Law1976The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 50א of חוק הנוטריונים, תשל״ו–1976, סמכויות נציגי המדינה.
This section is in פרק י׳: שונות
50א. סמכויות נציגי המדינה
תיקון: תשל״ח, תשס״ב־2
(א)נציגים דיפלומטיים ונציגים קונסולריים של ישראל כמשמעותם בסעיף 29 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971, מוסמכים להשתמש בחוץ־לארץ בסמכויות נוטריון, ודין פעולה שנעשתה בידי נציג כאמור מכוח סמכויות אלה כדין פעולה של נוטריון. נציג כאמור לא ישתמש בסמכויות נוטריון, אלא לאחר שישתתף בהשתלמות קצרה, במתכונת שיקבע המנהל הכללי של משרד החוץ, או מי שהוא הסמיך לכך, בהתייעצות עם ועדת הרישיונות.
(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי שר המשפטים, בהסכמת שר החוץ, לקבוע בתקנות את שיעור השכר שיקבל נציג דיפלומטי או קונסולרי בעד שירותיו לפי חוק זה, בשינוי מהשכר שנקבע לפי סעיף 46(1); שכר כאמור ישולם לאוצר המדינה ויכול שיהא שונה במדינות השונות שבהן ייגבה ושייקבע במטבע המדינה שבה ייגבה.
פורסמו תקנות הנוטריונים (שכר שירותים בנציגויות בחוץ לארץ), התשס״ח–2008.
The text on this page is adapted from the entry חוק הנוטריונים, תשל״ו–1976 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.