Skip to main content

Law1975

Section 112 of חוק מס ערך מוסף, תשל״ו–1975, אמצעי כפיה מנהליים.

This section is in פרק ט״ו: סמכויות לביצוע

112. אמצעי כפיה מנהליים

(א)נוכח המנהל כי עוסק אינו נותן דו״ח כדין על כל עסקאותיו, או לא שילם את המס המתחייב מדו״ח שהגיש, או לא הגיש במשך השנה שחלפה יותר משני דו״חות לפי סעיף 67, או שעבר עבירה בכוונה להתחמק מתשלום מס, רשאי הוא –

(1)לדרוש מהעוסק כי יתן ערובה, להנחת דעתו, לתשלום כל חוב ולקיום הוראות חוק זה, ואם לא נתן ערובה במועד שקבע המנהל – לאסור עליו את המשך עיסוקו עד להמצאת הערובה;

(2)לאסור עליו העברת טובין או מתן שירותים, במהלך עיסוקו, בטרם יסמן המנהל את החשבונית, את תעודת המשלוח או מסמך אחר, כפי שיקבע המנהל.

(ב)החלטת המנהל לאסור את המשך העיסוק או העברת טובין או מתן שירותים תיכנס לתקפה כתום חמישה־עשר יום מיום שהומצאה לעוסק.

(ג)על החלטת המנהל כאמור ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי; הגשת הערעור תעכב את ביצוע ההחלטה כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק מס ערך מוסף, תשל״ו–1975⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring