Skip to main content

Ordinance1971

Section 110יד of פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל״ב–1971, גביה מוקדמת של עדות.

This section is in פרק ג׳: בתי סוהר / סימן ט׳: דין משמעתי – הוראות כלליות

110יד. גביה מוקדמת של עדות

תיקון: תשס״ח־2

(א)הוגש כתב אישום לבית דין למשמעת וטרם החל הדיון, רשאי בית הדין, לבקשת בעל דין, לגבות עדותו של אדם לאלתר, אם ראה שהעדות חשובה לבירור האשמה וכי יש יסוד סביר להניח שלא יהיה ניתן לגבותה במהלך הדיון; החלו בירור או בדיקה או נפתחה חקירה בעבירת משמעת וטרם הוגש כתב אישום, רשאי לעשות כן נשיא בית הדין למשמעת, לבקשת תובע או לבקשת סוהר העשוי להיות נאשם בעבירה.

(ב)עדות כאמור בסעיף קטן (א), תיגבה בפני תובע ובפני הנאשם או מי שעשוי להיות נאשם, אלא אם כן החליט בית הדין או נשיא בית הדין, לפי העניין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לגבותה שלא בפני הנאשם או מי שעשוי להיות נאשם.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל״ב–1971⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring