Law2000The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 3ד of חוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000, החייב בתשלום אגרה.
3ד. החייב בתשלום אגרה
תיקון: תשס״ו, תשפ״ב
(א)היה ברכב בעת הנסיעה בנתיב מהיר אמצעי זיהוי על פי הסכם תקף, יהיה החייב בתשלום האגרה בעד אותה נסיעה, המנוי שזוהה באמצעות אמצעי הזיהוי האמור.
(ב)לא היה ברכב בעת הנסיעה בנתיב מהיר אמצעי זיהוי כאמור בסעיף קטן (א), יהיה החייב בתשלום האגרה בעד אותה נסיעה, בעל הרכב במועד הנסיעה, אלא אם כן שולמה האגרה בעד אותה נסיעה מראש או במהלך הנסיעה, כאמור בסעיף 3ב(א)(2).
(ב1)על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לעניין נסיעה בנתיב המהיר המנוי בתוספת, החייב בתשלום האגרה בעד אותה נסיעה, הוא מי שהיה בעל הרכב הרשום ברישיון הרכב במועד הנסיעה.
(ג)הוראות סעיף זה לא יחולו אם המנוי או בעל הרכב, לפי הענין, הוכיח כי אמצעי הזיהוי או הרכב נגנב ממנו.
The text on this page is adapted from the entry חוק נתיבים מהירים, התש״ס–2000 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.