Law1951The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of חוק נכסי המדינה, תשי״א–1951, פירושים.
1. פירושים
בחוק זה –
”ישראל“ – השטח בן חל משפט מדינת ישראל;
”נכס“ - כולל מקרקעים ומטלטלים, וכן זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא;
”נכסיהם של שלטונות ארץ ישראל“ כוללים –
(1)כל המקרקעים;
(2)כל ההמכרות והמחצבים למיניהם הנמצאים במקרקעים או במים, מתחת להם או עליהם, בין שהמים הם נהרות או ימים שבפנים הארץ ובין שהם מי חוף;
(3)כל המטלטלים;
(4)כל הזכויות, בין מוחזקות ובין ראויות;
שהיו ביום ה׳ באייר תש״ח (14 במאי 1948) קנין ממשלת ארץ ישראל, כל מחלקה ממחלקותיה או שירות משירותיה, או קנין הנציב העליון, אם כנאמן בעד ממשלת ארץ ישראל ואם באופן אחר, או קנין נושא תפקיד אחר בממשלת ארץ ישראל בתוקף תפקידו, אם כנאמן בעד ממשלת ארץ ישראל או בעד כל מחלקה ממחלקותיה או שירות משירותיה, ואם שלא כנאמן כלל;
”קרקע עירונית“ פירושו – מקרקעים בישראל המצויים בתחומי שטח תכנון עיר, להוציא שטח תכנון גלילי;
”זכיון“ - כולל רשיונות, תעודות היתר, חוזי חכירה לכריה וזכויות כריה לפי פקודת המכרות, פקודת כריית השמן, 1938, או פקודת המינראלים הרדיואקטיביים, 1947.
The text on this page is adapted from the entry חוק נכסי המדינה, תשי״א–1951 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.