Skip to main content

Regulations1996

Section 1 of תקנות הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1996, בקשה למינוי סניגור ציבורי.

1. בקשה למינוי סניגור ציבורי

(א)מי שנתמלא בו אחד התנאים המפורטים בסעיף 18(א)(1) עד (4) או (7) לחוק או בתקנות לפי סעיף 18(ג) לחוק (להלן – המבקש), יגיש את בקשתו למינוי סניגור ציבורי ללשכת הסניגוריה הציבורית במחוז שבו מתנהל ההליך המשפטי נגדו, לפי טופס 1 בתוספת.

(ב)הבקשה למינוי סניגור ציבורי של עצור תועבר ללשכת הסניגוריה הציבורית, באמצעות הממונה על החקירה, בהקדם האפשרי.

(ג)עצור שהובא לבית משפט להליך של מעצר או שחרור בערובה, וטרם הגיש את בקשתו למינוי סניגור ציבורי, כאמור בתקנת משנה (א) או שהבקשה טרם הועברה ללשכת הסניגוריה הציבורית לפי תקנת משנה (ב), רשאי להגיש את בקשתו כאמור באמצעות נציג הסניגוריה הציבורית שבבית המשפט.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הסניגוריה הציבורית, התשנ״ו–1996⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring