Law2011The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 2 of חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011, הגדרות.
This section is in פרק א׳: פרשנות
2. הגדרות
תיקון: תשפ״ד
בחוק זה –
”הארגונים“ – ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, וארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר;
”בודק שכר מוסמך“ – מי שקיבל תעודת הכרה לפי הוראות פרק ו׳;
”בית הדין הארצי“ ו”בית הדין האזורי“ – כמשמעותם בחוק בית הדין לעבודה;
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”חוק בית הדין לעבודה“ – חוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969;
”חוק בתי דין מינהליים“ – חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992;
”חוק הגנת השכר“ – חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958;
”חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם“ – חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996;
”חוק חופשה שנתית“ – חוק חופשה שנתית, התשי״א–1951;
”חוק עבודת הנוער“ – חוק עבודת הנוער, התשי״ג–1953;
”חוק עבודת נשים“ – חוק עבודת נשים, התשי״ד–1954;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”חוק שכר מינימום“ – חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;
”חוק שעות עבודה ומנוחה“ – חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951;
”מזמין שירות“ – מי שמקבל אצלו שירות מקבלן, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית;
”הממונה“ – מפקח עבודה בכיר שמינה השר לעניין פרק ב׳;
”מעסיק בפועל“ ו”קבלן כוח אדם“ – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם;
”מעשה“ – לרבות מחדל;
”מפקח עבודה“ – כמשמעותו בסעיף 23;
”צו הרחבה“ – כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957;
”קבלן“ – מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו;
”שירות“ – שירות באחד התחומים המפורטים בתוספת הראשונה;
”השר“ – שר התעשייה המסחר והתעסוקה.
The text on this page is adapted from the entry חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע״ב–2011 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.