Section 8 of פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, הפיצויים.

(1)היה גודל השטח שנלקח עולה על רבע החלקה שממנה נלקח, ישולמו לבעל הקרקע שנרכשה פיצויים בעד השטח העודף על הרבע.

(2)סכום הפיצויים ייקבע לפי הסכם בין הרשות ובין בעל הקרקע פרט למקרים המנויים להלן.

(3)ואלה המקרים שבהם יקבע בית המשפט את חובת הפיצויים ואת סכומם ויפסוק בכל סכסוך על טובת הנאה או על זכות בקרקע, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלת ישראל או לפי בקשת בעל הקרקע:

(א)אין הסכם על תשלום פיצויים או על סכומם;

(ב)בעל הקרקע לא הגיש לרשות תביעת פיצויים תוך שנה אחת מיום שקנתה אחיזה בקרקע לפי סעיף 4, ואם היתה הקרקע מן הסוג שחלות עליו הוראות סעיף 3 של חוק לתיקון פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), תשי״א–1951 – מיום מתן הצו על פי סעיף 3(א) לחוק האמור;

(ג)הוגשה תביעה כאמור ולא הוגשו ראיות מספיקות לחיזוק התביעה;

(ד)הוגשו תביעות שונות או סותרות ביחס לאותה קרקע או לכל זכות או טובת הנאה בה;

(ה)הממשלה טענה שהקרקע היא אדמת מדינה פנויה.

(4)החלטת בית המשפט בנוגע לפיצויים, או בכל סכסוך על טובת הנאה או על זכות בקרקע, תהיה סופית ביחס לכל הצדדים שאליהם נשלחו הודעות על בקשה שהוגשה לפי סעיף קטן (3), או שהתיצבו ותבעו, בעצמם או על ידי מיופה כוח, את הקרקע או כל זכות או טובת הנאה בה; אולם מי שלא נשלחה אליו הודעה כאמור, או שלא התיצב ולא תבע כאמור, – רשאי להגיש תביעה תוך שנה לאחר תאריך ההחלטה הסופית.

(5)פסק בית המשפט פיצויים ולא הורה על דרך תשלומם, יושלש סכום הפיצויים בבית המשפט ובית המשפט לא ישלמו אלא כעבור שנה מתאריך ההחלטה הסופית, או תוך תקופה קצרה יותר, כפי שיחליט, ולאחר שתוגש לו בקשה על כך מאת אדם התובע את הפיצויים, והפיצויים ישולמו כפי שיורה בית המשפט.

(6) (א)השלשת הפיצויים בבית המשפט כוחה יפה כסילוק מלא ופוטרת את הממשלה ואת הרשות מאחריות לכל תביעה על הקרקע ועל זכות או טובת הנאה בה.

(ב)אולם אדם הטוען לפיצויים שהושלשו בבית המשפט רשאי – אם לא שולמו, כולם או מקצתם – לתבוע תוך שלוש שנים מתאריך ההחלטה הסופית, שישלמו לו אותם פיצויים, כולם או מקצתם; כן רשאי כל אדם הטוען שזכותו עדיפה לקבלת סכום הפיצויים להגיש תביעה נגד האדם שהפיצויים שולמו לו.

(7)תביעות לתשלום פיצויים המושלשים בבית המשפט יש להגישן על ידי הודעה בדרך המרצה, באופן שייקבע בתקנות בית הדין הנוהגות באותה שעה והמסדירות מסירות הודעות בדרך המרצה, ובצירוף הצהרה בשבועה המפרטת את הנימוקים שעליהם מבוססת התביעה.

לפי סעיף 3 לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), תש״ם–1980, תינתן הצהרה באזהרה במקום הצהרה בשבועה.

(8)תשלום הפיצויים לאדם שיש לשלם לו, את השלשת הפיצויים בבית המשפט על יסוד החלטתו, פוטרים את הממשלה ואת הרשות מכל אחריות על אופן השימוש באותם פיצויים או על השימוש בהם לרעה. ואולם אם המחזיק בקרקע הוא אדם שאיננו בעל הקנין בה, או שהוא מחזיק בה בתורת בא־כוח, אין התשלום למחזיק כאמור פוטר מהאחריות אלא אם סכום הפיצויים ושיעוריהם או מועד תשלומם נקבעו בהסכמת בעל הקנין בקרקע, או על־ידי בית־המשפט, לאחר מסירת הודעה שבית המשפט ידרוש למסרה.