Law1963The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 41ה of חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג–1963, זילות בית הדין.
This section is in פרק שלישי: עבירות משמעת, שפיטה ועונשין
41ה. זילות בית הדין
תיקון: תשנ״ד
(א)מי שנתון לשיפוט משמעתי לפי חוק זה, רשאי בית הדין, ביוזמתו או אם נתבקש לכך, ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון טענותיו, להפקיע ממשכורתו סכום שלא יעלה על עשירית ממשכורתו החודשית אם נתקיים בו אחד מאלה:
(1)הוזמן כדין לבוא לפני בית הדין ולא בא, או עזב ללא רשות בית הדין את מקום הדיון והכל ללא הצדק סביר;
(2)נדרש להמציא מסמך או מוצג אחר שברשותו ולא המציאו, ללא הצדק סביר;
(3)נדרש להשיב על האזהרה שלפני מתן עדותו, ולא עשה כן;
(4)נצטווה על ידי בית הדין לצאת, על פי סעיף 41ג, ולא עשה כן.
(ב)נאשם שנהג כאמור בפסקה (א)(1) בהיותו מושעה כאמור בסעיף 47, רשאי בית הדין להורות גם על הקטנת משכורתו או הפסקתה.
(ג)החלטת בית הדין לפי סעיף זה ניתנה לערעור כפסק דין בתובענה, וניתנת לביצוע כפסק דין.
The text on this page is adapted from the entry חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ״ג–1963 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.