב המופיעה בתיק ההוצאה לפועל אינה כתובתו הנכונה, רשאי הוא, מיוזמתו או על פי בקשה, ובלא כתב ויתור על סודיות, לצוות על הגורמים המפורטים בתוספת השלישית למסור לידיו את כתובתו של החייב, למעט כתובת של חייב שאין למסרה מטעמים של הגנת החייב כמפורט בתוספת הרביעית; מנהל לשכת ההוצאה לפועל ימסור לזוכה את המידע בדבר כתובתו של החייב שנמסר לו או לרשם ההוצאה לפועל כאמור.

(א1א) (1)מנהל מערכת ההוצאה לפועל או רשם ההוצאה לפועל, רשאים לצוות על הגורם המפורט בטור א׳ בפרט 14 לחלק א׳ לתוספת השנייה (בסעיף קטן זה – הגורם שבתוספת) למסור להם את מספרי הטלפון הנייד או הנייח של החייב, ויכול שהמידע כאמור יימסר באמצעות גורם אחר מטעם הגורם שבתוספת, המספק שירות מידע לבירור מספרי טלפון, ובלבד שלא יימסרו מספרי טלפון של חייב שביקש מהגורמים האמורים כי מספרים אלה יישארו חסויים.

(2)מספרי הטלפון כאמור בפסקה (1) יכולים לשמש את עובדי מערכת ההוצאה לפועל לשם יצירת קשר עם החייב כדי ליידעו על הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו.

(3)מידע שהתקבל לפי פסקה (1) לא יימסר לזוכה.

(4)שר המשפטים יקבע הוראות לעניין פסקה (1), כדי למנוע מגורם שבתוספת או מגורם מטעמו להיחשף למידע על זהות החייב בהעברת מספרי הטלפון כאמור באותה פסקה.

(5)יידוע טלפוני על הליכי הוצאה לפועל לפי סעיף קטן זה אינו המצאה לפי החוק ואין בו כדי לגרוע מחובת המצאת אזהרה לפי סעיף 7.

(א2)רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לצוות על כל אחד מן הגורמים המפורטים בטור א׳ בחלק א׳ בתוספת השניה, למסור לידיו מידע על החייב המצוי בידו בהתאם למפורט בטור ב׳ לצדו, אף שלא על יסוד כתב ויתור על סודיות, ובלבד שהחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד), או 69יג(ד) וחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, ובלבד שחלפו 15 ימים מהמועד האחרון להגשת ההתנגדות לפי סעיף 81א(ג1) או 81א1(ד)(1) לחוק, לפי העניין.

(א3)ציווה רשם ההוצאה לפועל על גורמים כאמור בסעיף קטן (א2) למסור לידיו מידע על סך הוצאות החייב, רשאי הוא לצורך בירור יכולתו של החייב במסגרת חקירת יכולת, מטעמים שיירשמו ולאחר שהביא בחשבון את הפגיעה בפרטיות הכרוכה בכך, לצוות על גורם המנוי בטור א׳ בחלק ב׳ בתוספת השניה למסור לידיו מידע בהתאם למפורט בטור ב׳ שלצדו, אם שוכנע כי המידע שנמסר לו בדבר סך הוצאות החייב אינו מספיק כדי להעריך את יכולתו הכלכלית של החייב לפרוע את החוב וכי המידע הנוסף נחוץ לשם כך.

(א4)צו לפי סעיפים קטנים (א2) או (א3) לא יוצא אלא לאחר שנשלחה לחייב בדואר התראה בכתב וחלפו שבעה ימים מיום המצאת ההתראה; בהתראה יצוין כי בכוונת רשם ההוצאה לפועל לצוות על גורמים מבין הגורמים המפורטים בתוספת השניה למסור לו מידע על החייב, וכי הצו ייכנס לתוקף בתום שבעה ימים מיום המצאת ההתראה, אלא אם כן ייפרע החוב או תינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל; על אף האמור בסעיף קטן זה, לא תישלח התראה לחייב אם כבר נשלחה לו באותו תיק התראה לפי סעיף קטן זה.

(א5)קבלת מידע על החייב יכול שתהיה בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים.

(ב)רשם ההוצאה לפועל לא יצווה על מסירת מידע לידיו לפי סעיף זה אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, ולשם בדיקת יכולתו של החייב לפרוע את חובו.

(ג)על אף האמור בכל דין, גורם שקיבל צו למסירת מידע לפי סעיפים קטנים (א) עד (א3), חייב למסור את המידע הנדרש לידי רשם ההוצאה לפועל בתוך תקופה שקבע שר המשפטים, ובלבד שרשות מס לא תמסור מידע אלא אם כן מקורו בדוח"ות שהגיש לה החייב; לענין זה, ”רשות מס“ – כמשמעותה בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ״ז–1967.

(ד)בכפוף להוראות כל דין, אם נמסר לרשם ההוצאה לפועל מידע לפי סעיף זה, לא יעשה בו שימוש אלא במידה הנדרשת למילוי תפקידו ותוך הגנה על פרטיות החייב ושמירה על סודיות המידע; ואולם אם מצא שיש לחייב נכס או מקור הכנסה שניתן לגבות ממנו את החוב, רשאי הוא להביא לידיעת הזוכה את דבר קיומו של הנכס או מקור ההכנסה ופרטיו, בלי לחשוף את מקור המידע.

(ד1)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (א3) ו־(ד), רשאי שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע כי סוג מסוים של מידע על נכסים של החייב שניתן לגבות מהם את החוב יועבר ישירות לידי הזוכה לפי בקשתו, תוך שמירה על סודיות המידע ובשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב.

(ה)(בוטל).

(ו)מסר גורם מן הגורמים המפורטים בתוספת השניה או בתוספת השלישית מידע על חייב לפי סעיף זה, ומתקיימים באותו גורם התנאים שנקבעו לפי סעיף קטן (ז), ישולם לגורם האמור תשלום בהתאם להוראות לפי אותו סעיף קטן.

(ו1)לא מסר גורם מן הגורמים המפורטים בתוספת השנייה או בתוספת השלישית (בסעיף קטן זה – הגורם) את המידע שנדרש למסור לפי סעיף זה או שרשם ההוצאה לפועל סבר שהמידע שמסר אינו שלם או אינו נכון, הוא רשאי, לבקשת הזוכה, להזמין את אותו גורם לבירור, ואולם לא יוזמן גורם לבירור כאמור אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין בכתב; על בירור לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 67(ב) ו־(ג), בשינויים המחויבים.

(ז)שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע –

(1)את התנאים לזכאותו של גורם כאמור בסעיף קטן (ו) לתשלום ואת גובה התשלום, ובין השאר רשאי הוא לקבוע תנאים אלה לזכאות:

(א)קבלת כמות מזערית של צווים למסירת מידע בפרק זמן שקבע;

(ב)הפעלת מערכת ממוחשבת, לרבות לקבלת הצווים ולמשלוח התשובות;

(2)הסדרים לתשלום ולדרכי גבייתו, לרבות בדרך של קיזוז כמשמעותו בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973;

(3)הוראות לעניין מסירת מידע על חייבים לפי סעיף זה, ובין השאר על דרך מסירת המידע, שימוש בו באופן מדורג, דרך עיבודו, הגישה אליו, החזקתו ואבטחתו, תקופות שמירתו ומחיקתו, זכות של החייב לעיין במידע על אודותיו, דרך תיקון מידע שגוי ומחיקת מידע, והכל בשים לב לצורך בהגנה על פרטיות החייב;

(4)אגרות בעבור בקשות לקבלת מידע כאמור בסעיף זה;

(5) (א)גורמים וסוגי מידע נוספים שייכללו בתוספת השניה;

(ב)גורמים נוספים שייכללו בתוספת השלישית;

(ג)כתובות נוספות שייכללו בתוספת הרביעית.

(ח)תקנות לפי סעיף קטן (ז)(1) ו־(2) יכול שיותקנו בהדרגה.

(ט)הוראות סעיף 9(ב) יחולו לעניין תשלום ולעניין אגרות לפי סעיף זה.

מסירת מידע בתום לב, בהתאם לצו של רשם ההוצאה לפועל שהוצא לפי סעיף 7ב, לא תיחשב הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או חוזה, ומי שמסר מידע כאמור לא יישא באחריות אזרחית או משמעתית בשל עצם מסירת המידע.

סבר רשם ההוצאה לפועל, על יסוד בקשת הזוכה, כי לא ניתן לנקוט הליכי גבייה נגד החייב מאחר שנראה שהחייב נמצא מחוץ לישראל, הוא רשאי להורות לרשות האוכלוסין וההגירה למסור לו עדכון על כניסת החייב לישראל, ובלבד שחלפו 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו או שרואים אותו ככזה לפי סעיפים 7ג, 67(ד), 69יא(ד) או 69יג(ד); רשם ההוצאה לפועל יהיה רשאי להודיע לזוכה אם התקבל עדכון כאמור על כניסת החייב לישראל.

(א)לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך לגביית החוב הפסוק מהחייב או המשך ניהולו של הליך כאמור, ולשם כך בלבד, ובשים לב להוראת סעיף 76(א3), רשאי זוכה לקבל מידע על דבר קיומו של חוב פסוק הנובע ממזונות המגיעים לפי פסק דין למזונות (בסעיף זה – חוב מזונות) בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם מתקיימים כל אלה:

(1)חלפו 30 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב בדרך של המצאה מלאה;

(2)חוב המזונות בתיק ההוצאה לפועל עולה על סכום דמי המזונות של שלושה חודשים לפי פסק דין למזונות שניתן נגד החייב או 15,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך;

(3)חובו של החייב לזוכה עולה על 5,000 שקלים חדשים.

(ב)הזוכה יקבל את המידע כאמור בסעיף קטן (א) באמצעות אתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל, בדרך של שאילתה שבה יצוינו מספר הזהות של החייב שלגביו מתבקש המידע, שם הזוכה, מספר הזהות שלו, מספר תיק הוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, ואם הזוכה מיוצג – גם מספר הרישיון של בא כוחו.

(ג)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), התנהל תיק ההוצאה לפועל במסלול המקוצר לפי פרק א׳1, רשאי הרשם, לבקשת הזוכה, להעביר לידיו בהתאם להוראות סעיף קטן (א) מידע על קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל אחר המתנהל נגד החייב, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם החלטה של הזוכה אם המשך ניהול התיק יהיה במסלול המקוצר כאמור.

(ד)שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין קבלת מידע לפי סעיף זה, לרבות מגבלות לעניין העתקת המידע, שמירתו ואיסוף ממוחשב שלו, כדי להבטיח את אמינות המידע, את זמינותו ואת הגנת המידע מפני שימוש בלתי מורשה בו וכן כדי לשמור על הפרטיות.

(א)זוכה שקיבל מידע על קיומו של חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל המתנהל נגד החייב, לפי הוראות סעיף 7ב3, רשאי, לשם שקילת הכדאיות של נקיטת הליך מסוים בתיק ההוצאה לפועל שהוא מנהל נגד החייב, להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בדרך שיקבע שר המשפטים, בקשה לקבלת מידע בדבר גובה חוב המזונות, כמשמעותו בסעיף האמור, של החייב.

(ב)ביקש זוכה מידע כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הרשם למסור לזוכה את המידע האמור, לאחר שנתן לחייב הזדמנות לטעון את טענותיו בכתב, הביא בחשבון את הפגיעה בפרטיותו ואת האפשרות לפגיעה בפרטיות בני משפחתו, ושוכנע כי אין די במידע על דבר קיומו של חוב המזונות כדי לאפשר לזוכה לשקול את הכדאיות שבנקיטת אותו הליך, וכי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בגובה החוב בתיק ההוצאה לפועל שמנהל הזוכה נגד החייב ובהוצאות הכרוכות בנקיטת ההליך.

(ג)הוגשה בקשה לפי סעיף קטן (א), רשאי החייב להגיש את טענותיו לרשם ההוצאה לפועל, בכתב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הבקשה.

(ד)שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת מידע כאמור בסעיף זה, ובכלל זה יקבע את מדרגות החוב שלפיהן יימסר המידע לזוכה.

(א)על החייב הנטל להוכיח את מידת יכולתו לפרוע את החוב הפסוק ולהביא בפני רשם ההוצאה לפועל את כל המידע והמסמכים הדרושים לשם כך; לא הרים החייב את נטל ההוכחה או לא הביא את המידע כאמור, מבלי לתת הסבר סביר לכך, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין הליכי מסירת מידע על החייב בלא הסכמתו, הטלת הגבלות לפי פרק ו׳1, רישום במרשם החייבים המשתמטים לפי הוראות פרק ו׳2 והליכי הבאה לפי פרק ז׳2.

(ב)חייב שלא מילא אחר האזהרה לפי סעיף 7(א), ושלא הגיש בקשה לצו תשלומים לפי סעיף 7א, יראו אותו כבעל יכולת המשתמט מתשלום החוב הפסוק לרבות לענין ההליכים כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נתן לרשם ההוצאה לפועל הסבר סביר לחוסר המעש שלו.

(א)ביקש הזוכה נקיטת שני הליכים או יותר, יקבע רשם ההוצאה לפועל את סדר נקיטתם בזה אחר זה או בבת אחת.

(ב)רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות שהליך פלוני לא יינקט אם ראה שלפי הנסיבות ההליך הוא בלתי יעיל או שניתן לבצע את פסק־הדין בהליך פחות חמור.

(ג)הליך יופסק או יבוטל אם ביקש זאת הזוכה.

(ד)שר המשפטים רשאי לקבוע בצו הליכים אשר יינקטו על ידי הלשכה על פי בקשת הזוכה בלבד; בצו כאמור לא ייקבעו בקשות להליכים לפי סעיפים 7ב(א2) ו־(א3), 11, 14, 15, 19, 21(א1) ו־(א2), 25, 27, 48, 53, 59, 61 עד 64, 66א, 67, 69ג, 69יב, 70, 74 והליכים לפי פרק ז׳3; לא יינקטו על ידי הלשכה הליכים על פי בקשת הזוכה בלבד, אלא לאחר שהומצאה אזהרה לחייב וחלף המועד הקבוע בה.

פורסם צו ההוצאה לפועל (הליכים שיינקטו על ידי הלשכה לבקשת הזוכה בלבד), התשס״א–2001.

(ה)הוטל עיקול על נכסי החייב, הנמצאים בידי צד שלישי והוסר העיקול, תימסר על כך הודעה לצד השלישי.

(א)האגרות וההוצאות המשוערות לנקיטת הליך ישולמו על ידי הזוכה לפני נקיטתו, אולם רשאי רשם ההוצאה לפועל להרשות מתן ערובה במקום התשלום, כולו או מקצתו.

(ב)האגרות וההוצאות לנקיטת ההליכים יחולו על החייב, ודינן לענין ההוצאה לפועל כדין החוב הפסוק, זולת אגרות והוצאות של הליכים שלדעת רשם ההוצאה לפועל ביקש הזוכה את נקיטתם שלא בתום לב.

(ג)ההוצאות לענין סעיף זה יהיו כפי שנקבעו בתקנות, ואם לא נקבעו בתקנות, כפי שאישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל.

(ד) (1)על אף האמור בסעיף 2(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, לחוב בשל אגרות ולחוב בשל הוצאות לפי סעיף זה תתווסף ריבית שקלית החל ביום הוצאתן ועד יום תשלומן על ידי החייב, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 4א(א) לאותו חוק.

(2)לחוב בשל האגרה הראשונה ששולמה בתיק או בשל ההוצאה הראשונה שהוצאה בתיק, לפי העניין, יצורף סך הריביות השקליות היומיות במועד כאמור בסעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה (בסעיף קטן זה – מועד הצירוף).

(3)על אף האמור בסעיף 4א(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, לחוב בשל אגרות נוספות ששולמו בתיק או הוצאות נוספות שהוצאו בתיק, לפי העניין, יצורף סך הריביות השקליות היומיות במועד הצירוף, אף אם טרם חלפו 12 חודשים מהמועד שבו התווספו הריביות האמורות לחוב.

(ה)לאגרות ולהוצאות לפי סעיף זה יתווספו דמי פיגורים בעד התקופה שמיום הוצאתן עד יום תשלומן על ידי החייב; ואולם, על אף האמור בסעיף 5א(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה –

(1)אם הוראות החוק האמור חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יתווספו דמי פיגורים על האגרות וההוצאות במועד שבו מתווספים דמי פיגורים לחוב, ובלבד שנמסרה לחייב אזהרה לפי סעיף 7;

(2)אם הוראות החוק האמור אינן חלות על החוב שבשלו נפתח התיק, יחל מניין שלושת החודשים להתווספות דמי פיגורים על האגרות או ההוצאות לפי סעיף 5א האמור, במועד מסירת האזהרה לחייב לפי סעיף 7.

(פקע).

(א)זוכה המיוצג על־ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו; ואולם בתיקי הוצאה לפועל של פסקי דין למזונות, לביצוע בעין לפי פרק ו׳ ולחיובים אחרים שאינם כספיים, יהיה שכר עורך הדין כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל.

(ב)במקרים בהם רשם ההוצאה לפועל קובע את שכר טרחת עורך הדין כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע שכר כולל בשל הטיפול בתיק שבבירור או שבדיון בפניו, ורשאי הוא גם לקבוע שכר בשל פעולות מיוחדות שביצע עורך הדין.

(ג)שכר עורך־הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9.

(ד)קבע רשם ההוצאה לפועל שכר עורך־דין לטובת החייב, יהיה השכר ניתן לקיזוז כנגד הסכום שיש לשלמו לזוכה, ואם אי אפשר לקזזו, תהא ההחלטה נתונה להוצאה לפועל כאילו היתה פסק־דין לטובת החייב נגד הזוכה.

(ה)הוראות סעיף 9(ד) ו־(ה), לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום ”יום הוצאתן“ יבוא ”יום הגשת בקשת הביצוע“.

(בוטל).

(פקע).

(א)על אף האמור בסעיף 10(א), לעניין בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שסכומו אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין בסכום העולה על 244 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2024; בשנת 2026, 258 ש״ח) או בשיעור העולה על 10% מסכום החוב, לפי הגבוה, אולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת, על פי בקשה שהוגשה לו, במקרים שבהם לדעתו הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל מורכבותו.

(ב) (1)סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(2)סכום שכר הטרחה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של 50 אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה.

(3)עודכן שכר טרחה לפי סעיף קטן זה, ייעשה העדכון הבא של אותו שכר טרחה לגבי סכום שכר הטרחה המעודכן לפני שעוגל לפי פסקה (2), אולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון.

(4)שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את סכום שכר הטרחה המעוגל.

(ג)הוראות סעיף 9(ד) ו־(ה), לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר טרחת עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום ”יום הוצאתן“ יבוא ”יום הגשת בקשת הביצוע“.

רשם ההוצאה לפועל רשאי להעביר ביצועו של פסק־הדין או הליך פלוני אל לשכת הוצאה לפועל אחרת, אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין.

היה רשם ההוצאה לפועל סבור שפסק הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה; אין בפנייה זו כדי לעכב ביצועו של אותו חלק של פסק הדין שאינו טעון הבהרה.

שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי בקשה לביצוע פסק דין למזונות הוגשה במטרה להתחמק מנושים ולנצל לרעה את הליכי ההוצאה לפועל, רשאי הוא לפנות אל בית המשפט בבקשה ליתן הוראות בעניין ביצוע פסק הדין ולעכב את ההליכים בתיק עד להחלטת בית המשפט; הבקשה תוגש ככל הניתן לבית המשפט שנתן את פסק הדין.

היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב, או אדם אחר מטעמו, עשה או זומם מעשה בכוונה למנוע הליך או להפריע לביצועו, והיה משוכנע שיש צורך במעצרם כדי לאפשר את ביצוע ההליך או למנוע הפרת הסדר הציבורי עקב הביצוע, רשאי הוא לצוות על מעצרם לתקופה הדרושה לביצוע ההליך, אך לא יותר מ־48 שעות.

(א)היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי סעיפים 7א, 69(ב) או 69א והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין.

(ב)סירב החייב להפקיד דרכונו או תעודת המסע כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על מעצרו עד להפקדתם, ובלבד שהחייב לא ייעצר משום כך ליותר משבעה ימים.

(ג)רשם ההוצאה לפועל רשאי, במקום לצוות כאמור בסעיף קטן (א), להתנות את יציאת החייב מן הארץ במתן ערובה להנחת דעתו כדי להבטיח את ביצוע פסק־הדין.

(ג1)רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל צו שנתן לפי הוראות סעיף קטן (א), מיוזמתו או על פי בקשת החייב, אם מצא כי יציאתו של החייב מהארץ היא למטרה מוצדקת, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה כאמור בסעיף קטן (ג).

(ד)בוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטול הצו, הודעה על כך למשטרת ישראל, וכן תשלח הודעה על ביטול הצו לחייב ולזוכה.

(ה) (1)לא יצווה רשם ההוצאה לפועל כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) אם סך החובות הפסוקים בתיקי ההוצאה לפועל של החייב קטן מ־50,000 שקלים חדשים.

(2)ניתן צו כאמור בסעיף קטן (א) או (ג) וסך החובות הפסוקים בתיקי ההוצאה לפועל של החייב פחת מ־40,000 שקלים חדשים, יבטל רשם ההוצאה לפועל את הצו האמור לפי בקשת החייב.

(3)הוראות פסקאות (1) ו־(2) לא יחולו על חוב מזונות, והסכומים בתיקים בשל חוב כאמור לא יובאו בחשבון במניין החובות לעניין סעיף קטן זה.

(א)רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עריכת חיפוש על גופו של החייב, בכליו או בחצרים שבהחזקתו.

(ב)היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שנכסים של החייב נמצאים בכלים או בחצרים שאינם בהחזקתו, רשאי הוא לצוות על עריכת חיפוש באותם כלים או חצרים אם ראה צורך בכך לשם גילוי הנכסים.

(ג)רשם ההוצאה לפועל רשאי להתנות צו לפי סעיף קטן (ב) במתן ערובה להנחת דעתו מאת הזוכה, ואם ראה כי בקשת החיפוש לא היתה סבירה, רשאי הוא, לאחר שנתן לצדדים הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע דבריהם, להורות על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, לטובת מחזיק הכלים או החצרים לשם פיצוי הנזק שנגרם לו בחיפוש.

(א)ביקש החייב להשהות הליך או להימנע ממנו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כמבוקש בתנאי שהחייב המציא ערובה להנחת דעתו; אולם רשאי הוא לפטור את החייב ממתן ערובה, אם ראה הצדקה לכך לשם מניעת עיוות דין.

(ב)מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא ישהה הליך ולא יימנע ממנו אלא לפי החלטה של רשם ההוצאה לפועל.

(א)לא יעוכב ביצועו של פסק הדין אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו של בית משפט.

(ב)ציווה בית משפט לעכב ביצועו של פסק הדין או חלק ממנו, לא יינקט כל הליך לביצועם.

(ג)בוטל צו העיכוב, יימשכו ההליכים; הליכים שננקטו לפני שהומצא למנהל לשכת ההוצאה לפועל צו העיכוב, יעמדו בעינם ואין צורך לשוב ולנקטם לאחר ביטול צו העיכוב, אלא אם ראה רשם ההוצאה לפועל צורך בכך.

(א)בוטל פסק הדין לאחר שביצועו התחיל או הושלם, רשאי רשם ההוצאה לפועל לפי בקשת החייב, לצוות על החזרת המצב כפי שהיה לפני הביצוע, ואם שונה פסק הדין, רשאי הוא לצוות על תיקון המצב לפי השינוי, אולם נכס שנמכר והועבר לפי חוק זה לא יוכל החייב לבקש החזרתו בעין, אלא את הסכום שנתקבל ממכירתו.

(ב)צו שניתן לפי סעיף קטן (א) ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.

(ג)אין בסעיף זה כדי לגרוע מכל סעד לפי דין אחר.

(א)חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ב)החליט רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, יצווה על הפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הדין, זולת אם החליט, בהתחשב בנסיבות הענין, שלא לצוות כן.

(ג)דחה רשם ההוצאה לפועל את טענת החייב, יטיל עליו הוצאות מיוחדות אם מצא כי לא היה יסוד לטענתו.

(א)זוכה ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים מיום קבלת התקבול.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שהודיע ללשכת ההוצאה לפועל על הסדר בינו ובין החייב כאמור בסעיף 19ב, רשאי לדווח על כל התקבולים שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בציון סכום התקבול ותאריך קבלתו, אחת לשלושה חודשים; ואולם פרע החייב את מלוא החוב, ידווח הזוכה על פירעון מלוא החוב בתוך שבעה ימים מהפירעון כאמור ויגיש בקשה לסגירת התיק.

(ג)רשם ההוצאה לפועל רשאי להטיל הוצאות על זוכה שלא דיווח ללשכה כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) בתוך המועד האמור באותו סעיף קטן, לאחר שניתנה לזוכה הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה; סכום ההוצאות האמור יקוזז מחשבון החוב בתיק ההוצאה לפועל; הגיש הזוכה בקשת רשות ערעור על החלטה זו וערעורו התקבל, יזוכה חשבון החוב בתיק בסכום ההוצאות שקוזז.

(א)זוכה שהגיע להסדר עם החייב בדבר קבלת תקבולים על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה (בסעיף זה – הסדר), יודיע על כך ללשכת ההוצאה לפועל וההליכים בתיק שבהסדר יעוכבו כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר.

(ב)תיק, למעט תיק מזונות, שהזוכה הודיע שהוא בהסדר, לא ייזקפו כספים לחשבון החוב, לפי סעיף 76 או במסגרת צו איחוד לפי פרק ז׳3, כל עוד לא הודיע הזוכה כי החייב הפר את ההסדר.

(ג)הופר ההסדר וביקש הזוכה לחדש הליכים בתיק, ינקוט פעולות אלה:

(1)ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על הקטנת קרן החוב, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר וטרם דווחו לפי סעיף 19א, ותאריך תשלומם, אלא אם כן דיווח על כל התקבולים שקיבל לפי הסעיף האמור;

(2)ישלח לחייב הודעה, בדואר רשום, בדבר כוונתו לחדש את ההליכים, בצירוף פירוט התקבולים שקיבל לפי ההסדר ויתרת החוב המעודכנת לאחר הדיווח ללשכת ההוצאה לפועל כאמור בפסקה (1);

(3)יגיש בקשה לחידוש ההליכים, בצירוף העתק ההודעה האמורה בפסקה (2) ואישור על משלוחה בדואר רשום לחייב, ובלבד שחלפו 15 ימים מיום ששלח לחייב את ההודעה האמורה.

(ד)אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי למנוע מהחייב לדווח על תשלומים ששילם לפי ההסדר; הודעת החייב תועבר לתגובת הזוכה על ידי לשכת ההוצאה לפועל; לא הוגשה תגובת הזוכה לאמור בהודעת החייב בתוך 15 ימים מיום שנשלחה לזוכה, תבוצע הקטנת קרן החוב, בהתאם להודעת החייב.

(א)כל סכום שנגבה מהחייב מעל לחוב הפסוק ישולם לחייב, ואם נמסר לזוכה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על החזרתו; הצו ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין לטובת החייב נגד הזוכה.

(ב)שולם סכום כסף בטעות, תוך כדי הליכי הוצאה לפועל, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשת צד מעונין, לתת כל צו לתיקון הטעות; צו כאמור ניתן להוצאה לפועל כאילו היה פסק דין.

(בוטל).

(א)בקשות לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שאינו עולה על 25,000 שקלים חדשים, למעט פסק דין למזונות ולמעט בקשות למימוש משכון או משכנתא, ניתן לבצע במסלול מקוצר לפי הוראות פרק זה (בחוק זה – חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר).

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), לא ניתן לבצע חיוב במסלול מקוצר אם סך חובותיו של החייב בתיקי הוצאה לפועל עולה על 100,000 שקלים חדשים.

(ג)(בוטל).

(ד) (1)הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי סעיף 19, יתקיים הדיון בבקשה לפני רשם הוצאה לפועל בלשכת ההוצאה לפועל שבה הגיש הזוכה את הבקשה לביצוע חיוב במסלול מקוצר; דחה הרשם את בקשת החייב, כולה או חלקה, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות פרק זה.

(1א)הגיש החייב התנגדות לביצוע הבקשה לפי סעיפים 81א(ג) או 81א1(ד) ובית המשפט דחה את בקשתו, יימשכו ההליכים במסלול המקוצר לפי הוראות פרק זה.

(2)ביצוע ההליך במסלול המקוצר יעוכב כל עוד החייב עומד בתשלומים לפי צו איחוד התיקים בהתאם לפרק ז׳3 או עד לתום הדיון בבקשה בטענת פרעתי או בהתנגדות, לפי העניין, ותקופה זו לא תבוא במניין הימים הקבוע בסעיף 20ו(א)(1).

הוראות חוק זה, למעט הוראות פרקים ג׳, ה׳, ו׳, ו׳1, ו׳2, ז׳1, ז׳2, ז׳3 ו־ז׳4, יחולו על הליכים לפי פרק זה, בשינויים המחויבים.

בעת הגשת בקשת ביצוע לגבי חיוב הניתן לביצוע במסלול מקוצר, רשאי הזוכה לבחור כי החיוב יבוצע במסלול מקוצר בהתאם להוראות פרק זה.

(א)לשכת ההוצאה לפועל רשאית לנקוט את ההליכים האלה:

(1)עיקול כספים של החייב וזכויות החייב לקבלת כספים הנמצאים בידי צד שלישי;

(2)עיקול כלי רכב של החייב.

(ב)זוכה המבקש נקיטת הליכים בטרם המצאת אזהרה לחייב, יציין בבקשת הביצוע אילו הליכים מבין ההליכים האמורים בסעיף קטן (א) הוא מבקש שיינקטו, ינמק את בקשתו, יציין את הפרטים הדרושים לשם כך, לרבות את פרטי הצד השלישי כאמור בסעיף קטן (א)(1), ויצרף לבקשתו את המסמכים הדרושים; ביקש הזוכה נקיטת הליכים כאמור, יאשר רשם ההוצאה לפועל נקיטת הליכים, בכפוף להוראות סעיף 7(ה).

(ג)הוראות סעיף 20יז(א) ו־(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תיק המתנהל במסלול מקוצר.

(א)ביצוע חיוב במסלול מקוצר יסתיים בהתקיים אחד מאלה:

(1)חלפו שמונה חודשים מיום המצאת האזהרה לחייב, ואולם אם קיימים נכסים מעוקלים של החייב, רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות כי ביצוע החיוב במסלול מקוצר יסתיים במועד מאוחר יותר שיקבע, אם מצא שיהיה ניתן לממש נכסים אלה;

(2)רשם ההוצאה לפועל החליט שאין תועלת בהמשך ההליכים;

(3)הזוכה ביקש להעביר את התיק למסלול רגיל.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יסתיים הביצוע לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אם החייב משלם את החוב בתשלומים שנקבעו לו.

(ג)הסתיים ביצוע חיוב במסלול מקוצר לפי סעיף קטן (א)(1) או (2) ולא נפרע החוב הפסוק במלואו, תימסר על כך הודעה לזוכה והוא יודיע ללשכת ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה, אם ברצונו לסגור את התיק או להעבירו לביצוע במסלול רגיל; הודיע הזוכה כאמור, יפעל מנהל לשכת ההוצאה לפועל בהתאם להודעת הזוכה; לא הודיע הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל בתוך המועד האמור, יחולו הוראות אלה:

(1)היו כל הזוכים בתיק יחידים – יועבר התיק למסלול רגיל;

(2)היה בתיק זוכה שאינו יחיד – ייסגר התיק.

(ד)הסתיים ביצוע חיוב לפי סעיף קטן (א)(1) או (2), אין בכך כדי לפגוע בזכותו של הזוכה להגיש בקשת ביצוע חדשה בשל אותו חוב אם לא נפרע במלואו, ואולם לא תוגש בקשת ביצוע חדשה במסלול מקוצר אלא בחלוף שנה מיום סגירת התיק; על אף האמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר הגשת בקשת ביצוע כאמור בסעיף קטן זה אף אם לא חלפה שנה מיום סגירת התיק, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(א)נסגר תיק לפי פרק זה, לא יינקטו במסגרתו הליכים נגד החייב והליכים התלויים ועומדים בו יבוטלו, ואולם מידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע חיוב במסלול מקוצר יישמר לתקופה שתיקבע.

(ב)הועבר תיק למסלול רגיל לפי פרק זה ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מקוצר ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לצורך ביצוע החיוב במסלול המקוצר.

(ג)הודעה על סגירת התיק וביטול ההליכים או על העברתו למסלול רגיל תימסר לחייב.

(א)על אף האמור בסעיף 10, זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מקוצר.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 במסלול מקוצר, זכאי הזוכה לשכר טרחת עורך דין שייקבע לפי סעיף 10(א) או לשכר טרחת עורך דין כאמור בסעיף 10ג לעניין הגשת בקשה כאמור במסלול מקוצר לגבי עשרים הבקשות הראשונות שהגיש לביצוע חיוב במסלול המקוצר בכל שנה החל מיום 16 בספטמבר באותה שנה.

(בוטל).

(א)שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע פרק זה, לרבות לעניין העברת תיק ממסלול מקוצר למסלול רגיל.

(ב)מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מקוצר, לרבות סדר נקיטת ההליכים; כללים כאמור יפורסמו ברשומות, ויחולו, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

בפרק זה –

”בקשה לביצוע במסלול מזונות“ – בקשה לביצוע פסק דין למזונות במסלול מזונות;

”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי;

”מסלול מזונות“ – מסלול שבו מבוצע פסק דין למזונות בידי לשכת ההוצאה לפועל, לפי הוראות פרק זה;

”פסק דין למזונות“ – פסק דין שלפיו חייב אדם לשלם מזונות, ולגבי זוכה שהוא המוסד – פסק דין למזונות כהגדרתו בחוק המזונות, המוגש לביצוע לפי סעיף 14(א) ו־(ב) לחוק האמור.

(בוטל).

(א)ביקש המוסד לבצע פסק דין למזונות יבוצע פסק הדין במסלול מזונות בלבד.

(ב)ביקש זוכה שאינו המוסד לבצע פסק דין למזונות, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל מידע על התנהלות ההליך במסלול מזונות ובמסלול רגיל והוא יבחר באיזה מסלול יבוצע פסק הדין; לא היה הזוכה נוכח בעצמו בעת הגשת הבקשה, תמסור לו לשכת ההוצאה לפועל את המידע האמור בהקדם האפשרי לאחר הגשת הבקשה.

(א)בקשה לביצוע במסלול מזונות יכול שתוגש בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל שבהן פועל מסלול מזונות; מסלול מזונות יפעל לפחות בכל אחד מהמחוזות כהגדרתם בסעיף 2(ג).

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א), זוכה שאינו המוסד יכול להגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות וכן להגיש בקשות ומסמכים ולקבל מידע בעניין הבקשה, בכל לשכת הוצאה לפועל; התיק יתנהל בלשכת הוצאה לפועל שבה פועל מסלול מזונות, לפי בחירת הזוכה.

(ג)הגיש המוסד בקשה לביצוע במסלול מזונות, רשאי מנהל מערכת ההוצאה לפועל להעבירה ללשכת הוצאה לפועל אחרת שבה פועל מסלול מזונות, אם סבר כי הדבר נחוץ לשם ויסות העומס.

(ד)הגיש זוכה שאינו המוסד בקשה לגביית הפרשים כאמור בסעיף 10 לחוק המזונות (בסעיף זה – תיק ההפרשים), יעביר מנהל לשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע במסלול מזונות שהגיש המוסד בשל אותו פסק דין למזונות ללשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל תיק ההפרשים.

(ה)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 11.

(א)ההוראות לפי חוק זה, למעט ההוראות לפי פרק א׳1, יחולו על הליכים לפי פרק זה, בשינויים המחויבים, והם יינקטו ביוזמת לשכת ההוצאה לפועל לפי כללים שיקבע מנהל מערכת ההוצאה לפועל כאמור בסעיף זה, שיחולו אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת.

(ב)מנהל מערכת ההוצאה לפועל יקבע כללים בדבר הדרכים והמועדים לנקיטת הליכים במסלול מזונות, לרבות סדר נקיטת ההליכים וכן בדבר סוגי בקשות והחלטות שיועברו לידיעת הזוכה, לרבות בקשה בטענת פרעתי.

(ג)הכללים ייקבעו בהתחשב בצורך לנקוט הליך מוצדק ויעיל בנסיבות העניין לשם גביית החוב, שפגיעתו בחייב אינה עולה על הנדרש נוכח הליכים אחרים שכבר ננקטו ועדיין ניתן לנקוט לשם גביית החוב.

(ד)הכללים יבטיחו כי לשכת ההוצאה לפועל לא תיזום מאסר לפי פרק זה אלא אם כן –

(1)נוכח הליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב, לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, והגבלות אחרות שהוטלו עליו לפי פרק ו׳1, אם הוטלו, אין הליכים אחרים שפגיעתם בחייב פחותה ויש בהם כדי להביא לתשלום החוב;

(2)נמסרה לזוכה, זמן סביר מראש, הודעה על הכוונה ליזום מאסר.

(ה)הכללים ייקבעו כך שתינתן עדיפות לטיפול בבקשות לביצוע במסלול מזונות של זוכים שאינם המוסד על פני טיפול בבקשות כאמור של המוסד.

(ו)הכללים יפורסמו ברשומות.

פורסמו כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות), התש״ף–2020.

(א)זוכה שהגיש בקשה לביצוע במסלול מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבל על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, וכן על כל שינוי בגובה החוב או בנסיבות המשפיעות על גובה החוב; דיווח כאמור יימסר ללשכה בתוך שבעה ימים ממועד קבלת התקבול או ממועד השינוי, לפי העניין.

(ב)רשם ההוצאה לפועל רשאי לדרוש מהזוכה למסור מידע עדכני ושוטף על כל תקבול או שינוי כאמור בסעיף קטן (א), וכן רשאי הוא להורות ללשכה על השהיית הליכים כל עוד לא מסר הזוכה את המידע כנדרש.

(ג)חייב בתיק מזונות ידווח ללשכת ההוצאה לפועל על כל תקבול ששילם לזוכה על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה, בתוך שבעה ימים ממועד התשלום; הגיש החייב בקשה שבה טען טענת פרעתי לפי סעיף 19 לגבי תקבול ששילם שלא באמצעות הלשכה ולא דיווח עליו לפי סעיף זה, לא יעוכבו ההליכים בתיק עד תום הדיון בבקשתו בטענת פרעתי, אלא אם כן שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי קיימות נסיבות המצדיקות את עיכוב ההליכים.

(א)בעת הגשת בקשה לביצוע במסלול מזונות, ימסור הזוכה כל מידע הידוע לו על החייב העשוי לסייע בגביית החוב.

(ב)הגיע לידיעת הזוכה, בכל שלב שבו מתנהל התיק, מידע על החייב העשוי לסייע בגביית החוב, יודיע על כך מיד ללשכת ההוצאה לפועל.

(ג)לעניין זוכה שהוא המוסד, יחול סעיף זה על מידע שהמוסד רשאי לעשות בו שימוש לשם גביית החוב.

מדי שנה ועד לפירעון מלוא החוב הפסוק בפסק דין למזונות, תדווח לשכת ההוצאה לפועל לזוכה שאינו המוסד, על הפעולות שנקטה לשם ביצוע החוב במסלול מזונות; בהודעה יצוין כי הזוכה רשאי, בכל עת, להעביר את התיק למסלול רגיל.

(א)ביצוע פסק דין למזונות של זוכה שאינו המוסד יועבר ממסלול מזונות למסלול רגיל בהתקיים אחד מאלה:

(1)רשם ההוצאה לפועל קבע, בהחלטה מנומקת, כי התיק אינו מתאים לביצוע במסלול מזונות;

(2)לפי בקשת זוכה שאינו המוסד.

(ב)הודעה על העברת תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל תימסר לחייב, ואם התיק הועבר בהחלטת רשם ההוצאה לפועל – גם לזוכה.

(ג)הועבר תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול מזונות ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול מזונות.

(א)הודעה על העברת תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות תימסר לחייב.

(ב)הועבר תיק ממסלול רגיל למסלול מזונות, ניתן להמשיך בביצוע הליכים תלויים ועומדים שהוחל בנקיטתם במסלול רגיל ולעשות שימוש במידע על החייב שנמסר לשם ביצוע החיוב במסלול רגיל.

על אף האמור בסעיפים 10 ו־10ג, זוכה אינו זכאי לשכר טרחת עורך דין בתיק הוצאה לפועל במסלול מזונות, ואולם רשם הוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת לגבי זוכה שאינו המוסד במקרים שבהם, לדעת הרשם, ייצוג הזוכה בידי עורך דין מוצדק בנסיבות העניין.

שר המשפטים ימסור לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על יישום הוראות פרק זה; הדיווח יכלול בין השאר פירוט לגבי כל המפורטים להלן בשנה שאליה מתייחס הדיווח, תוך הבחנה בין בקשות המוסד לבקשות זוכים שאינם המוסד ובין בקשות לביצוע פסקי דין למזונות המגיעים לבן זוג, לצאצא או להורה:

(1)נתונים על הגבייה במסלול מזונות ועל הגבייה בתיקי מזונות במסלול הרגיל;

(2)מספר הבקשות שהוגשו לביצוע במסלול מזונות ומספר הבקשות שהוגשו לביצוע פסק דין למזונות במסלול רגיל;

(3)מספר התיקים שהועברו ממסלול מזונות למסלול רגיל ופירוט הטעמים להעברתם;

(4)מספר התיקים במסלול מזונות שבהם נפסק שכר טרחת עורך דין;

(5)סוגי הליכים שננקטו במסלול מזונות ומספר ההליכים שננקטו בכל סוג;

(6)נתונים על בקשות בטענת פרעתי שהוגשו בתיקים במסלול מזונות ובתיקי מזונות במסלול הרגיל, ואופן הטיפול בהן.