The full text of חוק לשכת עורכי הדין, תשכ״א–1961, in 212 sections.

מוקמת בזה לשכת עורכי הדין (להלן – הלשכה), שתאגד את עורכי הדין בישראל ותשקוד על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין, וכן תפעל למען הגנה על שלטון החוק, זכויות האדם וערכי היסוד של מדינת ישראל.

הלשכה –

(1)תרשום מתמחים, תפקח על התמחותם ותבחנם;

(2)תסמיך עורכי דין על ידי קבלתם כחברי הלשכה;

(2א)תנהל מרשם של עורכי דין זרים, בהתאם להוראות לפי פרק שמיני א׳;

(3)תקיים שיפוט משמעת לחבריה, לעורכי דין זרים הרשומים במרשם כאמור בפסקה (2א) ולמתמחים;

(4)תיתן סעד משפטי למעוטי אמצעים שאינם זכאים לכך מהמדינה לפי חוק;

הכל בהתאם לחוק זה.

הלשכה רשאית, בין השאר –

(1)לחוות דעתה על הצעות חוק וחקיקת משנה;

(2)(נמחקה);

(3)לשמש בורר ולמנות בוררים;

(3א)לארגן השתלמויות מקצועיות לחברי הלשכה;

(3ב)לעסוק בהליכי גישור;

(3ג)לנהל את קשרי החוץ של הלשכה;

(3ד)לנהל את קשרי הלשכה עם רשויות המדינה;

(4)לפעול להגנת עניניהם המקצועיים של חברי הלשכה;

(5)לייסד קרנות ביטוח, קרנות פנסיה ומוסדות אחרים של עזרה הדדית לחברי הלשכה;

(5א)לפעול לטובת צורכי חברי הלשכה;

(6)ליזום פעולות ומפעלים של מחקר המשפט בכלל, והמשפט העברי בפרט, ולהשתתף בפעולות ומפעלים כאלה;

(7)לעסוק בהוצאת ספרות משפטית.

הלשכה היא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.

מקום מושבה של הלשכה הוא ירושלים.

הלשכה תעמוד לבקרתו של מבקר המדינה.

אלה מוסדות הלשכה:

(1)ראש הלשכה;

(2)המועצה הארצית;

(3)(נמחקה);

(4)הועדים המחוזיים;

(5)בית דין משמעתי ארצי;

(6)בתי דין משמעתיים מחוזיים;

(7)(נמחקה);

(8)ועדת אתיקה ארצית;

(9)ועדות אתיקה מחוזיות.

כהונה בתפקיד שאליו נבחר או נתמנה חבר הלשכה בידי המועצה הארצית, לא תהא ליותר משלוש תקופות כהונה רצופות; סעיף זה לא יחול על עובד הלשכה המועסק על ידיה בשכר.

(בוטל).

(א)ראש הלשכה ייבחר על ידי חברי הלשכה מבין חבריה, לארבע שנים, במועד שתקבע המועצה הארצית ובלבד שלא יהא בפגרת הקיץ של בתי המשפט; הבחירות יהיו אישיות, כלליות, שוות, חשאיות, ישירות וארציות.

(ב) (1)לראש הלשכה ייבחר המועמד שקיבל את מספר הקולות הגדול ביותר, ובלבד שקיבל לפחות שתי חמישיות מהקולות הכשרים;

(2)לא קיבל שום מועמד שיעור קולות כאמור בפסקה (1), יקויימו, כעבור שבועיים, בחירות חוזרות ובהן יעמדו לבחירה שני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שקיבל בבחירות החוזרות את המספר הגדול ביותר של קולות כשרים – הוא הנבחר.

(ג)ראש הלשכה יכהן כיושב ראש המועצה הארצית, ינחה את המנהל הכללי של הלשכה במילוי תפקידו בכפוף להחלטות המועצה הארצית, כאמור בסעיף 19ב(א), וימלא כל תפקיד אחר שהוטל עליו לפי חוק.

(א)המועצה הארצית תבחר ממלא מקום לראש הלשכה מבין חבריה בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.

(ב)נבצר מראש הלשכה זמנית למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כראש הלשכה במקומו.

(א)התפטר ראש הלשכה, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו והכל אם השלים שלוש שנים לפחות בתפקיד, תבחר המועצה הארצית ראש לשכה במקומו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.

(א1)התפטר ראש הלשכה, נפטר או נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו לפני שהשלים שלוש שנים לפחות בתפקיד, יבחרו חברי הלשכה ראש לשכה בבחירות מיוחדות.

(א2)הבחירות המיוחדות ייערכו במועד שקבעה המועצה הארצית ולא יאוחר מ־90 ימים מהיום שבו התפנה תפקיד ראש הלשכה; על הבחירות המיוחדות יחולו הוראות סעיף 8.

(ב)ראש לשכה שנבחר לפי סעיף זה יכהן עד תום תקופת הכהונה של ראש הלשכה שבמקומו נבחר.

(א)המועצה הארצית רשאית, בהחלטה שהתקבלה ברוב של לא פחות משני שלישים מחבריה, להעביר את ראש הלשכה מכהונתו, החלטה כאמור יראוה כהחלטת המועצה על התפזרותה.

(ב)הבחירות למועצה הארצית ולראש הלשכה ייערכו לא יאוחר מתוך שישים ימים מיום ההחלטה כאמור.

(ג)המועצה הארצית לא תדון בהעברת ראש הלשכה מכהונתו, אלא על פי הצעת רוב חבריה ואלא אם כן חלפה שנה מיום בחירתו; בדיון כאמור תינתן לראש הלשכה הזדמנות לטעון את טענותיו, בעצמו או באמצעות נציגו שאינו חבר המועצה הארצית; המועצה הארצית תקבע את הנוהל לעניין זה.

(ד)(בוטל).

(ה)דיוני המועצה הארצית לפי סעיף זה ייערכו בישיבה שנועדה לענין זה בלבד או בישיבות סמוכות זו לזו שנועדו כאמור; על מועד הישיבה הראשונה תימסר לכל חברי המועצה הארצית הודעה בכתב, לפחות עשרה ימים מראש.

(א)המועצה הארצית תכהן ארבע שנים ותורכב מאלה:

(1)ראש הלשכה;

(2)המנהל הכללי של משרד המשפטים;

(3)פרקליט המדינה;

(4)הפרקליט הצבאי הראשי;

(5)עשרים ושמונה חברים שיבחרו חברי הלשכה במועד הבחירות לראש הלשכה בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות, ישירות וארציות;

(6)שני חברים מכל מחוז, שהם יושב־ראש הועד המחוזי וחבר הלשכה הרשום באותו מחוז שייבחר על ידי הועד המחוזי בבחירות חשאיות.

(ב)(בוטל).

(ג)המועצה הארצית תתווה את מדיניות הלשכה, תבצע מדיניות זו ותפקח על פעילות הלשכה, ובכלל זה –

(1)תקבע את מדיניות הלשכה בתחומי התפקידים והסמכויות שהוקנו לה לפי הוראות חוק זה;

(2)תקבע, מדי שנה, את אלה:

(א)התקציב השנתי של הלשכה לפי הוראות סעיף 95 ודרך ביצועו;

(ב)תכנית הפעולה של הלשכה לאותה שנה ותכניותיה לטווח ארוך;

(3)תפקח על עמידת הלשכה ביעדי התקציב השנתי שקבעה ועל ביצועו, ועל הגשמת המדיניות והתכניות של הלשכה;

(4)תהיה אחראית לעריכת הדוחות הכספיים של הלשכה ולאישורם;

(5)תפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי ופעולותיו;

(6)תבצע כל תפקיד אחר שהוטל עליה לפי חוק.

(ד)כל סמכות של הלשכה שלא יוחדה לפי חוק למוסד ממוסדותיה, תהיה נתונה בידי המועצה הארצית.

(ה)לשם מילוי תפקידיה, רשאית המועצה הארצית, בהתאם לכללים שייקבעו, לפעול באמצעות ועדות שתמנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ואולם –

(1)המועצה הארצית לא תאצול לוועדות כאמור סמכות הנתונה לה לפי חוק;

(2)החלטה שהסמכות לקבלה יוחדה לפי חוק למועצה הארצית תתקבל בידי המועצה הארצית במליאתה.

(ו)המועצה הארצית תמנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ועדות אלה:

(1)ועדת התמחות, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי סעיפים 27, 29, 30, 34, 35(ב) ו־44, וכן סמכויות נוספות בנוגע להתמחות, מאמנים ומתמחים הנתונות ללשכה בהתאם לכללים שנקבעו לפי חוק זה;

(2)ועדת שכר טרחה, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי סעיפים 84(ב) ו־89;

(3)ועדת ביקורת כאמור בסעיף 10א (בפרק זה – ועדת הביקורת);

(4)ועדת חברות בלשכה, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי סעיפים 48 עד 52ב;

(5)ועדת עורכי דין זרים, אשר משתתמנה תהיה מוסמכת להפעיל את סמכויות הלשכה לפי פרק שמיני א׳;

(6)ועדת כספים, שתפקידה לייעץ ולהמליץ למועצה הארצית בכל ענייני הכספים של הלשכה, ובכלל זה בקביעת דמי חבר ואגרות לפי סעיף 93, בהכנת התקציב השנתי לפי סעיף 95 ובפיקוח על יישומו, והכול כפי שייקבע בכללים.

(ז) (1)מספר החברים בוועדות כאמור בסעיף קטן (ו), הרכבן וכשירות החברים בהן ייקבעו בכללים.

(2)ראש הלשכה, מי שהתמודד ברשימת ראש הלשכה למועצה הארצית, בעל תפקיד בלשכה או חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (ו) למעט פסקה (3) שבו, לא יהיה חבר בוועדת הביקורת.

(א)מי שהיה לחבר המועצה הארצית מכוח סעיף 9(א)(5) או מכוח סעיף קטן זה וחדל מכהונתו לפני הבחירות לפי אותו סעיף, יבוא במקומו המועמד ששמו בא ברשימת המועמדים של אותו חבר אחרי שמות המועמדים שנבחרו מתוכה בבחירות הקודמות למועצה הארצית או שהיו לחבר המועצה הארצית מכוח סעיף קטן זה, לפי הענין.

(ב)נכנס המועמד כאמור בסעיף קטן (א) בדרך זו כבר קודם לכן, או היה פסול או לא יכול היה להיות חבר המועצה הארצית מכל סיבה אחרת, או הודיע בכתב ליושב־ראש המועצה הארצית שאין ברצונו להיות חבר המועצה, יבוא במקומו המועמד ששמו בא אחריו ברשימת המועמדים האמורה, וכן הלאה.

(ג)לא היה ברשימת המועמדים מי שימלא את המקום הפנוי כאמור בסעיף קטן (א), ימנה ראש הלשכה תחתיו חבר לשכה אחר, בהתייעצות עם הציבור שמטעמו הוצעה מועמדותו של החבר שמקומו נתפנה.

(ד)חבר המועצה הארצית שבחר בו ועד מחוזי כאמור בסעיף 9(א)(6) ושחדל מכהונתו שלא עקב בחירתו של אחר תחתיו, יבחר הועד המחוזי תחתיו חבר לשכה אחר הרשום באותו מחוז.

(ה)(בוטל).

(א)חבר המועצה הארצית שנעדר מישיבות המועצה שלושה חדשים רצופים, ואם היו בשלושה חדשים פחות משלוש ישיבות – משלוש ישיבות רצופות, יחדל מכהונתו כחבר המועצה, בתנאים ובמועד שנקבעו בסעיף זה או על פיו.

(ב)תנאים להפסקת כהונה כאמור הם כי –

(1)המועצה הארצית לא נתנה רשות מראש להיעדרות חבר המועצה:

(2)יושב ראש המועצה הארצית שלח לחבר המועצה, מיד אחרי הישיבה השניה שממנה נעדר, הודעה במכתב רשום הכוללת פירוט הישיבות של המועצה הארצית שמהן נעדר וציון העובדה שההודעה נשלחה מכוח סעיף קטן זה.

(ג)ראה יושב ראש המועצה הארצית שחבר המועצה נעדר מישיבות המועצה כאמור בסעיף קטן (א) ושנתמלאו התנאים שבסעיף קטן (ב), ישלח לו הודעה במכתב רשום; ההודעה תפרט את הישיבות שמהן נעדר חבר המועצה ואת קיום התנאים שבסעיף קטן (ב) ותציין שנשלחה מכוח סעיף קטן זה.

(ד)לא הגיש חבר המועצה הארצית, תוך תקופה שנקבעה בכללים לענין זה, בקשה ליושב ראש המועצה לביטול ההודעה לפי סעיף קטן (ג), יחדל מכהונתו כחבר המועצה הארצית בתום תקופה זו, זולת אם יושב ראש המועצה הארצית ביטל את ההודעה לפני כן כאמור בסעיף קטן (ה); הגיש בקשה כאמור, תדון בה המועצה הארצית, ואם החליטה לדחותה, יחדל המבקש מכהונתו עם קבלת ההחלטה.

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (קביעת תקופה לענין סעיף 9ב לחוק), התשמ״א–1980.

(ה)יושב ראש המועצה הארצית רשאי לבטל הודעה לפי סעיף קטן (ג) אם הוכח לו שהיעדרותו של חבר המועצה הארצית נגרמה בשל מחלתו של החבר, שירותו בצבא־הגנה לישראל או שליחות ציבורית שלו.

(ו)חבר המועצה הארצית, שאילולא האמור בסעיף קטן זה היה חדל מכהונתו מחמת היעדרות מישיבות המועצה ושתחתיו לא בא חבר אחר של הלשכה בדרך האמורה בסעיף 9א(א), ימשיך לכהן כחבר המועצה הארצית על אף האמור בהוראות אחרות של סעיף זה, עד שייבחר או יתמנה אדם אחר תחתיו.

(ז)חבר מועצה יחדל לכהן כחבר המועצה אם הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת לפי כל דין שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת ועדת המינויים, לכהן כחבר המועצה, ויחולו הוראות סעיף 9א, בשינויים המחויבים.

תקופת כהונתו של ראש הלשכה תהא עד לבחירתו של אחר תחתיו; תקופת כהונתם של חברי המועצה הארצית תהא עד לבחירתם או עד למינוים של אחרים תחתם, לפי הענין; תקופת כהונתם של חברי הוועדים המחוזיים תהא עד לבחירתם של אחרים תחתם.

(א)ועדת הביקורת –

(1)תעמוד על ליקויים בניהול הלשכה, בין השאר תוך התייעצות עם המבקר הפנימי של הלשכה או עם רואה החשבון המבקר, ותציע למועצה הארצית דרכים לתיקונם; מצאה ועדת הביקורת ליקוי כאמור שהוא ליקוי מהותי, תקיים ישיבה אחת לפחות לעניין הליקוי הנדון, בנוכחות המבקר הפנימי או רואה החשבון המבקר, לפי העניין;

(2)תבחן את מערך הביקורת הפנימית של הלשכה ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לשם מילוי תפקידו, בשים לב, בין השאר, לצרכיה המיוחדים של הלשכה;

(3)תדון בדוחות של המבקר הפנימי, בדוחות מבקר המדינה ובדוחות ביקורת אחרים;

(4)תבחן את תכנית העבודה של המבקר הפנימי לפני הגשתה לאישור המועצה הארצית ותציע בה שינויים;

(5)תקבע הסדרים לעניין אופן הטיפול בתלונות של עובדי הלשכה בקשר לליקויים בניהולה ולעניין ההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו כאמור.

(ב)יושב ראש ועדת הביקורת יכנס את ועדת הביקורת לדיון בנושאים שיועמדו על סדר יומה על ידיו או על ידי המבקר הפנימי, המועצה הארצית, המנהל הכללי או חבר הוועדה.

(ג)כל מי שאינו חבר בוועדת הביקורת לא יהיה נוכח בישיבות הוועדה בעת דיון ובעת קבלת החלטות הוועדה, אלא אם כן קבעו יושב ראש הוועדה או הוועדה כי הוא נדרש לשם הצגת נושא מסוים או לשם ניהולה התקין של הישיבה.

(ד)המבקר הפנימי והיועץ המשפטי של הלשכה יקבלו הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיו רשאים להיות נוכחים בעת הדיון ובעת קבלת החלטות בוועדה.

(ה)הודעה על קיום ישיבת ועדת הביקורת שבה עולה נושא הנוגע לביקורת הדוחות הכספיים תומצא לרואה החשבון המבקר, שיהיה רשאי להשתתף בה.

(ו)ועדת הביקורת תגיש למועצה הארצית, לראש הלשכה ולמנהל הכללי דוח על פעילותה, לפחות אחת לשנה.

(א)נוכח שר המשפטים כי ראש הלשכה או המועצה הארצית, לרבות ועדה מוועדותיה שמונתה לפי סעיף 9(ו), נמנעים ממילוי חובה או מביצוע תפקיד שהוטלו עליהם לפי כל דין, רשאי הוא לדרוש מהם, בצו, למלא את החובה או לבצע את התפקיד, בתוך הזמן הנקוב בצו.

(ב)לא מילאו ראש הלשכה, המועצה הארצית או הוועדה אחרי הצו, בתוך הזמן הנקוב בו, רשאי שר המשפטים למנות אדם מתאים, מבין עובדי משרדו, למילוי החובה או לביצוע התפקיד.

(א)נוכח שר המשפטים כי תפקודה של הלשכה נפגע באופן מובהק ומשמעותי ביותר בשל כך שהמועצה הארצית או ראש הלשכה אינם ממלאים את התפקידים שהוטלו עליהם לפי חוק זה, רשאי הוא, לאחר שניתנה למועצה הארצית ולראש הלשכה הזדמנות לטעון את טענותיהם לפניו, להורות על בחירת מועצה ארצית חדשה או ראש לשכה חדש, או שניהם כאחד, ולקבוע את תאריך הבחירות.

(ב)שר המשפטים לא יפעיל את סמכותו לפי סעיף קטן (א) אלא לאחר שהתרה במועצה או בראש הלשכה, לפי העניין, כי אם לא ימלאו את תפקידיהם בתוך תקופה שיקבע, יפעיל את סמכותו האמורה.

(ג)הורה שר המשפטים על בחירת מועצה ארצית חדשה, יתקיימו בחירות למועצה הארצית, ועל בחירת המועצה הארצית החדשה יחולו הוראות סעיף 9(א), בשינויים המחויבים; הורה השר על בחירת ראש לשכה חדש, יחולו הוראות סעיף 8(א) ו־(ב) על בחירת ראש הלשכה החדש.

(א)מועמד לתפקיד ראש הלשכה, רשימות מועמדים למועצה הארצית, מועמד לתפקיד יושב ראש ועד מחוזי ורשימת מועמדים לוועד מחוזי יגישו ליושב ראש הוועדה האחראית, בהתאם לכללים שנקבעו לפי חוק זה, לבחירות למוסדות אלה (בסעיף זה – ועדת הבחירות), דוח הכולל פרטים אלה (בסעיף זה – הדוח), לא יאוחר מהיום העשירי שלפני יום הבחירות:

(1)רשימה של כל התרומות שהתקבלו בעבור מועמד לראש הלשכה, מועמד ליושב ראש ועד מחוזי, רשימת מועמדים או מועמד בתוך רשימת מועמדים כאמור, במשך 90 הימים שלפני יום הגשת הדוח, ובתרומה שסכומה עולה על 50,000 שקלים חדשים – במשך השנה שלפני יום הגשת הדוח, בציון סכום התרומה, שמו של כל תורם ופרטים מזהים עליו, למעט תרומות מצטברות מאותו אדם ובני ביתו הסמוכים על שולחנו שסכומן נמוך מ־1,000 שקלים חדשים;

(2)סך ההוצאות למימון מערכת הבחירות שהוצאו עד יום הגשת הדוח;

לעניין זה, ”תרומה“ ו”הוצאה“ – בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, בארץ או בחוץ לארץ, במזומנים או בהתחייבות מכל סוג.

(ב)הדוח יוגש בידי מועמד לתפקיד ראש הלשכה, מועמד לתפקיד יושב ראש ועדת מחוזי, ולעניין רשימת מועמדים למועצה הארצית או רשימת מועמדים לוועד מחוזי – בידי המועמד הראשון ברשימת המועמדים (בסעיף קטן זה – מועמד), ויצורף אליו תצהיר חתום בידי המועמד המאמת את נכונות האמור בדוח ושלמותו; מועמד רשאי להגיש דוח אחד שיתייחס למועמדותו לתפקיד ולרשימה שבראשה הוא עומד.

(ג)ועדת הבחירות תפרסם את הדוח באתר האינטרנט של הלשכה וכן בכל דרך אחרת שתמצא לנכון, לא יאוחר מהיום השביעי שלפני יום הבחירות.

(ד)הדוח המעודכן עד ל־14 ימים לאחר יום הבחירות (בסעיף זה – הדוח הסופי) יוגש, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), לוועדת הבחירות ולרואה החשבון המבקר של הלשכה, לא יאוחר מ־28 ימים לאחר יום הבחירות, וועדת הבחירות תפרסמו באתר האינטרנט של הלשכה וכן בכל דרך אחרת שתמצא לנכון לא יאוחר משבועיים לאחר הגשת הדוח הסופי; הדוח הסופי יפורסם גם בדוח הפעילות השנתי של הלשכה, שיתפרסם לראשונה לאחר יום הבחירות.

(ה)מועמד או רשימת מועמדים כאמור בסעיף קטן (א), ינהלו תרומות שקיבלו כאמור בסעיף קטן (א)(1) והוצאות שהוציאו למימון התמודדתם בבחירות בחשבון בנק נפרד, ולפי הנחיות שקבעה המועצה הארצית לעניין ניהול מערכת חשבונות.

(ו)חשבון הבנק כאמור בסעיף קטן (ה) ומערכת החשבונות של מועמד או רשימת מועמדים כאמור בסעיף קטן (א) יעמדו לביקורת של רואה החשבון המבקר של הלשכה; במסגרת הביקורת, רשאי רואה החשבון המבקר לדרוש ממועמד, מרשימת מועמדים או מהבנק שבו מתנהל החשבון, מידע על פרטי פעולותיהם של המועמד או של רשימת המועמדים.

(ז)בתוך 12 שבועות ממועד הגשת הדוח הסופי לפי סעיף קטן (ד), ימסור רואה החשבון המבקר של הלשכה דוח ביקורת על הדוחות הסופיים שנמסרו לו על ידי המועמדים ורשימות המועמדים, לשר המשפטים, לראש הלשכה, למועצה הארצית ולכל אחד מהמועמדים ורשימות המועמדים (בסעיף זה – דוח ביקורת); דוח הביקורת יפורסם באתר האינטרנט של הלשכה לא יאוחר משבוע לאחר הגשתו.

(ח)מצא רואה החשבון המבקר חוסר התאמה, אי־סדרים או העדר דיווח בדוח הסופי שהוגש לו על ידי מועמד או רשימת מועמדים, יעביר את דוח הביקורת לבחינה של ועדת האתיקה הארצית.

(ט)מועמד שלא קיים הוראה מהוראות סעיף זה, עובר עבירת משמעת; אין בהוראת סעיף קטן זה כדי לגרוע מן הסמכות הנתונה לוועדת הבחירות, על פי כללים שנקבעו לפי חוק זה, לפסוק אם מועמדים או רשימות מועמדים כאמור בסעיף קטן (א) הגישו מועמדותם כדין, לרבות בהתאם להוראות סעיף זה.

(י)שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע תקרה לסכום הכולל של הוצאות שניתן להוציאן למימון מערכת בחירות.

(בוטל).

(בוטל).

(א)יושב ראש המועצה הארצית יזמן את ישיבות המועצה הארצית, ינהל את ישיבות המועצה הארצית ויקבע את סדר יומו.

(ב)ביקשו שליש מחברי המועצה הארצית לכלול נושא בסדר היום, יכלול היושב ראש את הנושא לדיון בישיבה הראשונה שתתקיים לאחר שקיבל את הבקשה.

(ג)המניין החוקי לפתיחת ישיבת המועצה הארצית הוא רבע מחבריה; חלפו 30 דקות מהשעה שנועדה לפתיחת הישיבה ולא התקיימה דרישת המניין החוקי, תהיה המועצה הארצית רשאית לקיים את הדיון; ואולם המועצה הארצית לא תהיה רשאית להצביע ולקבל החלטות אלא אם כן נכחו לפחות רבע מחבריה.

(ד)החלטות המועצה הארצית יתקבלו ברוב קולות של חברי המועצה המשתתפים בישיבה, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה; היו הקולות שקולים, תכריע עמדתו של יושב ראש המועצה, אם השתתף בישיבה.

(ה)חבר המועצה הארצית שיש לו עניין אישי בנושא המובא להחלטתה של המועצה הארצית, לא יהיה נוכח בדיון ולא ישתתף בהצבעות במועצה הארצית, אלא אם כן יושב ראש המועצה הארצית קבע כי הוא נדרש לשם הצגתו; בסעיף קטן זה, ”עניין אישי“ – כפי שייקבע בכללים.

(א)ואלה המחוזות של לשכת עורכי הדין:

(1)מחוז ירושלים, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בירושלים;

(2)מחוז תל אביב, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בתל אביב–יפו;

(3)מחוז חיפה, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בחיפה;

(4)מחוז הצפון, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בנצרת;

(5)מחוז הדרום, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע;

(6)מחוז המרכז, שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי מרכז.

(ב)הוקם בית משפט מחוזי או בוטל בית משפט מחוזי, תכונן המועצה הארצית מחוז חדש של לשכת עורכי הדין שתחומו אזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי שהוקם או תבטל את המחוז של לשכת עורכי הדין שתחומו כאזור שיפוטו של בית המשפט המחוזי שבוטל, לפי העניין; ואולם המועצה הארצית, באישור שר המשפטים, רשאית שלא לכונן מחוז חדש או שלא לבטל מחוז קיים, כאמור, אם מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

(ג)החלטת המועצה הארצית על כינון מחוז חדש של לשכת עורכי הדין או על ביטול מחוז קיים לפי סעיף קטן (ב) והשינוי בתחום המחוזות הקיימים בעקבות החלטה כאמור, יפורסמו ברשומות.

(ד)החליטה המועצה הארצית על כינון מחוז חדש של לשכת עורכי הדין או על ביטול מחוז קיים לפי סעיף קטן (ב), ייקבעו בכללים הוראות המתחייבות מכינון המחוז החדש או מביטול המחוז הקיים, לפי העניין; לגבי כינון מחוז חדש, ייקבעו בכללים כאמור, בין השאר, הוראות בדבר תחילת פעילותו של המחוז החדש וכן בדבר מינוי בית דין משמעתי מחוזי כאמור בסעיף 15, מינוי ועדת אתיקה מחוזית כאמור בסעיף 18ב(ב) ומינוי פרקליט כאמור בסעיף 18ג, באותו מחוז.

(א)כל חבר הלשכה יהיה רשום באחד ממחוזות הלשכה שבתחומו נמצא מקום עבודתו או מקום מגוריו, לפי בחירתו; החבר יודיע ללשכה על פי איזה מקום הוא מבקש להירשם; חבר לשכה לא יירשם ביותר ממחוז אחד.

(ב)הוראות בדבר סדרי הרישום ובדבר שינויים בו, לרבות התנאים להעברת הרישום ממחוז למחוז, ייקבעו בכללים.

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (רישום חברי הלשכה במחוזות), התשס״ב–2002.

(א)בכל מחוז של הלשכה יהיה ועד מחוזי, אשר ייבחר על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז ומביניהם, בבחירות כלליות, שוות, יחסיות, חשאיות וישירות.

(ב)יושב־ראש ועד מחוזי ייבחר על ידי חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז ומביניהם, במועד הבחירות לועד המחוזי, בבחירות כלליות, שוות, אישיות, חשאיות וישירות.

(ג)חברי ועד מחוזי יבחרו ממלא מקום ליושב ראש הועד המחוזי מבין חבריו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.

(ד)נבצר מיושב ראש ועד מחוזי זמנית למלא את תפקידו, ישמש ממלא מקומו כיושב ראש הועד המחוזי במקומו.

(ה)התפטר יושב ראש ועד מחוזי, נפטר או נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו, יבחר הועד המחוזי יושב ראש ועד מחוזי במקומו בבחירות שוות, אישיות וחשאיות.

(ו)יושב ראש הועד המחוזי שנבחר לפי סעיף קטן (ה) יכהן עד תום תקופת הכהונה של יושב ראש הועד המחוזי שבמקומו נבחר.

(ז)ועד מחוזי יהיה כפוף למועצה הארצית ולא יפעל בסתירה להחלטותיה, ואלה בלבד יהיו סמכויותיו:

(1)הקמת ועדות מקצועיות מחוזיות;

(2)קיום השתלמויות וימי עיון בתחומי המחוז לחברי המחוז;

(3)קיום קשר עם רשויות שלטוניות באותו מחוז, בעניינים הנוגעים לחברי הלשכה הרשומים באותו מחוז;

(4)קיום פעילות תרבות ופנאי לרווחת חברי המחוז, ולשם כך הוא רשאי להשתמש בסכום שאינו עולה על חמישה אחוזים מהתקציב שנקבע לו לפי סעיף 95(ב)(1)(ב).

(ז1)על אף האמור בסעיף קטן (ז) רישה, ועד מחוזי לא יהיה כפוף למועצה הארצית בנוגע לסמכויותיו לפי פסקאות (2) ו־(4) לאותו סעיף קטן בעניינים האלה:

(1)קביעת דמי רשות או תשלומי רשות לעניין מסוים לפי סעיף 93(א)(5) או שימוש בהם;

(2)שימוש בדמי חבר לפי סעיף 95(ב)(1)(ב), ובלבד שלא יהיה בכך כדי לפגוע בביצוע תפקידיו של ועד מחוזי מכוח סעיף 2.

(ח)ועד מחוזי יהיה כפוף לרואה החשבון המבקר, ליועץ המשפטי ולמבקר הפנימי של הלשכה, ויפעל בתיאום עם המנהל הכללי של הלשכה.

(ט)המניין החוקי לפתיחת ישיבת ועד מחוזי הוא רבע מחבריו; חלפו 30 דקות מהשעה שנועדה לפתיחת הישיבה ולא התקיימה דרישת המניין החוקי, יהיה הוועד המחוזי רשאי לקיים את הדיון; ואולם הוועד המחוזי לא יהיה רשאי להצביע ולקבל החלטות אלא אם כן נכחו לפחות רבע מחבריו.

(א)חברי בית הדין המשמעתי הארצי ימונו על ידי ועדת המינויים שהוקמה לפי הוראות סעיף 18ד (בפרק זה – ועדת המינויים) לתקופה של ארבע שנים מבין חברי הלשכה הכשירים לכך; מספר חברי בית הדין ייקבע בכללים.

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (מספר חברי בתי הדין המשמעתיים), התשנ״ט–1999.

(ב)מי שכיהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי שלוש תקופות בזו אחר זו, לא ימונה לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.

(א)בכל מחוז של הלשכה יהיה בית דין משמעתי מחוזי אשר חבריו ימונו על ידי ועדת המינויים לתקופה של ארבע שנים, מבין חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז, הכשירים לכך; מספר החברים של כל בית דין משמעתי מחוזי ייקבע בכללים.

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (מספר חברי בתי הדין המשמעתיים), התשנ״ט–1999.

(ב)מי שכיהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי שלוש תקופות בזו אחר זו, לא ימונה לתפקיד זה בתקופה הסמוכה לאחריהן.

(א)כשיר לכהן כחבר בית הדין המשמעתי הארצי – מי שהיה חבר הלשכה לפחות שמונה שנים; כשיר לכהן כחבר בית דין משמעתי מחוזי – מי שהיה חבר הלשכה לפחות חמש שנים; ואולם לא יהיה כשיר לכהן כחבר בית דין משמעתי –

(1)מי שהורשע בבית משפט או בבית־דין צבאי בעבירה שיש עמה קלון;

(2)מי שהורשע בבית דין משמעתי בעבירת משמעת והוטל עליו עונש השעיה או הוצאה מן הלשכה, או שהוטל עליו עונש אחר אך טרם עברו עשר שנים מיום הרשעתו.

(ב)חבר המועצה הארצית וחבר ועד מחוזי אינם כשירים להתמנות או לכהן כחברי בית דין משמעתי.

(א)תקופת כהונתם של חברי בתי הדין המשמעתיים תהא עד למינוי אחרים תחתם.

(ב)חבר בית דין משמעתי שהחל לדון בענין פלוני רשאי לסיימו גם לאחר שתמה תקופת כהונתו.

(ג)(בוטל).

כהונת חבר בית דין משמעתי נפסקת באחת מאלה:

(1)התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת המינויים;

(2)ועדת המינויים החליטה כי נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו ומסרה לו על כך הודעה בכתב;

(3)נתקיימה בו אחת הנסיבות המונעות בעדו להיבחר לחבר בית־דין משמעתי לפי סעיף 16;

(4)חדל להיות חבר הלשכה.

(5)ועדת המינויים מצאה כי קיימות עובדות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר בית דין משמעתי, ומסרה לו על כך הודעה בכתב.

הוגש נגד חבר בית דין משמעתי כתב אישום בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה שיש עמה קלון, או הועמד לדין משמעתי לפי חוק זה או לפי דין אחר, רשאית ועדת המינויים להשעותו מכהונתו, במסירת הודעה בכתב, עד למתן פסק דין סופי בעניינו או עד לסיום ההליכים המשמעתיים נגדו, לפי העניין.

התפנה מקומו של חבר בית דין משמעתי, תמנה ועדת המינויים במקומו חבר בית דין, שיכהן באותו בית דין ליתרת תקופת כהונתו.

(א)חברי כל בית דין משמעתי יבחרו מביניהם באישור ועדת המינויים יושב ראש בית הדין וארבעה סגני יושב ראש (להלן – הנשיאות).

(ב)שלושה מחברי הנשיאות יהיו מנין חוקי לכל פעולה של הנשיאות; לא תיפגע פעולה של הנשיאות בשל כך בלבד שנתפנה מקומו של חבר מחבריה; נתפנה מקומו של יושב ראש בית דין, תהא כל סמכות שנתייחדה לו לפי חוק זה נתונה בידי הנשיאות עד שיתמנה היושב ראש.

(ג)כל בית דין משמעתי ידון בשלושה; הנשיאות תקבע את אלה מבין חברי בית הדין שישבו לדין בענין פלוני.

(ד)נבצר מחבר בית דין משמעתי, זולת אב בית הדין, להשתתף בדיון, יתקיים הדיון, על אף האמור בסעיף קטן (ג), לפני שני חברי בית הדין הנותרים, אלא אם החליט אב בית הדין על דחיית הדיון; הוראה זו תחול אף אם התחיל הדיון לפני שלושה ונבצר מאחד החברים שאינו אב בית הדין להמשיך בו.

(בוטל).

(א)בוועדת האתיקה הארצית יהיו חברים אלה:

(1)חברי הלשכה שתמנה המועצה הארצית באישור ועדת המינויים, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו האמור בסעיף 16(א)(1) או (2);

(2)נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ג), שתמנה ועדת המינויים.

(ב)בכל מחוז של הלשכה תהיה ועדת אתיקה מחוזית שבה יהיו חברים אלה:

(1)חברי הלשכה הרשומים באותו מחוז שימנה הוועד המחוזי של אותו מחוז באישור ועדת המינויים, ובלבד שלא ימונה מי שמתקיים בו האמור בסעיף 16(א)(1) או (2);

(2)נציגי ציבור שהתקיימו בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (ג), שתמנה ועדת המינויים.

(ג)כשיר לכהן כנציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית (בסעיף זה – ועדת אתיקה) מי שהתקיימו בו כל אלה:

(1)הוא משפטן ואינו חבר הלשכה, או שהוא חבר הלשכה שחברותו בה מוגבלת כאמור בסעיף 52ב;

(2)הוא לא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש נציג ציבור בוועדת האתיקה.

(ד) (1)המספר הכולל של חברי ועדת אתיקה ייקבע בכללים;

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (המספר הכולל של חברי ועדת אתיקה), התש״ע–2009.

(2)מספר נציגי הציבור שתמנה ועדת המינויים בוועדת אתיקה לא יעלה על רבע מהמספר הכולל של חברי ועדת האתיקה; בוועדת אתיקה שמספר חבריה פחות מ־11, לא יפחת מספר נציגי הציבור שימונו כאמור מחבר אחד, ובוועדה שמספר חבריה הוא 11 לפחות, לא יפחת מספר נציגי הציבור משניים.

(ה)המועצה הארצית או הוועד המחוזי יבחרו ומבין חברי ועדת האתיקה הארצית או ועדת אתיקה מחוזית שאינם נציגי ציבור, לפי העניין, את יושב ראש הוועדה; בחירה כאמור טעונה אישור ועדת המינויים.

(ו)חבר בוועדת אתיקה יתמנה לתקופה של ארבע שנים וניתן לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משלוש תקופות כהונה רצופות.

(ז)כהונתו של חבר ועדת אתיקה נפסקת באחת מאלה:

(1)הוא התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת המינויים;

(2)נתקיימה בו אחת הנסיבות המונעות בעדו כהן כחבר ועדת אתיקה לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), לפי העניין;

(3)ועדת המינויים החליטה כי נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו או מצאה כי מתקיימות לגביו עובדות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת האתיקה, ומסרה לו על כך הודעה בכתב.

(ח)ועדת אתיקה מחוזית לא תפעל בסתירה להחלטת ועדת האתיקה הארצית.

(א)ליד ועדת האתיקה הארצית וליד כל ועדת אתיקה מחוזית יפעל פרקליט; כשיר להתמנות לפרקליט מי שהתקיימו בו תנאי הכשירות לכהונה בבית דין משמעתי מחוזי כאמור בסעיף 16(א) והוא אינו חבר באחד ממוסדות הלשכה.

(ב)הפרקליטים יבררו תלונות על עבירות משמעת של עורכי דין המטופלות בידי ועדת האתיקה שהם פועלים לידה ויעבירו אותן אליה בצירוף המלצתם, וכן ייצגו את ועדת האתיקה שהם פועלים לידה בהליכים לפני בתי הדין המשמעתיים ולפני בתי המשפט, וייעצו לה בכל עניין הקשור בכך.

(ג)הפרקליטים יועסקו בידי הלשכה בשכר; הוראות בדבר דרכי מינוים והפסקת כהונתם ייקבעו בכללים, ובלבד שכהונתו של פרקליט לא תופסק שלא בהסכמתו, אלא באישור ועדת המינויים בהחלטה שהתקבלה ברוב חבריה.

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם), התש״ע–2010.

(ד)לצורך מילוי תפקידיו לפי סעיף זה רשאי פרקליט להסתייע בחבר הלשכה, בין אם הוא עובד בלשכה ובין אם לאו.

(א)ועדת המינויים תהיה בת שבעה חברים, ואלה הם:

(1)שופט לשעבר של בית המשפט העליון או נשיא לשעבר של בית משפט מחוזי, שימנה שר המשפטים בהתייעצות עם ראש לשכת עורכי הדין, והוא יהיה היושב ראש;

(2)שני חברי הלשכה המשמשים בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, שימנה שר המשפטים;

(3)שני חברי הלשכה שתבחר המועצה הארצית;

(4)שני חברי הלשכה כמפורט להלן:

(א)לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית הדין המשמעתי הארצי, ועדת האתיקה הארצית והפרקליט הפועל לידה, ובדבר המנהל הכללי, רואה החשבון המבקר, היועץ המשפטי או המבקר הפנימי, כמשמעותם בסימן ב׳ – שני חברי הלשכה שתבחר המועצה הארצית;

(ב)לעניין החלטות ועדת המינויים בדבר בית דין משמעתי מחוזי, ועדת אתיקה מחוזית והפרקליט הפועל לידה – שני חברי הלשכה הרשומים במחוז הנוגע בדבר, שיבחר הוועד המחוזי של אותו מחוז.

(ב)כשיר לכהן כחבר ועדת המינויים לפי פסקאות (2) עד (4) של סעיף קטן (א) – מי שהתקיימו בו תנאי הכשירות לכהונה בבית הדין המשמעתי הארצי כאמור בסעיף 16(א).

(ג)חבר ועדת המינויים יתמנה לתקופה של ארבע שנים, וניתן לחזור ולמנותו ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

(ד)ועדת המינויים תקבע את סדרי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.

מוסדות הלשכה יקבעו את סדרי עבודתם ודיוניהם במידה שלא נקבעו בחוק זה, בתקנות או בכללים.

(א)ללשכה יהיה מנהל כללי, שתמנה המועצה הארצית לפי הצעת ראש הלשכה מבין מועמדים שיומלצו בידי ועדת איתור; ועדת האיתור תורכב מראש הלשכה או נציג מטעמו שיכהן כיושב ראש ועדת האיתור, ומשני חברים נוספים שתבחר המועצה הארצית.

(ב)המנהל הכללי ימונה לתקופה של ארבע שנים, וניתן להאריך את כהונתו לתקופת כהונה אחת נוספת, בלבד.

(ג)המועצה הארצית רשאית לקבוע כי המנהל הכללי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.

(ד)חדל המנהל הכללי לכהן, תמנה המועצה הארצית מנהל כללי אחר במקומו, בתוך 60 ימים, לפי הוראות סעיף קטן (א).

(א)המנהל הכללי אחראי לניהול השוטף של ענייני הלשכה, בהתאם להנחיות ראש הלשכה בכפוף להחלטות המועצה הארצית כאמור בסעיף 8(ג), ויהיו נתונות לו הסמכויות הנדרשות לשם כך, לרבות הסמכות לנהל את כלל העובדים בלשכה בתיאום עם הוועדים המחוזיים.

(ב)המועצה הארצית רשאית להפעיל סמכות מסמכויות המנהל הכללי או להסמיך עובד מעובדי הלשכה להפעילן במקומו, למעט הסמכויות לפי סעיפים 40(א), 69(ג) ו־93(ב), בהתקיים אחד מאלה:

(1)המועצה הארצית החליטה להגביל או לסייג את הסמכות כאמור לעניין מסוים;

(2)המועצה הארצית הורתה למנהל הכללי כיצד לפעול לעניין מסוים והוא לא קיים את ההוראה כאמור.

(א)המנהל הכללי יודיע לראש הלשכה, בלא דיחוי, על כל עניין מהותי בלשכה הנוגע לתפקידיה; היה העניין חורג או עשוי לחרוג מקביעת המועצה הארצית לפי סמכותה, יזמן ראש הלשכה, בלא דיחוי, ישיבה של המועצה הארצית ויביא לפניה את ההודעה.

(ב)המנהל הכללי ימסור למועצה הארצית דוח על הפעילות השוטפת של הלשכה, במועדים שקבעה לכך המועצה הארצית.

(א)ללשכה יהיה רואה חשבון מבקר, שתמנה המועצה הארצית, בהתייעצות עם ועדת המינויים.

(ב)רואה חשבון מבקר ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.

(ג)המועצה הארצית, בהתייעצות עם ועדת המינויים, רשאית לקבוע כי רואה החשבון המבקר יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.

(ד)רואה החשבון המבקר יבקר את הדוחות הכספיים של הלשכה ושל התאגידים שבשליטתה ויחווה את דעתו עליהם (בסעיף זה – פעולת ביקורת).

(ה)רואה החשבון המבקר יהיה בלתי תלוי בלשכה, בין במישרין ובין בעקיפין; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות בדבר אי־תלות של רואה חשבון מבקר, לרבות הוראות בדבר אי־תלות של רואי חשבון השותפים בשותפות שהיא רואה החשבון המבקר או בדבר אי־תלות של רואי חשבון שהם בעלי המניות בחברת רואי חשבון שהיא רואה החשבון המבקר.

(ו)בוצעה פעולת ביקורת בעת שהיו יחסי תלות כאמור בסעיף קטן (ה), תבוצע פעולת ביקורת נוספת בידי רואה חשבון מבקר אחר, אלא אם כן במועד שבו נודע הדבר למועצה הארצית חלפו חמש שנים מהמועד שבו בוצעה פעולת הביקורת כאמור.

(ז)נודע למועצה הארצית כי קיימים יחסי תלות כאמור בסעיף קטן (ה), תודיע לרואה החשבון המבקר בלא דיחוי כי עליו לפעול להפסקת יחסי התלות לאלתר; לא פסקו יחסי התלות, תכנס המועצה הארצית בתוך זמן סביר ישיבה מיוחדת, שבה תחליט על סיום כהונתו של רואה החשבון המבקר.

(ח)רואה החשבון המבקר רשאי לעיין, בכל עת, במסמכי הלשכה הדרושים לו לשם מילוי תפקידו, ולקבל הסברים לגביהם.

(ט)רואה החשבון המבקר רשאי להשתתף בכל ישיבה של המועצה הארצית, של ועדה מוועדותיה או של ועד מחוזי שבה דנים בדוחות הכספיים שלגביהם ביצע פעולת ביקורת, או בישיבת המועצה הארצית המתכנסת לפי סעיף קטן (יב); המועצה הארצית, ועדה מוועדותיה או ועד מחוזי, לפי העניין, יודיעו לרואה החשבון המבקר על המקום והמועד שבו תתכנס הישיבה.

(י)רואה החשבון המבקר חייב, לפי דרישת המועצה הארצית או שר המשפטים, למסור להם, על אף האמור בכל דין, ידיעות על ענייני הלשכה, לערוך בלשכה ביקורת מיוחדת ולמסור להם דוח על תוצאותיה.

(יא)נודע לרואה החשבון המבקר אגב פעולת ביקורת, על ליקויים מהותיים בבקרה החשבונאית של הלשכה, ידווח על כך, בלא דיחוי, לראש הלשכה ולחברי המועצה הארצית; מצא רואה החשבון המבקר כי הליקויים המהותיים לא תוקנו בתוך שנה, ידווח על כך לשר המשפטים.

(יב)הודיע רואה החשבון המבקר על ליקויים כאמור בסעיף קטן (יא), יזמן ראש הלשכה, בלא דיחוי, ישיבה של המועצה הארצית לדיון בנושאים שהובאו לידיעתו.

(יג)רואה החשבון המבקר אחראי כלפי הלשכה לאמור בחוות דעתו לגבי הדוחות הכספיים; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע את קיומה של אחריות של רואה החשבון המבקר לפי כל דין.

(א)ללשכה יהיה יועץ משפטי שתמנה המועצה הארצית, בהתייעצות עם ועדת המינויים.

(ב)היועץ המשפטי ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.

(ג)המועצה הארצית, בהתייעצות עם ועדת המינויים, רשאית לקבוע כי היועץ המשפטי יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.

(ד)לא יכהן כיועץ משפטי בלשכה בעל עניין בלשכה, בעל תפקיד בלשכה או קרוב של כל אחד מאלה; לעניין זה, ”בעל עניין“ – כפי שייקבע בכללים.

(א)ללשכה יהיה מבקר פנימי, שיהיה עובד הלשכה ותמנה המועצה הארצית, לפי המלצת ועדת המינויים.

(ב)לא יכהן כמבקר פנימי בלשכה בעל עניין בלשכה, בעל תפקיד בלשכה או קרוב של כל אחד מאלה; לעניין זה, ”בעל עניין“ – כפי שייקבע בכללים.

(ג)המבקר הפנימי ימונה לתקופה של שבע שנים בלבד.

(ד)המבקר הפנימי יהיה כפוף ארגונית למועצה הארצית ויגיש לה את דוחותיו והמלצותיו.

(ה)המבקר הפנימי יגיש דוח על ממצאיו, ובכלל זה דוח שנתי, למועצה הארצית, למנהל הכללי ולוועדת הביקורת.

(ו)המבקר הפנימי יגיש לוועדת הביקורת הצעה לתכנית עבודה שנתית או תקופתית לצורך בחינתה לפי סעיף 10א(א)(4); ועדת הביקורת תגיש את תכנית העבודה לאישור המועצה הארצית בצירוף הערותיה והמלצותיה והמועצה תאשרה בשינויים הנראים לה.

(ז)המועצה הארצית רשאית, לפי המלצת ועדת הביקורת ובשים לב לתכנית העבודה המאושרת כאמור בסעיף קטן (ו), להטיל על המבקר הפנימי משימות נוספות של ביקורת פנימית על המשימות הקבועות בתכנית העבודה.

(ח)לא תופסק כהונתו של המבקר הפנימי לפי סעיף 12(א)(3) לחוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992 (בסעיף זה – חוק הביקורת הפנימית), אלא לפי המלצת ועדת המינויים.

(ט)הוראות חוק הביקורת הפנימית יחולו, בשינויים המחויבים, על המבקר הפנימי של הלשכה, ככל שאין הוראה אחרת בחוק זה.

(י)המבקר הפנימי ישמש כנציב פניות הציבור של הלשכה.

(יא)המבקר הפנימי רשאי להשתתף בכל ישיבה של המועצה הארצית, של ועדה מוועדותיה או של ועד מחוזי; המועצה הארצית, ועדה מוועדותיה או ועד מחוזי, לפי העניין, יודיעו למבקר הפנימי על המקום והמועד שבו תתכנס הישיבה.

(יב) (1)המבקר הפנימי יהיה נוכח בישיבה שבה תחליט המועצה הארצית על מינוי רואה החשבון המבקר או היועץ המשפטי; המועצה הארצית תודיע למבקר הפנימי על המקום והמועד שבו תתכנס הישיבה.

(2)מצא המבקר הפנימי ליקוי מהותי במינוי של רואה החשבון המבקר או היועץ המשפטי, יודיע על כך, בלא דיחוי, לשר המשפטים, לראש הלשכה ולחברי המועצה הארצית.

(א)לא ימונה למנהל הכללי, לרואה חשבון מבקר, ליועץ משפטי או למבקר פנימי (בחוק זה – בעל תפקיד), מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת לפי כל דין שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת ועדת המינויים, לכהן כבעל תפקיד, לפי העניין, ולא תלויים ועומדים נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור, לפי העניין.

(ב)לא תמונה חברה או שותפות לרואה חשבון מבקר או ליועץ משפטי של הלשכה אם מתקיים בבעל מניה או בשותף, האמור בסעיף קטן (א).

על אף האמור בסעיפים 19א(ג), 19ד(ג), 19ה(ג) ו־19ו(ח), בעל תפקיד יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת כאמור בסעיף 19ז, ולעניין חברה או שותפות – גם אם הורשע בעל מניה או שותף בעבירה כאמור.

הוגשו נגד בעל תפקיד, ולעניין חברה או שותפות – גם נגד בעל מניה או שותף, כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור בסעיף 19ז(א), יושעה בעל התפקיד מתפקידו עד למתן פסק דין בעניינו.

התקיימו ברואה חשבון או בעורך דין שמועסק על ידי חברה או שותפות הוראות סעיף 19ז(א), ויש לו השפעה של ממש על השירות שהחברה או השותפות אמורים לתת ללשכה כרואה חשבון מבקר או כיועץ המשפטי שלה, לא ייתן אותו אדם כל שירות במסגרת פעילותה של החברה או השותפות כרואה החשבון המבקר או כיועץ המשפטי של הלשכה, ויחולו עליו הוראות גם סעיפים 19ח ו־19ט, בשינויים המחויבים.

הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך דין; ואלה הפעולות:

(1)ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית;

(2)ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני –

משרד ההוצאה לפועל;

לשכת רישום הקרקעות;

הפקיד המוסמך לענין חוק בתים משותפים, תשי״ג–1952;

רשם החברות;

רשם השותפויות;

רשם האגודות השיתופיות;

רשם הפטנטים והמדגמים;

הרשם כהגדרתו בחוק העיצובים, התשע״ז–2017;

רשם סימני המסחר;

פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לענין פקודת מס הכנסה;

המנהל לענין חוק מס שבח מקרקעין, תש״ט–1949;

מנהל מס עזבון לענין חוק מס עזבון, תש״ט–1949;

(3)עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;

(4)ייעוץ וחיווי דעת משפטיים.

הוראות סעיף 20 אינן פוגעות באלה:

(1)סמכויותיהם של היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו;

(2)ייצוג לפני בתי דין דתיים ולפני בתי דין צבאיים;

(3)ייצוג לפני בית משפט, בית דין, גוף או אדם אחר שהייצוג לפניהם מוסדר בחיקוק, לרבות הוראות סעיף 236 לפקודת מס הכנסה;

(4)סמכויות של סוכן פטנטים לפי פקודת הפטנטים והמדגמים ולפי פקודת סימני המסחר, 1938;

(5)זכותם של רואי חשבון למלא תפקידים שהותרו להם על פי דין;

(6)ייצוג של ארגון עובדים או מעבידים או של חבר בהם על ידי נציגו של ארגון כזה, בבוררות לעניני עבודה או בקשר להסכם עבודה;

(7)חיווי דעת משפטי על ידי אדם שנתבקש לכך על ידי עורך דין או על ידי רשות מרשויות המדינה;

(8)ייצוג לפני בוררים כשאחד מבעלי הדין בבוררות הוא תושב חוץ או תאגיד הרשום בחוץ לארץ, על ידי תושב חוץ המוסמך לעריכת דין במדינה שהוא תושב בה.

אדם שייפה כוחו של עורך דין זכאי להיות מיוצג על ידיו בפני כל רשויות המדינה, רשויות מקומיות וגופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכל סמכות לדרוש נוכחותו או פעולה אישית של האדם המיוצג, ואין בה כדי לפגוע בחיקוק המסדיר את הייצוג בפני רשות, גוף או איש כאמור.

אדם שאינו אזרח ישראלי והוא נאשם בעבירה שדינה מיתה לפי חוק למניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש״י–1950, או לפי חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש״י–1950, או שמתנהלת נגדו חקירה בשל עבירה כזאת, רשאי למנות לעצמו, באישור שר המשפטים, סניגור שאינו עורך דין כמשמעותו בחוק זה, אם הוא מוסמך לעריכת דין בחוץ לארץ; שר המשפטים רשאי לאשר את המינוי בנסיבות מיוחדות ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית של הלשכה; סניגור שמינויו אושר כאמור, דינו לענין זה כדין עורך דין כמשמעותו בחוק זה; שר המשפטים רשאי, בנסיבות מיוחדות, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ומשהועמד הנאשם לדין – בהסכמת בית המשפט שלפניו הועמד לדין, לבטל אישור שניתן; בוטל האישור – בטל מינויו של הסניגור.

אדם כשיר להיות עורך דין אם נתקיימו בו אלה:

(1)הוא בעל השכלה משפטית גבוהה;

(2)עבר תקופת התמחות;

(3)עמד בבחינות הלשכה,

הכל לפי המפורט בפרק זה.

אלה בעלי השכלה משפטית גבוהה לענין סעיף 24:

(1)בוגר של פקולטה למשפטים במוסד בישראל או בוגר של מכללה למשפטים שהוכרו כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי״ח–1958;

(2)בוגר בלימודי משפט במוסד בחוץ לארץ שהוכר, לענין הוראה זו, על ידי הממונה שמונה לפי סעיף 25ו(ב) כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי סעיף 25ו; או מי שלמד במוסד כאמור ועמד בבחינות בהיקף אשר לדעת הממונה האמור ראוי להיחשב כמקנה לו השכלה משפטית גבוהה בהתאם לאמות המידה כאמור;

(2א)בוגר בלימודי משפט, במוסד בישראל בעל רשיון לפי סעיף 25ד או לפי סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, שהוא שלוחה או סניף של מוסד בחוץ לארץ, ובלבד שהמוסד בחוץ לארץ הוכר לפי פסקה (2);

(3)מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים עורך דין או בתפקיד שיפוטי, ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו;

(4)(נמחקה).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(בוטל).

(א)שר המשפטים ימנה ועדה שתקבע ותפרסם אמות מידה להכרה לפי סעיפים 25(2), 35(ב) ו־38(א) (בסעיף זה – הוועדה), ואלה חבריה:

(1)עובד בכיר במשרד המשפטים – והוא יהיה היושב ראש;

(2)נציג הלשכה שימונה בהתייעצות עם המועצה הארצית;

(3)חבר הסגל האקדמי של מוסד מוכר להשכלה גבוהה כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, שתחום התמחותו הוא משפטים.

(ב)השר ימנה עובד מקרב עובדי משרדו כממונה לעניין הכרה לפי סעיף 25(2).

(ג)הוועדה תדון בהשגות על החלטות הממונה לפי סעיף 25(2) ועל החלטות הלשכה לפי סעיף 25ז.

הלשכה תכיר בניסיון בעריכת דין בחוץ לארץ של מי שלא הוסמך לעריכת דין בחוץ לארץ לעניין סעיפים 35(ב) ו־38(א), שהוכיח, להנחת דעתה, בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי סעיף 25ו(א), כי עסק בעריכת דין בדומה לעיסוקו של עורך דין בישראל בשנים שלגביהן מבוקשת ההכרה.

אלה רשאים להירשם כמתמחים:

(1)מי שקיבל בפקולטה כאמור בסעיף 25(1) תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר או אישור שסיים תקופת לימודיו בפקולטה ונותרו לו לא יותר משתי בחינות כדי למלא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר; בפסקה זו, ”פקולטה“ – לרבות מכללה למשפטים כמשמעותה בסעיף 25(1);

(2)בוגר כאמור בסעיף 25(2) או (2א) לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית ולאחר שעמד בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות, אולם רשאי הוא להירשם כמתמחה גם אם עדיין לא עמד בשתיים מבחינות אלה;

(3)מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3), לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית;

(4)(נמחקה).

על אף האמור בסעיף 26 רשאית המועצה הארצית באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקבוע כללים לרישום מתמחה אף במועד מוקדם או מאוחר מהמועד שבו מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף האמור.

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (התמחות) (הוראת שעה), התשפ״ד–2024.

הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לרשמו כמתמחה על אף כשירותו לפי סעיף 26, אם נתגלו עובדות שלאורן סבורה הלשכה שהמועמד אינו ראוי לשמש עורך דין; סירבה הלשכה לרשום מתמחה, תודיע למועמד את נימוקיה בכתב.

(בוטל).

(א)ההתמחות תהיה אצל מאמן; ואלה רשאים להיות מאמנים למתמחים:

(1)שופט בית המשפט העליון ושופט בית משפט מחוזי;

(1א)שופט של בית דין לעבודה;

(2)שופט בית משפט שלום שהותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;

(2א)שופט תעבורה שנתמנה לפי הפרק הרביעי לפקודת התעבורה, ושהוותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;

(3)שופט צבאי משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, שהותק שלו כחבר הלשכה וכשופט יחד אינו פחות מחמש שנים;

(3א)רשם כהגדרתו בסעיף 52א(ב) שהוותק שלו כחבר הלשכה וכרשם יחד אינו פחות מחמש שנים;

(4)חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים שאושר על ידי הלשכה כראוי להיות מאמן;

(5)חבר הלשכה בעל ותק של חמש שנים המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי בשירות המדינה, ברשות מקומית או בתאגיד שהוקם בחוק, שנקבעו לענין הוראה זו על ידי שר המשפטים בצו.

פורסם צו לשכת עורכי הדין (תפקידי השירות המשפטי), תשכ״ב–1962.

(ב)מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (1) ו־(1א) של סעיף קטן (א), או מי שרשאי להיות מאמן לפי פסקאות (2) עד (5) לאותו סעיף קטן והוותק שלו, כחבר הלשכה וכשופט יחד, אינו פחות מחמש שנים, רשאי, באישור הלשכה, לאמן שני מתמחים.

הלשכה רשאית, לאחר שנתנה לחבר הלשכה הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, לבטל אישור שניתן לו לפי סעיף 29(א)(4) וכן לפסול אותו מלקבל אישור חדש לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים מיום ביטול האישור כאמור אם נתקיימה אחת מאלה:

(1)הלשכה נוכחה, על פי תלונה של נציב הפיקוח על ההתמחות לפי סעיף 41ב, ועד מחוזי, היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה, שהחבר לא מילא כראוי את תפקידו כמאמן;

(2)החבר הורשע על ידי בית דין משמעתי ולאור הרשעתו סבורה הלשכה שאין הוא ראוי לשמש מאמן.

(בוטל).

מספר המתמחים שמאמן אחד יכול לאמן ייקבע בכללים.

לא יעסיק מאמן מתמחה אלא בעבודה משפטית.

מתמחה המבקש להמשיך את התמחותו אצל מאמן אחר, לא יעשה כן אלא באישור הלשכה.

(א)תקופת ההתמחות תהיה 12 חודשים.

(ב)מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ עורך דין או בתפקיד שיפוטי לפחות שנתיים, מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין ארבע שנים לפחות, בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר לפי סעיף 25ז ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו, תהיה תקופת התמחותו שנה, ורשאית הלשכה להפחית תקופה זו ובלבד שלא תפחת מששה חדשים; שימש כאמור פחות משנתיים – רשאית הלשכה להפחית את תקופת ההתמחות שהוא חייב בה ובלבד שלא תפחת משנה.

(ג)(בוטל).

(בוטל).

בששת החדשים האחרונים לתקופת התמחותו רשאי מתמחה לייצג שולחי מאמנו בבית משפט השלום, ובלבד שהמאמן יהיה נוכח בבית המשפט או שבית המשפט הרשהו להמשיך בייצוג אף בהעדר המאמן.

מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 25(3) חייב להיבחן בבחינות הלשכה בדיני מדינת ישראל, פרט לבחינות שפוטר מהן בהתאם לתקנות.

(א)בתום תקופת ההתמחות על המועמד לחברות בלשכה להיבחן בבחינות הלשכה להסמכה לעריכת דין, שיהיו בין השאר בדין המהותי ובסדרי דין; ואולם מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ לפחות חמש שנים עורך דין או בתפקיד שיפוטי ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות חמש שנים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו או מי ששימש בחוץ לארץ עורך דין שבע שנים לפחות בהתאם לתנאים הקבועים במדינה שבה עסק בעריכת דין וניסיונו הוכר לפי סעיף 25ז והוא התחיל בהתמחותו תוך עשר שנים מיום עלייתו ארצה, פטור מבחינה זו.

(ב)מי שנרשם כמתמחה לפי סעיף 26(1) על פי אישור שסיים תקופת לימודיו בפקולטה, לא ייבחן בבחינת ההתמחות אלא לאחר שקיבל תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר; מי שנרשם לפי סעיף 26(2) או (3) לפני שעמד בכל בחינות הלשכה בדיני ישראל שלא פוטר מהן, לא ייבחן בבחינות ההתמחות אלא לאחר שעמד באותן הבחינות.

תכנית הבחינות לפי הסעיפים 26(2), 37א, 38 ו־98ו(א)(3) וסדריהן, לרבות ערר על תוצאות הבחינות, ייקבעו בתקנות.

פורסמו תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ״ג–1962.

(א)הבחינות לפי סעיף 38 יהיו, אם הן נערכות בעל־פה, בפני ועדה בוחנת של שלושה שהם שופט, והוא יהא יושב ראש, ושני עורכי דין, מהם אחד חבר השירות המשפטי; ועדה בוחנת תורכב בידי המנהל הכללי של הלשכה או בידי עובד בכיר של הלשכה שהוא הסמיכו לכך דרך כלל או לעניין מסוים, מתוך רשימת בוחנים שתיקבע על ידי שר המשפטים.

(ב)הבחינות לפי סעיף 38 ייערכו, אם הן נערכות בכתב, בידי ועדה בוחנת של תשעה חברים שימנה שר המשפטים (בסעיף זה – ועדה בוחנת בכתב), ואלה חבריה:

(1)שלושה שופטים, שימונו בהסכמת נשיא בית המשפט העליון;

(2)ארבעה עורכי דין, מהם שניים חברי השירות המשפטי;

(3)שני חברי הסגל האקדמי של מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, שתחום התמחותם הוא משפטים.

(ג)מינוי חברי הוועדה הבוחנת בכתב המנויים בסעיף קטן (ב)(2) ו־(3), יהיה לאחר התייעצות עם המועצה הארצית.

(ד)שר המשפטים ימנה את יושב ראש הוועדה הבוחנת בכתב, מבין חברי הוועדה שמונו לפי סעיף קטן (ב)(1).

(ה)חברי הוועדה הבוחנת בכתב ימונו לתקופה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופות כהונה נוספות.

(ו)לשם ביצוע תפקידה לפי סעיף זה, תמנה הוועדה הבוחנת בכתב או ועדת משנה שהיא הסמיכה לעניין זה מבין חבריה, חבר בוחנים לחיבור שאלות הבחינה ולבדיקתן; הכשירות להיכלל בחבר הבוחנים תיקבע בתקנות.

בתקופת התמחותו ועד להכרעה הסופית בדבר קבלתו כחבר הלשכה נתון המועמד למרותה של הלשכה ולשיפוטה המשמעתי, והלכות האתיקה המקצועית חלות, בשינויים המחוייבים, גם עליו; בשל עבירת משמעת רשאי בית דין משמעתי להטיל על מועמד אזהרה, נזיפה, פסילה להתקבל כחבר הלשכה, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים או לצמיתות; ואם היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות – גם ביטול התמחות, כולה או מקצתה, וביטול בחינה. על דין המשמעת נגד מועמד יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות הסעיפים 62 עד 74.

(א)דינו של מתמחה, לכל דבר וענין למעט החיקוקים המפורטים בתוספת הראשונה, יהיה כדין עובדו של המאמן, ואם היה המאמן שכירו של אחר יראו את האחר כמעסיקו של המתמחה; סעיף זה אינו חל על חייל המתמחה בצבא־הגנה לישראל.

(ב)שר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה.

(א)שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, ימנה שופט בדימוס או עורך דין שכשיר להיות שופט מחוזי לנציב הפיקוח על ההתמחות (בחוק זה – הנציב) שיעמוד בראש מערך הפיקוח על ההתמחות של הלשכה לפי חוק זה.

(ב)הנציב יפקח על ההתמחות, ייעץ ללשכה בעניינים הנוגעים לפיקוח על ההתמחות ויברר תלונות של מתמחים או של מתמחים לשעבר, הרואים את עצמם נפגעים בשל התנהגות מאמנם במסגרת מילוי תפקידם כמאמן או בשל תנאי התמחותם; במילוי תפקידיו לפי סעיף זה רשאי הנציב להתייחס לכלל היבטי ההתמחות, לרבות סוג העבודה המוטלת על המתמחה ותנאי העסקתו.

(ג)על אף האמור בסעיף קטן (ב), תלונה של מתמחה אצל שופט או של מתמחה לשעבר אצל שופט, ותלונה של הנציב על התנהגות שופט תוגש לנציב תלונות הציבור על שופטים כהגדרתו בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב–2002, ותבורר בידו בהתאם להוראות החוק האמור; בסעיף זה, ”שופט“ – שופט או רשם כאמור בסעיף 29(א)(1) עד (3א).

(ד)לשם מילוי תפקידיו יסתייע הנציב, ככל הנדרש, בעובדי הלשכה שיפעלו בהתאם להוראותיו.

(ה)לשם מילוי תפקידיו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנציב לקבל מכל אדם או גוף כל ידיעה או מסמך העשויים לדעתו לסייע לפעולת הפיקוח או לבירור התלונה, לפי העניין.

(ו)מצא הנציב ליקויים בתפקודו של מאמן, רשאי הוא, לאחר שנתן למאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להמליץ לכל גורם מוסמך לנקוט אמצעים מתאימים נגדו או לפעול לתיקון הליקויים שמצא, וכן רשאי הוא להורות, לעניין מאמן שאינו שופט, לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, כי הוא לא יורשה לאמן מתמחים לתקופה שיקבע ולא תעלה על 18 חודשים; הנציב יקבע את מועד תחילתה של תקופה כאמור, והוא רשאי לקצר את התקופה אם הוכח להנחת דעתו כי תוקנו הליקויים; הנציב יודיע ללשכה על החלטה לפי סעיף קטן זה.

(ז)הנציב יגיש לשר המשפטים, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת וללשכה, דין וחשבון שנתי על פעולותיו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ו).

(ח)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכות להגיש תלונה לפי סעיף 30 או מהסמכות להגיש קובלנה נגד מאמן לפי סעיף 63 או לפי כל דין.

(ט)תקופת כהונתו של הנציב תהיה ארבע שנים מיום מינויו, וניתן לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.

(י)שכרו של הנציב ימומן מתקציב הלשכה.

(יא)שר המשפטים, לאחר התייעצות עם המועצה הארצית, רשאי לקבוע הוראות נוספות בדבר סמכויות הנציב, דרכי פעולתו ותנאי כהונתו.

אדם הכשיר להיות עורך דין והוא תושב ישראל ובגיר, יהיה לעורך דין עם קבלתו כחבר הלשכה.

שמותיהם של המועמדים לחברות בלשכה או לרישום במרשם כהגדרתו בסעיף 98א יתפרסמו בצורה שתיקבע בכללים, ותוך תקופה שתיקבע לכך בכללים רשאי כל אדם להגיש ללשכה התנגדות לקבלת המועמד.

(א)הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו –

(1)אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות העניין, משום קלון, והלשכה סבורה שלאור הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין;

(2)אם נתגלו עובדות אחרות – בין על ידי פסק דין של בית דין משמעתי או על ידי התנגדות שהוגשה לפי סעיף 43, ובין בדרך אחרת – והלשכה סבורה שלאור עובדות אלה אין המועמד ראוי לשמש עורך דין;

(3)(נמחקה).

(ב)החליטה הלשכה שלא לקבל מועמד כחבר הלשכה, תודיע לו את נימוקיה בכתב.

(בוטל).

החליטה הלשכה לקבל את המועמד, או שבית המשפט העליון ביטל את סירובה לקבלו, תרשום הלשכה את המועמד בפנקס חברי הלשכה ותתן לו תעודת חברות; מיום רישומו רשאי הנרשם לעסוק במקצוע עריכת דין.

בית דין משמעתי מחוזי רשאי לבטל רישומו של חבר הלשכה בפנקס החברים ולבטל חברותו בלשכה, אם הוכח בפניו שהרישום הושג במרמה; על החלטת בית הדין המשמעתי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 70.

חברותו של חבר הלשכה תפקע אם נתקיימה בו אחת מאלה:

(1)הודיע ללשכה בכתב על פרישתו ממנה;

(2)חדל להיות תושב ישראל; המועד בו חדל חבר להיות תושב ישראל ייקבע על ידי הלשכה;

פורסמו תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת המועד לעורך דין שחדל להיות תושב ישראל), תשכ״ד–1963.

(3)הוכרז פושט רגל;

(4)נידון בבית דין משמעתי להוצאה מן הלשכה והעונש בוצע.

חברותו של חבר הלשכה תושעה –

(1)אם הוכרז בפסק דין פסול־דין מחמת מחלת נפש – כל עוד לא בוטל הפסק, או אם החליטה הלשכה, על סמך תעודה של פסיכיאטר מחוזי, כי הוא אינו מסוגל מחמת מחלת נפש לשמש כעורך דין – כל עוד לא בוטלה ההחלטה;

(2)אם נידון בבית דין משמעתי להשעיה – למשך תקופת ההשעיה.

מי שפרש מן הלשכה או שחברותו פקעה מסיבה אחרת, נשאר נתון למרות הלשכה בכל מה שאירע לפני פקיעת החברות; וכן רשאי הוא לגבות שכרו בעד שירותים שנתן לפני כן.

הוראות חוק זה יחולו על חבר הלשכה שהושעה כשם שהן חלות על חבר הלשכה שחברותו בה מוגבלת כאמור בסעיף 52ב, ככל שאין בסעיפים 59ד ו־97 הוראות מיוחדות לענינו.

מי שפרש מן הלשכה ומי שחברותו בלשכה פקעה מסיבה אחרת והסיבה בטלה, רשאי לבקש חידוש חברותו בלשכה; על חידוש החברות יחולו הוראות הסעיפים 42 עד 47, בשינויים המחוייבים, ובלבד שהלשכה לא תסרב לחידוש החברות אלא על סמך הרשעה או עובדות שאירעו אחרי פקיעת החברות.

על אף האמור בסעיף 51, מי שנידון להוצאה מן הלשכה לא יבקש חידוש חברותו לפני שעברו עשר שנים מהוצאתו, והלשכה רשאית, לפי שיקול דעתה, להסכים לחידוש החברות או לסרב לו.

(א)חברותו של חבר הלשכה שנתמנה שופט או דיין של בית דין דתי נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו, והוא הדין במי שערב תחילתו של חוק זה היה רשום בפנקס עורכי הדין לפי פקודת עורכי הדין, 1938, ושימש אותה שעה בכהונת שופט או דיין כאמור; לענין סעיף זה, ”שופט“ –

(1)שופט כמשמעותו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984;

(2)שופט צבאי משפטאי כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, המשמש בכהונתו בהיותו בשירות קבע של צבא־הגנה לישראל;

(3)שופט כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969.

(ב)חברותו של חבר הלשכה שנתמנה לרשם נפסקת כל עוד הוא משמש בכהונתו; לעניין זה, ”רשם“ –

(1)רשם לפי סעיף 84 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984;

(2)רשם לפי סעיף 17 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969;

(3)רשם לפי סעיף 2(ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995.

(ג)הסתיימה כהונתו של מי שנתמנה שופט, דיין או רשם כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), תחדש הלשכה את חברותו בה, ואולם רשאית הלשכה שלא לחדש את חברותו כאמור אם בעת תקופת כהונתו כשופט, כדיין או כרשם הורשע בעבירה פלילית או הורשע בעבירת משמעת ובית הדין למשמעת שהרשיעו החליט על סיום כהונתו, והלשכה סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה הפלילית או עבירת המשמעת, לפי העניין, אין הוא ראוי לשמש עורך דין.

(ד)חודשה חברותו בלשכה של מי שכיהן כשופט, כדיין או כרשם, לפי הוראות סעיף קטן (ג), והורשע, לאחר חידוש חברותו בלשכה, בעבירה פלילית שעבר לפני חידוש חברותו כאמור, רשאית הלשכה להפסיק את חברותו בה אם היא סבורה כי מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה של העבירה אין הוא ראוי לשמש עורך דין.

(ה)בסעיף זה, ”הורשע“, בעבירה פלילית – לרבות מי שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה.

חבר הלשכה שאינו עוסק בעריכת דין – אם בכלל ואם כנציגו של היועץ המשפטי לממשלה – רשאי להודיע על כך ללשכה בכתב, ומשהודיע וכל עוד לא ביטל הודעתו, יחולו עליו הוראות חוק זה למעט הוראת סעיף 60 בשינויים אלה:

(1)לא יעשה פעולות שנתייחדו לפי חוק זה לעורכי דין, ואם עשה פעולה כזאת, דינו כאמור בסעיף 96;

(2)לא יבחר ולא ייבחר למוסדות הלשכה ולא יתמנה או ייבחר לתפקיד בה, למעט לתפקיד נציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית, לפי סעיף 18ב;

(3)אינו חייב בדמי חבר ואגרות אחרות שהלשכה מטילה על חבריה.

עורך דין ישמור על כבוד המקצוע של עריכת דין ויימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע.

עורך דין שהוא חבר בועדה לבחירת שופטים בוועדה למינוי חברי בית דין דתי או בוועדה לבחירת רשמי הוצאה לפועל לא ייצג צד בבית משפט, בבית דין דתי, בבית דין לעבודה או בלשכת הוצאה לפועל שהשופטים הדיינים או רשמי ההוצאה לפועל המכהנים בו נבחרים או מתמנים על יסוד המלצת הועדה שבה הוא מכהן, כל עוד הוא חבר באותה ועדה; הוראה זו לא תחול על ייצוג צד בבית המשפט העליון, בבית דין דתי לערעורים או בבית הדין הארצי לעבודה.

(א)התבקש עורך דין לקבל על עצמו לייצג צד בהליך בבית משפט, ויש לו יסוד להניח כי קבלת הייצוג תביא לכך שהשופט שנקבע לדון באותו הליך לא ישב בדין בשל התקיימות עילה מעילות הפסלות המפורטות להלן, לא יקבל על עצמו את הייצוג אלא אם כן ההליך הוא הליך קשור להליך קודם שבו ייצג עורך הדין את אותו צד או שבית המשפט התיר את הייצוג לפי בקשה שהגיש עורך הדין:

(1)השופט שנקבע לדון בהליך הוא בן משפחה של עורך הדין או שקיימת ביניהם קירבה ממשית אחרת;

(2)לשופט הדן בהליך או לבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בעורך הדין.

(ב)לענין סעיף זה –

”בית משפט“ – לרבות בית דין לעבודה, בית דין צבאי, בית דין רבני, בית דין שרעי ובית דין דתי דרוזי;

”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;

”בן משפחה מדרגה ראשונה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;

”שופט“ – לרבות שופט ונציג ציבור בבית דין לעבודה, שופט צבאי, דיין, קאדי, קאדי־מד׳הב, וכן רשם בבית משפט או בבית דין לעבודה;

”הליך קשור“, ביחס להליך קודם – ערעור או בקשת רשות ערעור על הליך קודם, או הליך אחר הקשור קשר ישיר להליך קודם והנוגע לאותה מסכת עובדתית.

במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט.

(א)עורך דין לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו אלא בהתאם לכללים שתתקין המועצה הארצית באישור שר המשפטים וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

(ב)בכללים כאמור ייקבעו סוגים, צורות ודרכים של פרסומת המותרים לעורכי דין, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות את הציבור או לפגוע בו או משום פגיעה בכבוד המקצוע; כן ייקבעו באותם כללים מקרים וצורות שבהם רשאי או חייב עורך דין לציין את שמו ומקצועו.

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס״א–2001.

לא ישדל עורך דין, בעצמו או על ידי אחר, כל אדם למסור לידיו עבודה מקצועית.

עורך דין ישתמש לציון מקצועו בתואר ”עורך דין“ או בתואר לועזי מקביל שנקבע בכללים, ובתואר זה בלבד. אין בהוראה זו כדי למנוע את השימוש בתואר אקדמאי או בתואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו.

עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין או עם אדם שאינו עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א, ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו – אם ברוטו ואם נטו – בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו, אולם רשאי עורך דין לשתף בהכנסותיו את בן הזוג, הצאצאים וההורים של שותפו, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה או בעודו רשום במרשם כהגדרתו בסעיף 98א ושל עורך דין או של עורך דין זר שממנו רכש את עסקו.

עורך דין לא יעסיק במשרדו, בלי היתר מאת הלשכה, אדם שחברותו בלשכה הושעתה או שרישומו במרשם הותלה – בתקופת ההשעיה או ההתליה, לפי העניין, או אדם שהוצא מן הלשכה או שרישומו במרשם נמחק; לעניין זה, ”מרשם“ – כהגדרתו בסעיף 98א.

(א)עורך דין לא יעסוק במקצועו כחבר בחברת עורכי דין אלא אם נתקיימו אלה:

(1)החברה רשומה בישראל לפי פקודת החברות ואין לה כל הגבלה על אחריות בעלי המניות בה;

(2)מטרות החברה, לפי תזכירה, הן האגדם של עורכי דין, פעולות עזר לעריכת דין, פעולות לניהול החברה ונכסיה ולהשקעת רווחיה ופעולות לוואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי לא יהיו לחברה הסמכויות המפורטות בתוספת השניה לפקודת החברות;

(3)כל חברי החברה ומנהליה הם חברי הלשכה או עורכי דין זרים כהגדרתם בסעיף 98א.

(ב)לא יעסוק עורך דין במקצועו כחבר ביותר מחברת עורכי דין אחת.

שם של חברת עורכי דין לא יכלול אלא שמם של חברי החברה.

(א)חברת עורכי דין לא תשתף בהכנסותיה, על אף האמור בתזכירה, בתקנותיה או במסמך אחר, מי שאינו עורך דין או עורך דין זר, אולם רשאית היא לשתף בהכנסותיה את בן הזוג, הצאצאים וההורים של חבר, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה או בעודו עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א, או של עורך דין או עורך דין זר שהחברה רכשה את עסקו.

(ב)נפטר חבר או חדל להיות חבר הלשכה ולא הועבר חלקו בחברה, ירכשוהו חברי החברה תוך תקופה, בדרך, במועד ובתנאים שייקבעו בכללים.

(א)חבר בחברת עורכי דין שהושעה מחברותו בלשכה לא יהיה זכאי לקבל בתקופת השעייתו כל תשלום מהחברה חוץ מתשלומים בעד שירות שניתן לפני שהושעה ולא כל חלק מרווחי החברה שהרוויחה בשעה שהיה מושעה כאמור, והחברה לא תשלם לו, או לאחר על פי הוראותיו או בשל זכויות החברות שלו, דבר שאינו זכאי לקבל לפי סעיף קטן זה.

(ב)חבר בחברת עורכי דין שהושעה מחברותו בלשכה לא יפעיל כל זכות או סמכות שיש לו כחבר בחברה או כמנהל או כפקיד החברה, כל זמן שהוא מושעה כאמור, והחברה לא תפעל על פי הוראה כאמור.

לענין פקודת הנזיקין [נוסח חדש] רואים חברת עורכי דין כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כעורכי דין.

(א)אין בקיומה של חברת עורכי דין ובהיות עורך דין חבר בה כדי לגרוע –

(1)מאחריותו האישית של עורך הדין כפי שהיתה קיימת לולא החברה או חברותו בה;

(2)מתחולת הוראות חוק זה על עורך הדין.

(ב)עורך דין או שותפות של עורכי דין הממשיכים לעסוק במקצוע במסגרת חברת עורכי דין, לא יראו בכך הפסקת התעסקות במקצוע לענין כל דין.

(א)עורך דין לא יעסוק בעיסוק אחר בנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד ענינים בין עיסוקו כעורך דין לבין העיסוק האחר.

(ב)בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), תקבע המועצה הארצית, באישור שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכללים, נסיבות שיראו אותן כנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד ענינים כאמור בסעיף קטן (א).

פורסמו כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), התשס״ג–2003.

(א)ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים.

(ב)ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו.

(ג)חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.