Law1972The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 135 of חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל״ב–1972, פיצוי במקרה שפסק דין הושג במרמה.
This section is in חלק ד׳: שיפוט והוראות שונות / פרק א׳: עילות פינוי
135. פיצוי במקרה שפסק דין הושג במרמה
(א)ניתן פסק דין של פינוי על פי אחת העילות שבסעיף 131(7) עד (11), ואחרי ביצועו הוכח שפסק הדין הושג בטענות כוזבות או בהעלמת עובדות חשובות, רשאי בית המשפט לחייב את בעל הבית לשלם לדייר כל סכום שייראה לו כפיצוי בעד נזק או הפסד שנגרמו לדייר כתוצאה מפסק הדין.
(ב)כן רשאי בית המשפט לחייב את בעל הבית כאמור, אם תוך זמן סביר לא השתמש בעל הבית במושכר לצורך עצמו או לא החל בבניה, הכל לפי הענין, אלא אם נראה לבית המשפט שהדבר נגרם מסיבה שאינה תלויה בבעל הבית או מסיבה סבירה אחרת.
(ג)סעיף זה בא להוסיף על סמכות בית המשפט לבטל פסק דין שהושג במרמה, ולא לגרוע ממנה.
The text on this page is adapted from the entry חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל״ב–1972 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.