Law1994The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 42 of חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994, מחיר יחידה ומחיר פדיון.
This section is in פרק ו׳: ניהול הקרן / סימן א׳: קרן פתוחה
42. מחיר יחידה ומחיר פדיון
תיקון: תשנ״ט, תשס״ה־2, תשס״ו־2
(א)מחיר יחידה בקרן פתוחה יהיה:
(1)ביום הראשון להצעת היחידות לראשונה – מחיר השווה לערך הנקוב של היחידה;
(2)בכל מועד אחר – מחיר השווה באותו מועד למחיר הקניה של נכסי הקרן לפי סעיף 43, כשהוא מחולק במספר יחידותיה.
(ב)מחיר הפדיון של יחידה בקרן פתוחה במועד כלשהו יהיה שווה למחיר המכירה של נכסי הקרן לפי סעיף 43 באותו מועד, כשהוא מחולק במספר יחידותיה.
(ג)מנהל קרן פתוחה רשאי להוסיף על מחיר היחידה או לנכות ממחיר הפדיון, סכום ששיעורו ואופן גבייתו ייקבעו בתשקיף (להלן – הוספה); ההוספה היא חלק משכרו של מנהל הקרן ולא תועבר לחשבון הקרן.
(ד)שיעור העמלה שיגבה מפיץ מרוכש יחידה או מפודה יחידה, בשל מכירת היחידה או פדיונה, או מבעל יחידה בשל החזקת היחידה באמצעות המפיץ, לא ישתנה עקב כך שהיחידות שמכר או שפדה, או המוחזקות באמצעותו, הונפקו על ידי מנהלי קרן שונים אלא אם כן הותר הדבר לפי סעיף קטן (ה), ובתנאים שבהם הותר; שיעורי העמלה בעבור פעולות כאמור יוצגו במשרדו של המפיץ במקום הנראה לעין.
(ד1)מפיץ יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, למי שנגבתה ממנו הוספה או עמלה בשל מכירת יחידה או פדיונה, או בשל החזקתה באמצעותו, על שיעור ההוספה או העמלה שנגבתה.
(ד2)בסעיף זה, ”שיעור העמלה“ – העמלה הנגבית כשהיא מחולקת במחיר היחידה או במחיר הפדיון, לפי הענין.
(ה)שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר הדרך והמועדים שבהם יפרסם מנהל קרן פתוחה את מחירי היחידות ומחירי הפדיון וכן לקבוע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, דרך כלל או לסוגי קרנות או מפיצים, תנאים שבהם רשאי מפיץ לגבות עמלה מרוכש יחידה, והוראות לענין שיעורה המרבי של עמלה כאמור ואופן חישובה.
פורסמו תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס״ו–2006.
The text on this page is adapted from the entry חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.