Law1950The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 11 of חוק נכסי נפקדים, תש״י–1950, הריסת בנינים והפסקת פעולות בנייה.
11. הריסת בנינים והפסקת פעולות בנייה
(א)נכס מוקנה מסוג המקרקעים שעליו נבנה, או הולך ונבנה, בנין, בלי היתר בכתב מאת האפוטרופוס, רשאי האפוטרופוס לצוות כי –
(1)כל פעולת בנייה על הנכס תופסק במועד שנקבע בצו;
(2)הבנין ייהרס;
(3)ההוצאות הכרוכות בביצוע צו לפי פסקה (2) ישולמו לו על ידי האחראים לפעולת הבנייה או על ידי מבצעיה.
(ב)צו לפי סעיף קטן (א)(1) יוצג במקום בולט על הנכס שאליו הוא נוגע, או סמוך לו ככל האפשר, וכל העובר על האמור בצו אשם בעבירה ודינו כנקבע בסעיף 35(א).
(ג)צו לפי סעיף קטן (א)(2) יוגש למשרד ההוצאה לפועל, והמשרד ימסור העתק ממנו לכל מי שאליו הוא נוגע, כדרך שמוסרים העתק מפסק־דין לנשפט לחובתו, וינהג כבהוצאה לפועל של צו הריסה.
(ד) (1)כל הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי פסקה (1) או (2) מסעיף קטן (א) רשאי לערער עליו לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא הנכס, תוך שבעה ימים מהיום בו הגיע הצו לידיעתו.
(2)הערעור יוגש ויתברר בצורת בקשה בדרך המרצה. האפוטרופוס יהיה משיב בערעור.
(3)הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע הצו, אלא אם ציווה על כך שופט משופטי בית המשפט המחוזי.
(4)בית המשפט המחוזי רשאי לאשר את הצו, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלו.
(5)החלטת בית המשפט המחוזי בערעור לפי סעיף זה היא סופית.
(ה)ציווה האפוטרופוס כאמור בפסקה (2) מסעיף קטן (א), רשאי הוא להרחיק מעל הנכס או לעכב תחת ידו את כל החמרים, המכשירים והכלים שנמצאו על הנכס, כדי לפנות את הנכס או כדי להבטיח תשלום הוצאותיו הכרוכות בביצוע הצו.
(ו)”בנין“, בסעיף זה, פירושו כבסעיף 2 לפקודת בנין ערים, 1936.
The text on this page is adapted from the entry חוק נכסי נפקדים, תש״י–1950 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.