Section 5 of חוק נכסי המדינה, תשי״א–1951, עסקאות בנכסי מדינה.

(א)בהתחשב עם האמור בסעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד), רשאית הממשלה, בשם המדינה, למכור נכסים מנכסי המדינה – בין נכסים שמדובר בהם בסעיף 2 או 3, ובין נכסי מדינה אחרים המצויים בישראל או מחוצה לא – להעבירם בדדרך אחרת, להשכירם, להחכירם, להחליפם, לשעבדם, לחלקם, להפרידם, לאחדם, להרשות את השימוש בהם או את ניצולם, ולהעניק זכויות אחרות בהם, הכל בתנאים שתתראה נאותים.

(ב)הממשלה לא תהא רשאית למכור מקרקעי ישראל, כמשמעותם בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל, שאינם קרקע עירונית וששטחם עולה על 100 דונם, להעביר את הבעלות בהם בדרך אחרת, להשכירם או להחכירם, אלא באישור מועצת מקרקעי ישראל.

(ג)הממשלה לא תהא רשאית, בשם המדינה, להעניק זכיון, לתקופה העולה על 20 שנים, בין לפי חוק זה ובין לפי חוק אחר, הנוגע למכרות או למחצבים של המדינה, אלא באישור ועדת הכספים של הכנסת; בסעיף זה, ”מכרות“ ו”מחצבים“ – כמשמעותם בפקודת המכרות.

(ד)הממשלה לא תהא רשאית, בשם המדינה, למכור או להעביר בדרך אחרת מניות בחברה כמשמעותה בפקודת החברות –

(1)שעיסוקה העיקרי ייצור חשמל או ניצול מקורות מים בישראל – אלא באישור הכנסת;

(2)שתמורתן בעסקה המוצעת עולה על 10,000 שקלים חדשים – אלא באישור ועדת הכספים של הכנסת; הוראה זו לא תחול על מכירת מניות בבורסה, כל עוד מתקיימים התנאים הבאים:

(א)סך כל התמורה בשנת כספים אחת אינו עולה על 10,000,000 שקלים חדשים; הסכום כאמור ישתנה ב־1 באפריל של כל שנה, החל משנת הכספים 1990, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן מן המדד שפורסם לחודש פברואר 1989 עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי;

(ב)סך כל המניות של חברה מסויימת שנמכרו בשנת כספים אחת אינו עולה על 5% מערכן הנקוב של המניות המוצאות והנפרעות של אותה חברה.

(ה)הודעה על כל מכירה של נכס מקרקעים מנכסי המדינה בישראל לפי סעיף זה תפורסם הרשומות תוך שלושה חדשים מתאריך המכירה.