Skip to main content

Law1961

Section 72 of חוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961, דחיית הביצוע.

This section is in פרק שישי: אתיקה מקצועית ושיפוט משמעת

72. דחיית הביצוע

תיקון: תש״ם־2, תשס״ח

(א)ביצועו של פסק דין של בית דין משמעתי, לא יעוכב רק בשל כך שאפשר לערער על פסק הדין או שעוד לא תמו כל ההליכים בערעור שהוגש על פסק הדין.

(א1)בית הדין המשמעתי, ואם הוגש ערעור – בית הדין שלערעור או בית המשפט שלערעור, רשאי להורות על עיכוב ביצועו של פסק דין של בית הדין המשמעתי עד להכרעה בערעור או עד למועד מוקדם מזה שיקבע, בתנאים שיקבע או בלא תנאים.

(ב)פסק דין מרשיע שאין עליו עוד ערעור, רשאי בית הדין המשמעתי שהטיל את העונש, ואם היה ערעור – בית הדין המשמעתי או בית המשפט שהכריע בערעור, לדחות, מטעמים שיירשמו, את ביצועו, כולו או חלקו, למועד שיקבע, בתנאים שיקבע או ללא תנאים.

(ג)על החלטה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 70 ו־71.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring