Section 5 of חוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986, אחריות לשימוש לרעה.

(א)בסעיף זה ובסעיף 6 –

”שימוש לרעה“ – שימוש בכרטיס חיוב בידי מי שאינו זכאי לכך לפי חוזה כרטיס חיוב בדרך של רכישת נכסים או משיכת כסף, ובכרטיס תשלום – גם טעינתו;

”הודעה“ – הודעה של הלקוח למנפיק אחרי שנודע לו על גניבת כרטיס החיוב, על אבדנו או על שימוש לרעה.

(ב)הלקוח לא יהיה אחראי בשום מקרה לשימוש לרעה שנעשה אחרי שנמסרה ההודעה.

(ג)הלקוח יהיה אחראי לשימוש לרעה שנעשה לפני שנמסרה הודעה למנפיק, לפי הסכום הנמוך מבין שני אלה:

(1)סכום קבוע של 75 שקלים חדשים בתוספת של 30 שקלים חדשים לכל יום מהמועד שבו נודע לו על גניבת כרטיס החיוב, על אבדנו או על השימוש לרעה בו עד מועד מסירת ההודעה; על אף האמור לעיל, אם מסר הלקוח את ההודעה תוך שלושים ימים מיום שנעשה לראשונה שימוש לרעה, לא יהיה אחראי לסכום העולה על 450 שקלים חדשים; יום ההודעה לא ייכלל במנין הימים, אם נמסרה באותו יום שבו נודע ללקוח על האובדן או הגניבה.

(2)סכום העסקאות או הפעולות שבוצעו בפועל.

(ד)הגבלת האחריות האמורה בסעיף זה לא תחול אם נתקיים אחד מאלה:

(1)הלקוח מסר את כרטיס החיוב לאדם אחר, למעט מסירה בנסיבות סבירות למטרת שמירה בלבד ואולם הלקוח לא יהיה אחראי לשימוש לרעה שנעשה אחרי שכרטיס החיוב שנמסר לאדם אחר, אבד לאותו אדם או נגנב ממנו; לענין זה, מסירת כרטיס החיוב יחד עם הצופן לא תיחשב כמסירה בנסיבות סבירות;

(2)השימוש בכרטיס החיוב נעשה בידיעת הלקוח;

(3)הלקוח פעל בכוונת מרמה.

(ה)הלקוח לא יהיה אחראי בשום מקרה לשימוש לרעה שנעשה לאחר שכרטיס החיוב הגיע להחזקתו של המנפיק.

(ה1)על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ה), בכרטיס תשלום, יהיה הלקוח אחראי, נוסף על האמור בסעיפים קטנים (ג) או (ד), גם לסכום הכסף הצבור בכרטיס עד לטעינתו הראשונה בידי מי שאינו זכאי לכך; אחריותו של לקוח לענין סכום הכסף הצבור בכרטיס כאמור לא תעלה, בכל מקרה, על סכום של 400 שקלים חדשים.

(ו)לא תחול על הלקוח אחריות כלשהי לשימוש לרעה שנעשה בכרטיס חיוב, להוציא האחריות המפורטת בחוק זה.

(ז)(בוטל).