Skip to main content

Law2005

Section 1 of חוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005, הגדרות.

This text is no longer in force.

The source says: חוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005 בוטל ביום תחילתו של חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016, ל׳ בתשרי התשע״ז (1 בנובמבר 2016).

This section is in פרק א׳: פרשנות

1. הגדרות

תיקון: תשע״ב־2

בחוק זה –

”אדם שהוא פעיל טרור“ – אחד מאלה:

(1)אדם שהוא פעיל בביצוע מעשה טרור או מסייע או משדל לביצוע מעשה טרור;

(2)אדם הנוטל חלק פעיל בארגון טרור מוכרז;

”ארגון טרור“ – חבר בני אדם שפועל לביצוע מעשה טרור או במטרה לאפשר או לקדם ביצוע מעשה טרור; לענין זה אין נפקא מינה –

(1)אם חברי הארגון יודעים את זהות החברים האחרים אם לאו;

(2)אם הרכב חברי הארגון קבוע או משתנה;

(3)אם הארגון מבצע גם פעילות חוקית ואם הוא פועל גם למטרות חוקיות;

”ארגון טרור מוכרז“ – כל אחד מאלה:

(1)חבר בני אדם שוועדת השרים הכריזה עליו שהוא ארגון טרור לפי סעיף 2;

(2)חבר בני אדם שהממשלה הכריזה עליו שהוא ארגון טרוריסטי לפי סעיף 8 לפקודת מניעת טרור, לרבות חבר בני אדם שהממשלה הכריזה עליו כאמור לפני תחילתו של חוק זה;

(3)חבר בני אדם ששר הביטחון הכריז עליו שהוא התאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84(1)(ב) לתקנות ההגנה (שעת חירום), לרבות חבר בני אדם ששר הביטחון הכריז עליו כאמור לפני תחילתו של חוק זה;

”ועדת שרים“ – ועדת שרים לעניני ביטחון לאומי כמשמעותה בסעיף 6 לחוק הממשלה, התשס״א–2001;

”חבר בני אדם“ – בין שהוא מאוגד ובין שאינו מאוגד;

”חוק איסור הלבנת הון“ – חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000;

”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;

”מעשה המהווה עבירה“ – לרבות מעשה שנעשה או שתוכנן להיעשות מחוץ לישראל, שדיני העונשין של מדינת ישראל אינם חלים לגביו, ובלבד שהמעשה מהווה עבירה הן לפי דיני מדינת ישראל והן לפי דיני המקום שבו נעשה המעשה או דיניה של המדינה שכלפיה, כלפי תושביה או כלפי אזרחיה כוון המעשה;

”מעשה טרור“ –

(א)מעשה המהווה עבירה או איום בעשיית מעשה המהווה עבירה אשר נעשה או תוכנן להיעשות כדי להשפיע על ענין מדיני, אידיאולוגי או דתי ומתקיימים בו כל אלה:

(1)הוא נעשה או תוכנן להיעשות במטרה לעורר פחד או בהלה בציבור או במטרה לכפות על ממשלה או רשות שלטונית אחרת, לרבות ממשלה או רשות שלטונית של מדינה זרה לעשות מעשה או להימנע מעשיית מעשה; לענין פסקה זו – ראיה מראש, כאפשרות קרובה לוודאי, כי המעשה או האיום יעוררו פחד או בהלה בציבור כמוה כמטרה לעורר פחד או בהלה בציבור;

(2)המעשה שנעשה או שתוכנן או האיום היה בו –

(א)פגיעה ממשית בגופו של אדם או בחירותו, או העמדת אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה;

(ב)יצירת סיכון ממשי לבריאותו או לבטיחותו של הציבור;

(ג)פגיעה חמורה ברכוש;

(ד)שיבוש חמור של תשתיות, מערכות או שירותים חיוניים;

(ב)נעשה המעשה או האיום כאמור או תוכנן להיעשות תוך שימוש בנשק כהגדרתו בסעיף 144(ג)(1) ו־(3) לחוק העונשין, למעט חלק ואבזר, יראו אותו כמעשה טרור גם אם לא התקיים בו האמור בפסקה (1) של סעיף קטן (א), ואם נעשה או תוכנן להיעשות תוך שימוש בנזק כימי, ביולוגי או רדיואקטיבי, העלול לפי טיבו, לגרום לפגיעה ממשית המונית – גם אם לא התקיים בו האמור בפסקאות (1) ו־(2) לסעיף קטן (א);

”פעולה ברכוש“ – הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא גיוסף מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא או יצירת נאמנות, או ערבוב של רכוש טרור עם רכוש אחר גם אם אינו רכוש טרור;

”פקודת מניעת טרור“ – פקודת מניעת טרור, התש״ח–1948;

”פקודת מעצר וחיפוש“ – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969;

”ציבור“ – לרבות חלק מן הציבור, ציבור שאינו בישראל וציבור שאינו ישראלי;

”רכוש“ – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבר מרכוש כאמור או מרווחיו;

”רכוש הקשור לעבירה“ – רכוש שנתקיים בו אחד מאלה:

(1)נעברה בו העבירה, שימש לביצוע העבירה, איפשר את ביצוע העבירה או יועד לביצוע העבירה;

(2)הושג במישרין או בעקיפין כשכר ביצוע העבירה, יועד להיות שכר ביצועה או הושג כתוצאה מביצועה;

”רכוש טרור“ – כל אחד מאלה:

(1)רכוש של ארגון טרור או של ארגון טרור מוכרז, רכוש המשמש או המיועד לשמש את פעילותו או רכוש המאפשר את פעילותו;

(2)רכוש ששימש, איפשר או קידם ביצוע מעשה טרור, או רכוש שיועד או שהוא מיועד לאחד מאלה;

(3)רכוש שהושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע מעשה טרור או כתוצאה מביצועו, או רכוש שיועד או שהוא מיועד להיות שכר או תגמול בעד ביצוע מעשה טרור, והכל במישרין או בעקיפין;

”תפיסה“, לגבי רכוש שהוא זכות – לרבות איסור שימוש בזכות, הגבלת הזכות או התנייתה;

”תקנות ההגנה (שעת חירום)“ – תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק איסור מימון טרור, התשס״ה–2005⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring