Skip to main content

Law1958

Section 1 of חוק ערבויות מטעם המדינה, תשי״ח–1958, הרשאה למתן ערבויות.

1. הרשאה למתן ערבויות

תיקון: תשס״ה

(א)שר האוצר מורשה לערוב בשם מדינת ישראל למילווה, לערבות למילווה, לעסק יצוא או להתחייבות כספית אחרת, אם לדעת שר האוצר יש בערבות זו לסייע לפיתוחו או לעידודו של ענף משק בעל חשיבות כלכלית או לסייע לכל תכלית אחרת שיש בה ענין לכלל.

(ב)בחוק זה –

”עסק יצוא“ – יצוא טובין או שירותים, או שיווק של יצוא כאמור, בתמורה המתקבלת מידי אדם שמחוץ לישראל, וכן השקעות של תושבי ישראל מחוץ לישראל, והכל לרבות מתן אשראי או בטוחה למימון פעולות כאמור;

”ערבות“, לענין עסק יצוא – לרבות התחייבות לשיפוי.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק ערבויות מטעם המדינה, תשי״ח–1958⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring