Law1999The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 181 of חוק החברות, התשנ״ט–1999, חילוט.
This section is in חלק חמישי: בעל מניה / פרק ראשון: בעל מניה ותעודת מניה
181. חילוט
(א)חברה רשאית לקבוע בתקנונה או בהסכם הקצאה, הוראה ולפיה רשאי הדירקטוריון לחלט מניה שהקצתה החברה ולמכור אותה, אם התמורה שהתחייב לה בעל המניה (להלן – החייב), כולה או מקצתה, לא ניתנה במועד ובתנאים שנקבעו בהסכם או בתקנון.
(ב)מניות שחולטו וטרם נמכרו יהיו מניות רדומות, כמשמעותן בסעיף 308.
(ג)החייב ימשיך לחוב לחברה, אלא אם כן נמכרו המניות שחולטו והחברה קיבלה את מלוא התמורה שלה התחייב, בתוספת ההוצאות שנלוו למכירה.
(ד)עלתה התמורה שנתקבלה בשל מכירת המניות שחולטו על התמורה שלה התחייב החייב, יהיה זכאי החייב להשבת התמורה החלקית שנתן בעבורן, אם היתה כזו, כפוף להוראות התקנון או הסכם ההקצאה, ובלבד שהתמורה שתיוותר בידי החברה לא תפחת ממלוא התמורה שלה התחייב החייב, בתוספת ההוצאות שנלוו למכירה.
(ה)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל סעד אחר של החברה כלפי החייב.
The text on this page is adapted from the entry חוק החברות, התשנ״ט–1999 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.