Ordinance1980The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 1 of פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980, הגדרות.
This text is no longer in force.
The source says: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980, בוטלה (למעט סעיף 97 לפקודה) ביום תחילתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018;
This section is in פרק א׳: פרשנות
1. הגדרות
תיקון: תשמ״ג [2, 30(8), 37 רישה]
בפקודה זו –
”בית המשפט“ – בית המשפט המוסמך לעניני פשיטת רגל לפי פקודה זו;
”החלטה“ או ”החלטה רגילה“ של אסיפת נושים – החלטה שנתקבלה בה ברוב ערך תביעותיהם של הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה;
”החלטה מיוחדת“ של אסיפת נושים – החלטה שנתקבלה בה ברוב מנין הנושים הנוכחים בה, בעצמם או על ידי שלוח, ומשתתפים בהצבעה על אותה החלטה ובשלושה רבעי ערך תביעותיהם;
”העברה“ – לרבות הקניית נכסים והמחאתם;
”הפרשי הצמדה“ – תוספת לסכום לפי שיעור העליה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”הפרשי הצמדה וריבית“ – הפרשי הצמדה בצירוף ריבית לא צמודה של 3% לשנה;
”חבות“ – התקשרות, התחייבות, הסכמה או הבטחה, מפורשות או משתמעות, העשויות להביא, עמן או עם הפרתן, לתשלום כסף או שווה כסף, ולרבות גמול בעד עבודה שנעשתה, והוא – אף אם סכום החבות אינו קצוב או לא ניתן להיקבע לפי כללים מוגדרים או שהוא נתון לשיקול דעת, או שהוא מותנה או טרם חל זמן פרעונו, ולגבי הפרה – אף אם לא קרתה או לא היתה עשויה לקרות לפני הפטרו של החייב;
”חוב בר־תביעה“ – כל חוב או חבות שניתן לפי פקודה זו לתבעם בפשיטת רגל;
”טובין“ – (נמחקה);
”מוציא לפועל“ – כמשמעותו לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, לרבות כל מי שמוסמך לבצע הליך גביה לפי כל דין;
”נאמן“ – הנאמן בפשיטת רגל על נכסיו של חייב;
”נושה מובטח“ – מי שבידו שעבוד או עיכבון על נכסי החייב או על חלק מהם, בחזקת ערובה לחוב המגיע לו מהחייב;
”נכסים“ – מקרקעין ומיטלטלין מכל הגדר שהוא, ובכלל זה כספים ונשיים, בין בישראל ובין מחוצה לה, ולרבות חיוב, זיקת הנאה, זכות, ריווח וזיקה מכל הגדר שהוא, בין הווים ובין עתידים, בין מוקנים ובין מותנים, הנובעים מנכסים כאמור או כרוכים בהם;
”נכסי פושט רגל“ – הנכסים העומדים לחלוקה בין נושיו לפי פקודה זו למעט נכסים שהוא מחזיק בהם כנאמן;
”ריבית“ – ריבית בשיעור שנקבע לענין סעיף 4 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”תובע“ – נושה שהגיש תביעה לפי הוראות פרק ג׳;
”תקנות“ – לרבות טפסים;
”השר“ – שר המשפטים.
The text on this page is adapted from the entry פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.