Skip to main content

Law1975

Section 102 of חוק מס ערך מוסף, תשל״ו–1975, דרכי הגביה.

This section is in פרק י״ד: גבייה, קנסות וריבית

102. דרכי הגביה

תיקון: תשע״ד־2

(א)פקודת המסים (גביה) תחול על גביית המגיע לאוצר המדינה לפי חוק זה וניתן לגבותו גם בדרך תובענה אזרחית.

(ב)לשם אכיפת המגיע לאוצר המדינה לפי חוק זה, לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי המנהל לעקל בהתאם להוראות סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה), גם רכב של החייב החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים המפורט להלן, לפי העניין:

(1)הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב;

(2)אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה:

(א)לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה);

(ב)המנהל עשה מאמץ ממשי להודיע, סמוך לפני העיקול, לחייב, ואם הוא תאגיד – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של התאגיד, על הכוונה לעקל את הרכב;

(ג)הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק מס ערך מוסף, תשל״ו–1975⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring