Law1993The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 5 of חוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993, הגבלת שיעור העלות הממשית של האשראי.
5. הגבלת שיעור העלות הממשית של האשראי
תיקון: תש״ס, תשע״ז־3, תשע״ט
(א)לא יכרות מלווה חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד, ולא יקבל תשלום לפי חוזה כאמור.
(ב)מלווה יכלול בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד, כאמור בסעיף קטן (א).
(ג)נכרת חוזה הלוואה ומתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן, יחושב שיעור העלות הממשית של האשראי לעניין סעיף קטן (א), כאילו נקבעה בחוזה ההלוואה ריבית קבועה בשיעור הריבית הגבוה ביותר מבין הריביות שגבה המלווה מהלווה במסגרת אותו חוזה:
(1)החוזה נערך בלא מסמך בכתב בניגוד להוראות סעיף 2;
(2)החוזה אינו כולל את הפרטים הקבועים בסעיף 3(ב)(2) עד (8) ו־(9), לרבות כפי שהוחל בסעיפים 15א ו־15ב;
(3)נקבע בחוזה בסיס הצמדה או בסיס ריבית שאינו כאמור בסעיף 4א.
The text on this page is adapted from the entry חוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.