Law1998The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 2 of חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ״ח–1998, עזרה משפטית – מהותה.
This section is in פרק ב׳: הוראות כלליות
2. עזרה משפטית – מהותה
(א)עזרה משפטית בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת (בחוק זה – עזרה משפטית), היא כל אחד מאלה: המצאת מסמכים, גביית ראיות, פעולות חיפוש ותפיסה, העברת ראיות ומסמכים אחרים, העברת אדם להעיד בהליך פלילי או לקחת חלק בפעולת חקירה, פעולת חקירה, העברת מידע, חילוט רכוש, מתן סעד משפטי, אימות מסמך ואישורו או ביצוע פעולה משפטית אחרת, הכל בקשר לענין אזרחי או לענין פלילי.
(ב)עזרה משפטית לפי חוק זה אינה כוללת את אלה:
(1)מעצר או הליך אחר, לקראת הסגרה;
(2)ביצוע פסק דין, למעט ביצוע פסק דין כאמור בסימן 6 לפרק ג׳;
(3)העברת אסירים לנשיאת עונשם.
(ג) (1)הוראות חוק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על עזרה משפטית בין מדינת ישראל לבין גוף שאינו מדינה ושהוא גוף מהגופים המפורטים בתוספת הראשונה;
(2)בכל מקום שבו מדובר בחוק זה ב”מדינה אחרת“ – גם גוף כאמור בפסקה (1) במשמע.
(ד)אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהסמכות לתת או לקבל עזרה משפטית לפי חוק אחר.
The text on this page is adapted from the entry חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ״ח–1998 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.