Section 9 of חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), התשע״א–2011, הגשת תכנית לדיור לאומי לוועדה.

(א)אלה רשאים להכין תכנית לדיור לאומי ולהגישה לוועדה:

(1)משרד ממשלתי;

(2)רשות מקרקעי ישראל;

(3)ועדה מחוזית – לגבי תכניות בתחום מרחב התכנון שלה;

(4)ועדה מקומית – לגבי תכניות בתחום מרחב התכנון שלה;

(5)רשות מקומית – לגבי תכניות בתחום שיפוטה.

(א1)על אף הוראות סעיף קטן (א) –

(1)בתכנית לדיור לאומי שאינה בקרקע שעיקרה מקרקעי ישראל, לרבות בתכנית לדיור לאומי ביישוב מיעוטים בקרקע ש־40% או יותר ממנה אך פחות מ־80% הם מקרקעי ישראל, רשאים להכין את התכנית ולהגישה לוועדה, נוסף על הגופים המנויים בסעיף קטן (א), גם בעלי הקרקע שאינה מקרקעי ישראל, ובלבד שמתקיים המפורט להלן:

(א)בעלי הקרקע המחזיקים ב־80% לפחות מהקרקע שאינה מקרקעי ישראל נתנו את הסכמתם לתכנית לאחר שנמסרה לכל בעלי הקרקע הודעה בדבר הכנת התכנית; הודעה כאמור תימסר לפי מענם הידוע של הבעלים;

(ב)רשות מקרקעי ישראל נתנה את הסכמתה העקרונית לתכנית; לא השיבה רשות מקרקעי ישראל לבקשה לקבלת הסכמתה בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לה, לא תידרש הסכמתה כתנאי להגשת התכנית, בכפוף להוראות סעיף 13(ה);

(2)בתכנית לדיור לאומי במתחם פינוי ובינוי, רשאי להכין את התכנית ולהגישה לוועדה מי שרשאי להגישה לפי חוק התכנון.

(ב)מגיש תכנית לדיור לאומי יצרף לה חוות דעת הערוכה בהתאם לדרישות הוועדה והסוקרת את העניינים המנויים בסעיף 12(א).

(ג)הוגשה תכנית לדיור לאומי לוועדה כאמור בסעיף קטן (א), יעביר מגיש התכנית העתק ממנה לוועדה המקומית שבתחום מרחב התכנון שלה נכלל רוב שטחה של התכנית.

(ד)כללה תכנית לדיור לאומי גם קרקע שאינה מקרקעי ישראל, יאשר מתכנן המחוז, כתנאי להגשתה, כי הקרקע שאינה מקרקעי ישראל נחוצה לתכנית מבחינה תכנונית וראויה להיכלל בה.