Skip to main content

Ordinance

Section 4 of פקודת המדידות, הפסקת רשיון זמנית או ביטולו.

This section is in חלק ב׳ – מקצוע המדידה

4. הפסקת רשיון זמנית או ביטולו

תיקון: [1934], תש״ח

(1)כל מודד בעל רשיון אשר מתוך כונה או מתוך רשלנות, חוסר זהירות או מתוך בערות העולה זדון עורך מדידה שאינה נכונה, או מוסר תרשים או דיאגרמה בלתי נכונים של איזו קרקע, או תרשים שאינו מתאים לתקנות שהתקינו עפ״י פקודה זו, או העורך דין־וחשבון או תזכיר בלתי נכונים על איזו מדידה, או שאינו מקיים הוראות תקנות שהתקינו עפ״י פקודה זו, או שנתחייב בדין על איזו עברה שיש בה משום שחיתות מוסרית, יהא צפוי, על יסוד הדין־וחשבון של המנהל או על יסוד תלונתו של כל אדם מקופח, לבטול רשיונו כמודד עפ״י צו מאת שר העבודה או להפסקת הרשיון לזמן שייקבע על ידו:

בתנאי שלא ינתן שום צו בטול או הפסקה לזמן אלא אם כן ניתנה לו למודד שהוגשה עליו תלונה אפשרות ללמד זכות על עצמו.

(2)מודד שרשיונו בוטל או הופסק לזמן חייב להחזיר מיד את רשיונו למנהל, ועליו להחזיר כל שכר שקבל מאיזה אדם בעד מדידה או תרשים או דיאגרמה ממין זה, לכשיצטוה בכך מטעם שר העבודה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨פקודת המדידות⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring