Law2005The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 7 of חוק הנהיגה הספורטיבית, התשס״ו–2005, רישיון לנהיגה ספורטיבית.
This section is in פרק ג׳: רישוי
7. רישיון לנהיגה ספורטיבית
(א)לא ינהג אדם בכלי תחרותי נהיגה ספורטיבית, אלא אם כן בידו רישיון תקף לנהיגה ספורטיבית בכלי תחרותי מאותו סוג, שנתנה לו הרשות המוסמכת לפי הוראות סעיף זה (בחוק זה – רישיון לנהיגה ספורטיבית), ובהתאם לתנאי הרישיון.
(ב)השר רשאי לקבוע פטור מחובת רישיון לנהיגה ספורטיבית, בתנאים שיקבע; פטור כאמור יכול שייקבע לסוגי נהגים, לסוגים של כלים תחרותיים, לתחום מתחומי הנהיגה הספורטיבית או לגבי סוג מסוים של מסלול מירוץ מאושר.
פורסמו תקנות הנהיגה הספורטיבית (רישיון לנהיגה ספורטיבית), התשע״א–2010.
(ג)בעל כלי תחרותי ומי שהשליטה על הכלי התחרותי בידו, לא ירשה לנהוג בכלי התחרותי למי שאינו רשאי, לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), לנהוג בו.
(ד)הרשות המוסמכת לא תיתן רישיון לנהיגה ספורטיבית לפי סעיף זה, אלא אם כן התקיימו לגבי המבקש כל אלה:
(1)הוא בעל רישיון נהיגה לפי פקודת התעבורה, לסוג רכב מנועי שהוא מסוג הכלי התחרותי שלנהיגתו מתבקש הרישיון, ככל שנדרש רישיון נהיגה כאמור לפי הוראות אותה פקודה; לענין זה, ”סוג רכב מנועי“ – כמשמעותו לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה;
(2)הוא עבר הכשרה מתאימה, שאישרה הרשות המוסמכת, לנהיגה ספורטיבית בכלי התחרותי מהסוג שלנהיגתו מתבקש הרישיון; הרשות המוסמכת רשאית לפטור מבקש רישיון מהתנאי האמור בפסקה זו, אם שוכנעה כי המבקש הוא בעל ניסיון והכשרה מספיקים לנהיגה ספורטיבית בכלי התחרותי האמור, ורשאית היא לערוך מבחנים לשם כך;
(3)המבקש כשיר מבחינה רפואית לנהיגה ספורטיבית בכלי התחרותי, על פי כללים שקבע השר, בהסכמת שר הבריאות, ובהתחשב בכללי הנהיגה הספורטיבית.
פורסמו תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית), התשע״א–2010.
(ה) (1)על אף האמור בסעיף קטן (ד)(1), רשאית הרשות המוסמכת לתת רישיון לנהיגה ספורטיבית למבקש שאינו בעל רישיון נהיגה לפי פקודת התעבורה המנוי בתוספת, ובכפוף לתנאים הקבועים בה.
(2)לא יינתן רישיון לפי סעיף זה למבקש שגילו פחות מ־17 שנים, אלא אם כן שוכנעה הרשות המוסמכת כי יש ביכולתו לשלוט בכלי התחרותי בעת הנהיגה הספורטיבית ולנהוג בו בבטחה, וכי יש בידו הסכמה בכתב מאת אחד מהוריו למתן הרישיון.
(ו)השר, באישור ועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת לרבות הגילים המזעריים וההספקים הקבועים בה, וכן לקבוע בה גילים מזעריים שונים והספקים שונים לתחומים שונים של נהיגה ספורטיבית או לסוגים שונים של כלים תחרותיים, ובלבד שהגילים המזעריים שיקבע לא יפחתו מהגילים המזעריים שנקבעו לענין זה בכללי הנהיגה הספורטיבית, ושההספקים שיקבע לא יעלו על ההספקים שנקבעו לענין זה בכללים האמורים.
(ז)רישיון לנהיגה ספורטיבית יכול שיוגבל לתחום מסוים של נהיגה ספורטיבית, או לכלי תחרותי מסוג מסוים.
(ח)הרשות המוסמכת רשאית לקבוע תנאים ברישיון שניתן לפי סעיף זה, לרבות תנאים לענין נהיגה ספורטיבית על ידי קטין שטרם מלאו לו 17 שנים; בלי לגרוע מהוראת סעיף קטן זה, ברישיון כאמור שניתן לקטין שטרם מלאו לו 17 שנים, יצוין כי נדרשת הסכמה בכתב, מאת אחד מהוריו, לנהוג נהיגה ספורטיבית במסלול מירוץ מאושר כאמור בסעיף 14(ב)(2).
(ט)תוקפו של רישיון לנהיגה ספורטיבית יהיה לתקופה שקבע השר, ובלבד שלא תעלה על שנתיים, ורשאי השר לקבוע תקופות שונות לסוגים שונים של נהגים או כלים תחרותיים, או לתחומים שונים של נהיגה ספורטיבית.
פורסמו תקנות הנהיגה הספורטיבית (רישיון לנהיגה ספורטיבית), התשע״א–2010.
(י)מי שנוהג בכלי תחרותי נהיגה ספורטיבית, שעה שהוא לומד נהיגה בהתאם לתקנות שקבע השר לפי סעיף 10, והוא מלווה במורה או במדריך שהוסמך בהתאם לתקנות האמורות, אינו זקוק לרישיון נהיגה ספורטיבית לפי סעיף זה.
The text on this page is adapted from the entry חוק הנהיגה הספורטיבית, התשס״ו–2005 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.