Section 22 of פקודת העתונות, 1933, עונשו של המדפיס וכו׳ עתון בלי רשיון וכו׳.

(1)כל אדם –

(א)המדפיס או מפרסם עתון בטרם נתקבל רשיון בעדו או גורם או מתיר להדפסתו או לפרסומו, –

(ב)המדפיס או מפרסם עתון לאחר שבוטל הרשיון של העתון או שנחשב כמבוטל, או גורם או מתיר את להדפסתו או לפרסומו,

יאשם בעברה ויהא צפוי לששת חדשי מאסר ולקנס בסכום מאה לירות או לשני העונשין כאחד, ובמקום העונש הזה או העונשין הללו, או נוסף עליהם, יוכל בית המשפט לצוות לתפוש ולהחרים כל גליון מן העתון הזה.

(2)אם היה המדפיס או המפרסם עתון בדרך זה חברה, או אגודה שיתופית הרי, אם היה חברה (ולא חברה נכרית) יאשמו מנהל העסקים של החברה ומזכיר החברה בעברה, ואם היה חברה נכרית, יאשם האדם המורשה לשמש כבא כוחה בישראל, ואם היה אגודה שיתופית – יאשם יו״ר ועד ההנהלה של האגודה ויהיו צפויים לעונשין שנקבעו בסעיף הקטן הקודם, ובמקום העונש הזה או העונשין הללו או נוסף עליהם רשאי בית המשפט לצוות לתפוש ולהחרים כל גליון של העתון שנדפס או פורסם כאמור.

(3)אין רואין שום אדם כאילו הדפיס או פרסם עתון או כאילו גרם להדפסתו או לפרסומו מחמת זה בלבד שבמהלך עבודתו או משלח ידו הוא משתתף בהדפסתו של העתון או בפרסומו כסדר אותיות או כמחלק עתונים, או בתפקיד אחר כיוצא בזה.