Section 3 of פקודת המסחר עם האויב, 1939, עונשים על המסחר עם האויב.

(1)כל הסוחר או מנסה לסחור עם האויב בגדר מובנה של פקודה זו יאשם בעברה על מסחר עם האויב, ויהא צפוי, בצאתו חייב בדין –

(א)אם נידון עפ״י כתב האשמה עפ״י הוראות פקודת הפרוצידורה הפלילית (שפיטה עפ״י כתב האשמה) – למאסר לא יותר מעשר שנים או קנס פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בפקודה זו – חוק העונשין), ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור;

(ב)(נמחקה);

ובכל מקרה כזה רשאי בית המשפט לצוות כי כל סחורות או כספים שלגבם נעשתה העברה יוחרמו.

(2)לצרכי פקודה זו, רואין אדם כאילו סחר עם האויב –

(א)אם היו לו כל קשרים מסחריים, כספיים או קשרים אחרים עם האויב או לטובתו וביחוד, אך בלי לפגוע בכללותה של ההוראה הקודמת, אם –

(I)סיפק כל סחורות לאויב או לטובתו, או מקבל כל סחורות מאויב או שסחר בכל סחורות, או הוביל כל סחורות, שנשלחו לאויב או נתקבלו ממנו או שנועדו לארץ האויב או נתקבלו ממנה, או

(II)שלם או העביר כל כסף, שטרות עוברים לסוחר או בטחון על כסף לאויב או לטובתו או למקום הנמצא בארץ האויב, או

(III)מלא כל התחייבות כלפי האויב או הוציא לפועל כל התחייבות מטעם האויב, בין אם התחייב באותה התחייבות לפני מתן התוקף של פקודה זו או לאחריה; או

(ב)אם עשה כל דבר שיש להתיחס אליו עפ״י ההוראות דלקמן של פקודה זו כאל מסחר עם האויב;

וכל רימוז שבפקודה הזאת על נסיון לסחור עם האויב יתבאר בהתאם לכך:

בתנאי שאין לראות אדם כאילו סחר עם האויב מחמת זה בלבד –

(I)שעשה כל דבר לפי הרשאה שניתנה בכלל או במיוחד מאת שר האוצר או ע״י כל אדם המורשה לכך על ידו;

(II)שקבל מאת האויב תשלום של סכום כסף שאותו אויב היה חייב לו בעד טרנסאקציה שלפיה כבר נתמלאו – כשהתשלום נתקבל – כל ההתחייבויות מצידו של האדם שקבל את התשלום, והתחייבויות אלה נתמלאו בזמן שבו לא היה האדם, שממנו נתקבל התשלום, אויב.

(3)כל מקום בסעיף זה שנזכר בו האויב יובן כאילו כלול במונח זה אדם הפועל בשם האויב.

(3א)בכל משא־ומתן משפטי על עבירה של מסחר עם האויב, תשמש העובדה, כי תעודה כל־שהיא נשלחה אל, או נרשמה עליה, כתבתו של אדם בארץ אויב, עדות כנגד כל אדם, שהיה צד לשילוח אותה תעודה, כי אדם שאליו נשלחה התעודה היה אויב, אלא־אם הוכח היפוכו של דבר.

(4)תביעה פלילית על עברה על מסחר עם האויב לא תוגש אלא ע״י היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו:

בתנאי כי סעיף־קטן זה לא ימנע בעד מאסרו של כל אדם בקשר עם עברה כזאת, או מתן צו מאסר או הוצאתו לפועל של פקודה זו בקשר עם אותו אדם, או להחזקתו במאסר או לשחרורו בערבות של כל אדם שעבר עברה כזו, ואפילו לא נתקבלה ההסכמה הדרושה להגשת התביעה הפלילית על אותה עברה.