Law1986The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 4 of חוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986, סיום חוזה כרטיס חיוב.
This text is no longer in force.
The source says: חוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986 בוטל ביום 14.10.2020 לפי חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019.
This section is in פרק א׳: כרטיסי חיוב / סימן ב׳: הוראות כלליות
4. סיום חוזה כרטיס חיוב
תיקון: תשנ״ו
(א)הלקוח והמנפיק רשאים לסיים חוזה כרטיס חיוב בכל עת על ידי הודעה מצד אחד למשנהו.
(ב)הודיע הלקוח על סיום החוזה, יהיה מועד הסיום המועד שבו נמסר הכרטיס למנפיק; אבד או נגנב כרטיס החיוב והודיע הלקוח על סיום החוזה, יהיה מועד הסיום המועד שבו נמסרה ההודעה למנפיק.
(ב1)נאמן בפשיטת רגל של לקוח או הכונס הרשמי, כמשמעותם בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980, רשאים לסיים חוזה כרטיס חיוב של לקוח במקומו, לפי הוראות סעיף 42א לפקודה האמורה; מועד סיום החוזה יהיה המועד שבו נמסרה ההודעה למנפיק.
(ג)הודיע המנפיק על סיום החוזה, יהיה מועד הסיום המועד שבו נמסרה ההודעה ללקוח.
(ד)האמור בסעיף קטן (ג) אינו גורע מזכותו של המנפיק להשעות את הזכות להשתמש בכרטיס חיוב, אם היה למנפיק חשש סביר שהלקוח לא יוכל לשלם במועד המוסכם את תמורת הנכסים שרכש; הורה המנפיק על השעיה כאמור, יודיע על כך, בו־זמנית, ללקוח.
The text on this page is adapted from the entry חוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.