Law1991The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 7 of חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991, בדיקה כפויה לא דחופה.
7. בדיקה כפויה לא דחופה
פסיכיאטר מחוזי רשאי להורות בכתב כי אדם יובא לבדיקה פסיכיאטרית, אם הובאו לפניו ראיות לכאורה כי נתמלאו באדם כל התנאים האלה:
(1)הוא חולה וכתוצאה ממחלתו פגום, במידה ניכרת, כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות;
(2)נתקיים בו אחד מאלה:
(א)הוא עלול לסכן את עצמו או את זולתו, סיכון פיזי שאינו מיידי;
(ב)יכולתו לדאוג לצרכיו הבסיסיים פגומה בצורה קשה;
(ג)הוא גורם סבל נפשי חמור לזולתו, באופן הפוגע בקיום אורח החיים התקין שלו;
(ד)הוא פוגע פגיעה חמורה ברכוש;
(3)הוא סירב להיבדק בידי פסיכיאטר.
The text on this page is adapted from the entry חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.