Law2005The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 3 of חוק החולה הנוטה למות, התשס״ו–2005, הגדרות.
This section is in פרק ב׳: הגדרות
3. הגדרות
בחוק זה –
”אדם קרוב“ – אדם, שלדעת רופא אחראי, על פי הוראות שקבע השר לפי סעיף 60(א)(1), מתקיימים בו שניים אלה:
(1)הוא בעל קרבה משפחתית או רגשית אל החולה הנוטה למות ומסור לו;
(2)הוא מכיר היטב את החולה הנוטה למות, על יסוד קשר רצוף ומתמשך עמו בתקופה שלפני הטיפול הרפואי בו או במהלכו;
”אפוטרופוס“ – אפוטרופוס לגוף;
”בעל כשרות“ – מי שמתקיימים בו כל אלה:
(1)מלאו לו 17 שנים;
(2)הוא מסוגל להביע את רצונו;
(3)הוא לא הוכרז פסול דין;
(4)הוא לא הוצא מחזקת הכשרות האמורה בסעיף 6;
”המנהל הכללי“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות;
”הנחיות רפואיות מקדימות“ – הנחיות רפואיות שנתן אדם לפי הוראות פרק ה׳;
”הסכמה מדעת“ – כמשמעותה בפרק ד׳ לחוק זכויות החולה;
”הוועדה הארצית“ – הוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 50;
”ועדה מוסדית“ – ועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 45;
”חולה הנוטה למות“ – מטופל שנקבע לגביו לפי הוראות סעיף 8(א), כי הוא חולה הנוטה למות;
”חולה בשלב סופי“ – חולה הנוטה למות שנקבע לגביו לפי הוראות סעיף 8(ב), כי הוא חולה בשלב סופי;
”חוק זכויות החולה“ – חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996;
”טיפול מקל“ – טיפול מקל (פליאטיבי – Palliative) כאמור בסימן ה׳ לפרק ד׳;
”טיפול רפואי“, ”מטופל“, ”מידע רפואי“, ”מצב חירום רפואי“ ו”רשומה רפואית“ – כהגדרתם בחוק זכויות החולה;
”טיפול רפואי מחזורי“ – כל אחד מאלה:
(1)טיפול רפואי הניתן באופן מחזורי ובהפסקות, ואפשר להבחין באופן מעשי וברור בין סיום מחזור אחד של טיפול לתחילת המחזור הבא;
(2)טיפול שתוכנן מראש, באמצעים טכנולוגיים מתאימים, להינתן כטיפול רפואי מחזורי, למרות שעל פי טיבו הוא היה ניתן באופן מתמשך ובלא הפסקות;
”טיפול רפואי רציף“ – טיפול רפואי, שעל פי טיבו ניתן באופן מתמשך ובלא הפסקות, למעט טיפול רפואי מחזורי כאמור בפסקה 2 להגדרה טיפול רפואי מחזורי;
”ייפוי כוח“ ו”מיופה כוח“ – כמשמעותם בסעיף 37, לענין מיופה כוח, לרבות מחליף;
”מאגר המידע“ – מאגר המידע שהוקם לפי סימן ה׳ לפרק ה׳;
”מוסד רפואי“ – בית חולים כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940, מרפאה כמשמעותה בסעיף 34 לפקודה האמורה, וכן קופת חולים, כמשמעותה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;
”מטפל“ – רופא, אח או אחות, עובד סוציאלי ופסיכולוג;
”סבל משמעותי“ –
(1)כפי שהגדיר נותן הנחיות רפואיות מקדימות בהנחיות, או נותן ייפוי כוח בייפוי הכוח;
(2)בהעדר הגדרה כאמור בפסקה (1), כאב או סבל, שאדם סביר היה מוכן לעשות מאמץ ניכר כדי להימנע ממנו או לסלקו, אף אם הדבר כרוך בפגיעה משמעותית באיכות חייו או בתוחלת חייו;
”עובד סוציאלי“ – כמשמעותו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996;
”פסיכולוג“ – מי שרשום בפנקס הפסיכולוגים לפי חוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977;
”פקודת הרופאים“ – פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976;
”קטין“ – מי שטרם מלאו לו 17 שנים;
”רופא“ – רופא מורשה כמשמעותו בפקודת הרופאים;
”רופא מומחה“ – רופא שהוא בעל תואר מומחה לפי פקודת הרופאים;
”רופא אחראי“ – אחד מאלה:
(1)מנהל מחלקה או מנהל יחידה, במוסד רפואי, האחראי על הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות, או רופא מומחה שמינה מנהל המוסד הרפואי, מנהל מחלקה או מנהל יחידה, להיות אחראי כאמור – לענין חולים המטופלים במוסד רפואי;
(2)רופא מחוזי של קופת חולים, או רופא שמונה על ידו – לענין חולים המטופלים בקהילה;
(3)רופא המנוי בפסקאות (1) או (2) – גם לענין חולים המטופלים שלא במוסד רפואי ושלא באמצעות קופת חולים;
”רופא אישי“ – רופא, שיש לו היכרות קרובה עם המטופל, רצונותיו ועמדותיו ביחס לטיפול הרפואי בו, בין אם הוא רופא משפחה של המטופל או רופא המרכז את הטיפול במטופל בקהילה או במוסד הרפואי;
”השר“ – שר הבריאות.
The text on this page is adapted from the entry חוק החולה הנוטה למות, התשס״ו–2005 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.